ההבטחות וההחמצות של טרכטנברג
כבר כעת ברור שיישום המלצות הוועדה יביא לפתיחת התקציב הדו-שנתי, אם כי לא לפירוקו המוחלט. אז מה כתוב בדוח הוועדה, מה הסיכוי שההמלצות יתבצעו וכיצד יושפעו מהם אזרחי המדינה, אם בכלל? הנה השאלות והתשובות
בראשית השבוע בוטלה פגישת שכנוע עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שנועדה להעניק לוועדה גיבוי ציבורי וכספי (727 אלף שקל. גפני, שנעלב מהתעלמות הוועדה מהמגזר החרדי, טוען כבר כמה שבועות כי הוועדה מיותרת. "לא ברור מדוע היא זקוקה לתקציב של מאות אלפי שקלים. אני מוכן לייעץ לממשלה בהתנדבות", העיר בציניות. בהמשך נבין את שורשי האנטגוניזם של יו"ר ועדת הכספים לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.
טרכטנברג התחייב פומבית לסיים את עבודת הוועדה עוד לפני ראש השנה ולחזור לחיקה החמים של האקדמיה. בישיבת הוועדה שהתכנסה ביום שלישי השבוע הסביר טרכטנברג כי ההמלצות אמורות היו להתפרסם ב-21 בחודש, אבל המועד נדחה כיוון שחלק מהצוותים לא סיימו את עבודתם. ביום ראשון הקרוב ובשלישי הבא זומנו שני ימי דיונים אינטנסיביים ונקבע מועד חדש לפרסום ההמלצות - 26 בחודש, יומיים לפני ערב ראש השנה. "אנחנו עושים הכל כדי לעמוד בלוח הזמנים ולפרסם את ההמלצות עד ראש השנה", אמרה לי השבוע אחת מחברות הוועדה.
המלצות הוועדה נחלקות לשתיים: אלה המיועדות ליישום כבר בתקציב 2012 ואלה שיזכו לטיפול ארוך-טווח (עד 5 שנים). נושאים הנוגעים לתחרות במשק וליוקר המחיה יטופלו גם באמצעות ועדת התחרותיות וועדת קדמי.
על חלק מהמהלכים, כמו הקפאת העלאת המס על הבלו ב-40 אגורות לליטר, הוחלט כבר לפני כמה חודשים. ועדת טרכטנברג נועדה לסגור את הפינה הזאת סופית. עלות ההקפאה נאמדת ב-1.5 מיליארד שקל והיא תמומן מרזרבות בתקציב.
כעת ברור שיישום המלצות הוועדה יביא לפתיחת התקציב הדו-שנתי, אם כי לא לפירוקו המוחלט. אז מה כתוב בדוח הוועדה, מה הסיכוי שההמלצות יתבצעו וכיצד יושפעו מהם אזרחי המדינה, אם בכלל? הנה השאלות והתשובות.
היקף התקציב הפוטנציאלי נאמד ב-9-8 מיליארד שקל. אחד המקורות הוא קיצוץ של 3-2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, ונוסף לו יידרש המשרד ליתר שקיפות בפעילותו. אשרי המאמין. הסיכוי שיקצצו בתקציב הביטחון שואף לאפס, אך בלעדיו יצטמק תקציב טרכטנברג ל-6 מיליארד שקל על חשבון הקפאת
שר האוצר יובל שטייניץ הדגיש בכל הזדמנות בשבועות האחרונים שתקציב 2012 לא ייפרץ. הוא גם קבע שלא תהיה חריגה מהגירעון, שב-2011 הוא 3% מהתוצר וב-2012 יירד ל-2%. למרות זאת, ייתכן שב-2012 ייקבע יעד גירעון שאפתני פחות של 2.5%, שישחרר 4 מיליארד שקל.
צוות המיסוי בראשות פרופ' יוג‘ין קנדל מייעד את ההכנסות ממס כמקור תקציבי עיקרי למימון הצרכים החברתיים. הצוות ממליץ לעצור את מתווה ההפחתה של מס הכנסה ליחידים הצפוי ב-2012 ואת מתווה הפחתת מס החברות שהוא כיום ,24% ואולי אף להעלותו; להטיל מדרגת מס נוספת על בעלי ההכנסות הגבוהות ששכרם 80 אלף שקל בחודש ויותר; ולא להטיל מס ירושה משיקולים פרקטיים. מקור נוסף הוא הגדלה של 5% במס רווחי הון על ניירות ערך ועל השקעות פיננסיות, שהוא היום 15%-20%. אם ההמלצה תאומץ תהיה זו מכה נוספת לבורסה הישראלית המקרטעת ממילא.
סוגיית המיסוי היא בעייתית, שכן על-פי כל התחזיות המשק ניצב בפני האטה. עצירת הפחתת המס והכבדתו בעיתוי הנוכחי תקשה על המשק לחזור לצמיחה מואצת, ויתרה מזאת, העלאת מסים היא מהלך הפוך ממשנתו של בנימין נתניהו, שב2003- הפחית מסים ואפשר לעבור לצמיחה.
מחאת הדיור היתה הניצוץ שהביא להתלקחותה של מדורת המחאה החברתית. בראש צוות הדיור עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הפורש אייל גבאי, שכבר צבר "שעות מינהל" יותר מכל פקיד ממשלתי אחר. הוועדה תמליץ להטיל מס על "דירות רפאים“"העומדות ריקות ועל קבלנים שרכשו קרקעות אבל אינם מוכנים להתחיל לבנות מסיבות שונות. כמו כן ייקבעו הקריטריונים של דיור למשתכן (המעניק נקודות זיכוי משמעותיות במכרזי הקבלנים) ויפוקח דיור להשכרה למקבלי שכר של עד 15 אלף שקל בחודש.
ההיקף הכספי הכולל של הסיוע לדיור נאמד ב-250-200 מיליון שקל. הוועדה הוסיפה קריטריון חשוב לקבלת ההטבות - מיצוי כושר ההשתכרות - המחייב את שני בני הזוג לעבוד, משימה בלתי אפשרית בקרב החרדים תלמידי הישיבות, ונוסף אליו תנאי סף של שירות בצה“ל.
הרעה בקריטריונים להטבות דיור לציבור החרדים מקפלת בתוכה חומר נפץ פוליטי שיעורר בעיות בקרב הסיעות החרדיות. בקואליציה הנוכחית אין סיכוי להעביר מהלך כזה. כעת כבר ברור מדוע יו“ר ועדת הכספים החרדי בז לטרכטנברג.
הוועדה החברתית בראשות גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, אמורה לספק את התמריצים שיעודדו נשים לצאת לעבודה. המלצותיה המרכזיות יהיו חינוך חינם לטרום חובה לגילי 4-3 (עם אפשרות להפחתת הגיל ל-3-0); הגדלת המענקים לנשים עובדות ב-50%; פיקוח על מעונות יום; האחריות לטיפול במסגרות החינוך לגיל הרך (3-0) תועבר ממשרד התמ“ת למשרד החינוך (מהלך בעייתי שייפול פוליטית בגלל התנגדות שר התמ“ת); ובמקביל יוענק תמריץ שיעודד חרדים לצאת לעבודה.
יישום ההמלצות בתחום החינוך הוא בעייתי, ובכל מקרה הן אינן ניתנות ליישום מיד. חוק חינוך חינם לגילי 4-3 קיים זה 20 שנה, אבל עדיין לא יושם, פשוט כי אין די מעונות. נוסף לכך, חסר כוח אדם מקצועי המסוגל לטפל בצורכי הגיל הרך.
צוות התחרותית ויוקר המחיה בראשות שלומי פריזנט, הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, מתאם את עמדותיו עם ועדת קדמי, שגם מטפלת בנושא. פריזנט ימליץ להפחית מאוד סדרת מסי ייבוא על מוצרי מזון, רעיונות שכבר הספיקו להקפיץ השבוע את התאחדות התעשיינים. צעד מהפכני לא פחות עבור יבואנים הוא עקיפת מכון התקנים הישראלי, שלטענת גורמים במשק משמש חסם בירוקרטי המקשה על ייבוא. המכון יוחלף בסטנדרט תקינה בינלאומי המקובל באירופה.
עד לימים האחרונים התלבטו בוועדה איזה מכסים להוריד ומהי מידת השפעתם על היצרנים המקומיים, בדיון שהממונה על ההגבלים לשעבר דרור שטרום ופרופ‘ אבי וייס תרמו לו. התקווה היא שהפחתת המכסים ועידוד התחרות בין רשתות השיווק יוזילו את הסל לצרכנים. נתוני רשתות השיווק מהשבוע מלמדים כי ראש השנה תשע“ב זול יותר ב15%-20% בהשוואה לתשע“א.
כאמור, המלצות טרכטנברג יוגשו ב-26 בחודש. הדוח יועבר לדיון בקבינט הכלכלי-חברתי ולאחר מכן לממשלה. עם אישורן יגובשו ההמלצות להצעת חוק במתכונת דומה לחוק ההסדרים (שם שמעורר חלחלה בקרב אנשי המחאה), ואם לא תקרה תקלה יוצאת דופן זה יקרה עד ינואר 2012.
תקופת החגים תעניק לאנשי המחאה הזדמנות לעכל את ההמלצות ולאגור כוחות לקראת הצעדים הבאים, ואולי אף להחליף את אוהלי המחאה בסוכות.
בניגוד להערכות המוקדמות, עדיין לא אותר מחליף למנכ“ל משרד ראש הממשלה הפורש אייל גבאי. המועמד המועדף עד לפני שבועיים, המשנה למנכ“ל חברת נכסים ובנין עוזי לוי, זומן לפני 3 שבועות לפגישה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לוי נענה מיד. גורמים בלשכה דיווחו על פגישה מוצלחת שבתומה אמור היה לוי לחזור לנתניהו עם תשובה סופית, אלא שבינתיים ראש הממשלה התקרר. לוי העדיף לצאת לנסיעת עסקים להודו.
מועמד נוסף ששמו הוזכר הוא עמית לנג, בכיר בפרטנר ולשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר. נראה שלנתניהו יש חולשה לחברת התקשורת שבבעלות אילן בן דב - גם מנכ“ל פרטנר לשעבר דוד אבנר הוזכר כמועמד פוטנציאלי, אך ירד מיד מסדר היום. אם כבר פרטנר, אולי כדאי שנתניהו יפנה ליעקב גלברד, שהתבשר שלשום על סיום תפקידו בניהול החברה. אלא שמנכ“ל משרד ראש הממשלה אינו הג‘וב הציבורי היחיד העומד על סדר היום; לא נמצא מחליף גם למנכ“ל מינהל מקרקעי ישראל הפורש ירון ביבי, ואת התפקיד מאייש סגנו רונן כהן.
בעיה חמורה לא פחות מונחת לפתחו של שר האוצר יובל שטייניץ. עדיין לא נמצא מחליף למנכ“ל האוצר הפורש חיים שני, וכעת נדמה שגם יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, יידרש לדחייה נוספת, חמישית במספר, במועד הפרישה שלו.
בסוגריים נאמר כי שני משתוקק לסיים את הגשת המלצות ועדת התחרותיות לכל המאוחר בשבוע הבא, ומעוניין להיפרד מהתפקיד עם הישג כלשהו הנזקף לשמו. לוח הזמנים לחוץ, ועל רקע זה נערך בתחילת השבוע דיון חפוז שבמוקדו היה עתיד חברות האחזקה המכונות פירמידה. שני, בגיבוי בנק ישראל ובלחץ מסיבי מצד חלק מהתקשורת, נוטה לתמוך בהמלצה בניגוד לדעתו של יו“ר רשות ני“ע פרופ‘ שמואל האוזר.
חזרה למינויים. כמחליפו הפוטנציאלי של נסרידישי סומן משה טרי, יו“ר רשות ני“ע לשעבר. טרי לא יגיע למינוי הנכסף ללא ועדת איתור, ששטייניץ יוכל להקים רק לאחר שמשרת המנכ“ל תאוייש. שאלת הביצה והתרנגולת.
שר האוצר ייצא בשבוע הבא לוושינגטון לוועידת קרן המטבע הבינלאומית ויזכה מן הסתם לחופן מחמאות על העלאת דירוג האשראי של ישראל, ולאחר מכן ייצא לניו-יורק. מבחינתו היה עדיף להישאר בארה“ב. מי צריך כאבי ראש כמו טרכטנברג, שני וטרי הממתינים לו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם