שגריר דרום קוריאה בישראל: "גם לדעתי המסעדות כאן יקרות מדי"
מה יאנג סאם, המסיים כהונה בת 3 שנים, מביע תמיכה מפתיעה במחאה: "אני מסתפק בפיתה עם פלאפל"; לדבריו, השנה נרשם גידול ניכר בסחר בין שתי המדינות, גם ההשקעות גדלו, עשרות אלפי צליינים קוריאנים הגיעו, "ואנחנו מוכנים לשתף פעולה בפיתוח מערכת להגנה מפני טילים"; ורק ההסכם על אזור סחר חופשי עוד תקוע
ובאמת, מה יאנג סאם, המסיים בעוד כ-10 ימים 3 שנות כהונה כשגריר, אינו מתכוון לנתק את קשריו עם ארץ הקודש. לדבריו, בכוונתו להמשיך לפעול להידוק הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והתרבותיים בין שתי המדינות גם בתפקידו החדש במשרד החוץ הקוריאני.
האם המשבר הפיננסי פגע בהיקף הסחר בין שתי המדינות?
"היקף הסחר בין קוריאה לישראל כמעט לא נפגע מהמשבר הפיננסי, משום ששתי המדינות נפגעו קלות מהמשבר. רק בשנת 2009 היתה ירידה קלה בסחר בין שתי המדינות, אולם ב-2010 היקף הסחר זינק ל-1.9 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של השנה נרשם גידול ניכר בהיקף הסחר שהסתכם ב-1.3 מיליארד דולר. אני מעריך שבסוף השנה יגיע הסחר ל-3 מיליארד דולר. הייצוא הקוריאני כולל מכוניות, אניות, טלוויזיות, מקררים ועוד, וישראל היא שוק הייצוא ה-38 בחשיבותו לקוריאה".
האם עלה בזמנך היקף ההשקעות בין שתי המדינות?
"יש גידול ניכר בהשקעות, אולם הנתונים הרשמיים אינם משקפים את גודל ההשקעות מאחר שיש השקעות נסתרות שאינן נכללות בסטטיסטיקה הרשמית. הדוגמה הבולטת היא חברת ישקר שרכשה ב-1998 חברה קוריאנית. לפני שנתיים החליטה ישקר להשקיע סכום נוסף של 83 מיליון דולר בחברה והשנה החליטה להשקיע 100 מיליון דולר נוספים. גם חברות הענק של קוריאה - סמסונג, LG וגלובל טק-משקיעות הרבה במרכזי מו"פ בישראל".
אבל מה מחפשות החברות הקוריאניות בישראל?
"בקוריאה מתחזקת המגמה לחפש חומרים חלופיים לפלדה, חומר שצפוי לאבד את מקומו בתעשייה, והחברות הקוריאניות מוכנות להשקיע בישראל כדי לקדם את התחום הזה. החברות שלנו אפילו מתעניינות בנושא האנרגיה המתחדשת ומגלות עניין רב בחברות הישראליות העוסקות בתחום, בעיקר בפיתוח האנרגיה הסולארית. זאת על רקע ההערכות שמאגרי הגז והנפט בעולם יידלדלו תוך 40-50 שנה . הרי היה זה ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון שצפה את הצורך לפתח את האנרגיה הסולארית בתחילת שנות ה-50 כדי להקטין את התלות בנפט. החברות הקוריאניות מעוניינות לשתף פעולה באופן הדוק עם החברות הישראליות העוסקות בתחום, כגון חברת סולל, חברת סולראדג', חברת בטר פלייס וחברות אחרות".
השגריר הקוריאני סבור כי ניתן להשקיע בסכומים גדולים אף יותר בשיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין שתי המדינות. להערכתו, בהחלט קיימת אפשרות להגדיל את שיתוף הפעולה במיזמים מסוג זה.
מה היקף הקרנות המממנות את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים?
"יש כמה קרנות כאלה. הקרן הוותיקה היא קרן מו"פ משותפת לישראל ולקוריאה, אשר ב-10 שנות קיומה מימנה יותר מ-100 מחקרים. כיום ההיקף השנתי של הקרן עומד על 4 מיליון דולר, וכל מדינה מקצה שני מיליון דולר. יש שתי קרנות נוספות: האחת היא קרן הון-סיכון בהיקף 33 מיליון דולר והקרן השנייה צפויה להגיע להיקף 150 מיליון דולר. אלה תומכות בחברות העוסקות בתחום האנרגיה המתחדשת ובתעשיות חוסכות אנרגיה".
כיצד התהדקו היחסים הביטחוניים שלכם עם ישראל?
"אחרי הפרובוקציה הצבאית של צפון קוריאה נגדנו בשנה שעברה קיבלתי מאות מסרונים מהידידים של קוריאה בישראל. חלקם הציעו שנסתייע בניסיון הישראלי כדי להקים מערכת הגנה חדישה נגד טילים ורקטות. כמה משלחות מקוריאה הגיעו לישראל כדי להתרשם ממערכת הביטחון הישראלית במטרה לבדוק את מערכות ההתגוננות בפני טילים שפותחו כאן. אגב, בצבא הקוריאני בוחנים דרכים לניצול הטכנולוגיות הביטחוניות לצרכים
"בימים אלה אנחנו בודקים מהי מערכת ההגנה המתאימה ביותר לדרום קוריאה, ולכן אנחנו מנהלים משא-ומתן על מיזמים משותפים לישראל בפיתוח מערכות הגנה חדישות ביותר. מנגד, אנחנו מציעים מערכות קוריאניות חדישות, כמו מטוס האימונים מסוג T-50 שהצענו לחיל האוויר הישראלי המחפש מטוס חדש. יש הרבה תחומים ביטחוניים שאנחנו חושבים שיש בהם מקום לשיתוף פעולה".
מדוע אין התקדמות במו"מ על הסכם אזור סחר חופשי בין שתי המדינות?
"הדיונים הראשוניים על הסכם אזור סחר חופשי החלו לפני כמה שנים. אנחנו עדיין ממתינים לסיים את המשא- ומתן על אזור סחר חופשי בין קוריאה לארה"ב, שבימים אלה עובר תיקונים קלים ובקרוב יובא לאישור הקונגרס האמריקאי והפרלמנט הקוריאני. כמו כן, השגנו הסכם כזה עם האיחוד האירופי. באחרונה החליטו בסיאול לנהל משא-ומתן על הסכם כזה עם יפן ועם סין. להכל נדרש זמן והצוות של היחידה המנהלת את המשאים ומתנים על הסכמים אלה במשרד החוץ שלנו הוא קטן למדי. אבל אני מקווה שבסוף השנה יתחיל המשא ומתן עם ישראל על הסכם זה".
מה לגבי התיירות בין שתי המדינות? האם חל גידול בתחום?
"יש עלייה בתיירות בין קוריאה לישראל, במידה רבה הודות לקו ישראלסיאול של חברת התעופה קוריאן אייר המפעילה 3 טיסות בשבוע (שהן מלאות בדרך-כלל). בחודשים ספטמבר-אוקטובר תופעל טיסה רביעית בשבוע, והתקווה שלנו היא שהטיסה תצא בקביעות. המטרה היא להגיע ל-6 טיסות בשבוע - פרט לטיסה ביום שבת.
"הקו אף הביא לגידול חד במספר התיירים הצליינים שמגיעים מקוריאה לישראל: בשנה שעברה הגיעו לארץ לא פחות מ-50 אלף תיירים. במקביל אנחנו פועלים לעידוד התיירות הישראלית לקוריאה, משום שעד כה היו המטוסים מלאים באנשי עסקים ישראלים בלבד. בחודשים האחרונים פעלתי להשגת הסכם למתן אשרות עבודה לשנה למאות צעירים ישראלים, כך שיוכלו לבקר ולעבוד בקוריאה, ובמקביל ישראל תעניק ויזות עבודה לשנה למאות צעירים קוריאנים".
מה דעתך על הפגנות המחאה בישראל?
"הפגנות המחאה בישראל שונות מאלה שבאירופה ובאזור. אבל אני מודה שגם אני מצאתי שהמסעדות כאן יקרות למדי. בנסיעות לירושלים ולמקומות אחרים אנחנו מסתפקים באכילת פיתה עם פלאפל או פיתה עם שווארמה. זה טעים לנו מאוד".
מדוע החלטת לבנות בניין לשגרירות בישראל ולהשקיע בו 15 מיליון דולר?
"אנחנו חושבים שהקשרים בין ישראל לבין קוריאה הם קבועים, ולכן דרוש לנו בניין קבוע העונה על הצרכים שלנו. זאת הסיבה שאנחנו משקיעים בבניין החדש בהרצליה פיתוח 15 מיליון דולר. זה יהיה בניין מסוגנן ומתוכנן לפי הצרכים שלנו, ותבנה אותו חברה קוריאנית. עם זאת, את המערכת הטכנית תתכנן חברה ישראלית. אני מקווה שנתגבר על המכשולים הבירוקרטיים ושבתחילת 2014 נוכל לחנוך את הבניין החדש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם