ביאולוג'יקס הישראלית נמכרה לענקית האגרו-כימיה מונסנטו
החברה פיתחה פתרון לתסמונת המכונה "האיידס של הדבורים"; תג המחיר המשוער עומד על 100-50 מיליון דולר; גורם בחברה: "לא הקמנו חברה בשביל למכור אותה, המעורבות של מונסנטו נותנת לנו גיבוי כספי, שיווקי, לוגיסיטי ומחקרי"
אפשר לומר כי הפתרון שפיתחה ביאולוג'יקס לתסמונת שמכונה "האיידס של הדבורים" הוא לא פחות מחבל הצלה לתעשיית החקלאות העולמית והיה הסיבה העיקרית לרכישתה.
"ישבנו בפארק המדע ברחובות, עברנו לפה כי שכר הדירה יותר נוח. אז נכון שזה מקום קצת מוזר, יש פה מוסך בקצה הרחוב, ופה ליד ישיבה, אבל בסופו של דבר מה שהתמקדנו בו הוא המחקר", אומר גורם בחברה ומציין כי "חתם ישראלי הציע לנו לצאת להנפקה, אבל חשבנו שזה כיוון לא נכון. חסר לנו מימון שהוא מעבר לראשוני. ברוב המקרים החברות מגיעות בגלל זה להנפקה או למכירה לפני הזמן, אבל לנו זה לא התאים".
כאמור המשרדים של ביאולוג'יקס ממוקמים ברחוב המנוף 3 ברחובות, לא רחוק ממועדון כושר ומול חנות הבגדים פוזה. הצניעות על סף החשאיות נמשכת כשעולים שתי קומות (במדרגות) למשרדי החברה, שם מפנה אותי סמנכ"ל הפיתוח של החברה איתן גליק לחדר הישיבות, רק שלא אציץ לכיוון המעבדה.
החברה הוקמה באוקטובר 2007 על-ידי כמה יזמים ישראלים וישראלים לשעבר, הכוללים בין היתר את אייל בןחנוך, מנכ"ל החברה שהגיע מתחום התוכנה, ניצן פלדי, סמנכ"ל הטכנולוגיה שהביא את הניסיון שלו כדבוראי וביולוג מולקולרי, פרופ' אילן סלע מהאוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, וד"ר איתן גליק , בוגר מכון ויצמן. היום היא כוללת כ-20 עובדים , 15 מהם במרכז הפיתוח של החברה ברחובות, שימשיך להתקיים גם לאחר
גורמים בביאולוג'יקס מציינים כי המכירה הגיעה מוקדם מדי: "לא הקמנו חברה בשביל למכור אותה, ובעצם לאחר שסיימנו את בדיקת ההיתכנות של התרופה הראשונה שלקחה כשנה עברנו לפתח פתרונות נוספים", אומר אותו גורם ומוסיף: "המעורבות של מונסנטו נותנת לנו גיבוי כספי, שיווקי, לוגיסטי, מחקרי. מדובר בחברה המובילה בעולם בתחומה". את הוועדה המדעית של החברה מאיישים מדענים מובילים, בהם קרייג מילו, זוכה פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, שהטכנולוגיה שפיתח היא הבסיס לפתרונות שאותם מציעה החברה.
ב-4 השנים האחרונות עלתה לכותרות מחלה שגורמת למותן של דבורים, ובעיקר דבורי דבש, בכל העולם. המחלה, המכונה CCD - ראשי תיבות שפירושן בתרגום חופשי לעברית הוא "תסמונת התמוטטות המושבות" - מובילה לתופעה מסתורית שבמסגרתה הדבורים הבוגרות נוטשות את הכוורת ומתות, מה שהוריד את כמות הכוורות הפעילות בעולם המפותח בכשליש בשנים האחרונות.
כוורת הדבורים מתנהלת כקהילה ייחודית שבה קיימת היררכיה ברורה. יש מלכה, יש סייריות שתפקידן לצאת החוצה, יש כאלו המטפלות בוולדות ובמלכה, אחרות בניקוי הכוורת ועוד. יש תלות רבה בין המרכיבים השונים בקהילה, אלא שפתאום גילו כי אפילו כוורות חזקות נהגו להתרוקן בחורף, ומעשרת אלפים דבורים נותרו כמה מאות הכוללות דבורים-פועלות וצעירות ואת המלכה.
כמו כן התגלתה תופעה משונה נוספת - הדבש שנותר בכוורת לא קרץ לצרעות ולמזיקים אחרים שנוהגים בדרך כלל לחמוד אותו, והוא נותר מיותם, מה שהעיד על בעיה כלשהי שאותה מזהים בעלי החיים.
התסמונת הלא ידועה שהתפרצה, כאמור, בכל העולם, עוררה חששות רבים בקרב תעשיית המזון העולמית, זאת משום שהדבורים אחראיות על ייצור דבש ומוצרי הכוורת, ששוויים מוערך בקרוב ל-5 מיליארד דולר בשנה, וכן שירותי האבקה הנדרשים לצורך הפריית גידולים חקלאיים.
"כל ביס שלישי שלנו במזון מתבסס בסופו של דבר על עולם הדבורים", מסביר גורם בחברה, "בארצות הברית לבדה העריך משרד החקלאות האמריקאי את התועלת הנובעת מהאבקת הדבורים ב-75 מיליארד דולר בשנה. "התסמונת הוגדרה כאיום אסטרטגי על החקלאות האמריקאית", הוא ממשיך, "ולכן הוקם כוח משימה מיוחד לחקר הבעיה והאפיון שלה בשנת 2006".
"עשו שם מחקר כדי למצוא את הקשרים בין גורמי מחלה או גורמים סביבתיים לתסמונת, והופרכו טענות מטענות שונות כמו היותה של התקשורת הסלולרית אשמה במצב".
עד לפני 5 שנים כלל לא היתה ידועה הסיבה לתסמונת, אשר התפרצה במלוא עוזה ב-2006. אף על פי שהפגיעה בדבורים התרחשה ברחבי העולם, מי שבודד את מה שנראה כאחד מהמחוללים העיקריים שלה הוא פרופ' אילן סלע מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ואחד ממקימי ביאולוגי'יק. סלע זיהה ואפיין בתחילת העשור הקודם וירוס הפוגע בדבורים ונקרא "וירוס השיתוק האקוטי הישראלי" (על שם מוצאו של החוקר שחשף אותו).
כמו כן נמצאו עוד כמה וירוסים הקשורים בהופעת התסמונת, שביאולוג?יקס מפתחת פתרונות מתקדמים כדי לטפל גם בהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם