בנק ישראל: להדק הפיקוח על הבנקים והמוסדות הפיננסיים
בנק ישראל פרסם היום רשימת המלצות ולקחים מהמשבר הגדול של 2008; בין ההמלצות: טיפול מיידי במינוף-יתר ובבועת נדל"ן, מסלול סולידי בקופות הגמל לחוסכים מבוגרים ושיפור הלימות ההון בחברות הביטוח
"בעיצומו של המשבר העולמי שררו חששות כבדים ליציבותם של בנקים ומוסדות פיננסיים ולתפקודה התקין של המערכת הפיננסית. אולם הבנקים עמדו במשבר ושום מוסד לא קרס. המשק סבל ממיתון ממשי אך קצר, והפגיעה בו היתה קלה מזו במדינות המפותחות", קובע הנגיד.
"בעקבות המשבר העולמי עולים לקחים רבים, הנוגעים לכל תחומי המדיניות, ותהליך הפקתם ויישומם
בעולם ובישראל עודנו נמשך".
פירוט הלקחים וההמלצות של בנק ישראל:
- הגברת והידוק הפיקוח על המוסדות הפיננסיים בבנק ישראל. בנק ישראל יפקח על יציבות כל המוסדות
הפננסיים (בנוסף לבנקים) ויזרים להם נזילות כמלווה של מוצא אחרון.
- טיפול מיידי במינוף-יתר ובבועת נדל"ן כדי למנוע משבר פיננסי: יש להתמודד עמן ביציבות פיננסית,
פיקוח על הבנקים ומדיניות מוניטרית.
- מסלול סולידי בקופות הגמל לחוסכים מבוגרים: "כספי הגמל מנוהלים במסלולים כלליים, ללא התאמה
בין גיל החוסך לרמת הסיכון של נכסיו. משבר בשווקים יפגע קשה בעמיתים הקרובים לגיל פרישה. לכן
צריך לחייב את קופות-הגמל להפנות עמיתים אלה למסלולי 'ברירת מחדל' (בהתאם לגילם).
- דרושה מדיניות מקרו-יציבותית (macroprudential) לשמירת היציבות הפיננסית והפחתת הסיכון
למשבר: קיום הלימות הון גבוהה, שיפור ניהול הסיכונים והפיקוח על גופים חוץ-בנקאיים. דרוש פיקוח
הדוק וקפדני על הבנקים והתערבות פרטנית בעסקאות ובהתנהלותם".
- בעת משבר דרושה פעולה מהירה ונמרצת לייצוב מוסדות פיננסיים חשובים, כולל גופים לא-בנקאיים
והזרמת נזילות. דרושה תגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית, גם באמצעות כלים כמותיים.
- העלאת רמת ההון ואיכותו בבנקים, מינוי מנהל סיכונים ראשי וניהול סיכונים בבנקים.
- מעקב צמוד אחר מוסדות פיננסיים לא-בנקאיים ואספקת נזילות.
- שיפור הלימות ההון וניהול הסיכונים בחברות הביטוח בישראל.
- שינוי מבנה התמריצים ותגמול מנהלים במערכת הפיננסית כדי למנוע סיכוני-יתר.
- הקטנת הריכוזיות במשק ופיקוח על חברות הדירוג.
"המדיניות בישראל בתקופת המשבר פעלה לשמירת יציבות המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים, ולהקלת קשיי הנזילות והאשראי. המדיניות תרמה למיתון הפגיעה במשק ובמערכת הפיננסית, ולהתאוששות המהירה יחסית. המדיניות המוניטרית מילאה בה תפקיד מרכזי: הרחבה מוניטרית ללא תקדים וכלים לא-שגרתיים להרחבה כמותית, כולל רכישת אג"ח ממשלתיות ורכישות מט"ח כסיוע ליצואנים.
הצהרות קובעי המדיניות במהלך המשבר על אמונם באיתנות המערכת הפיננסית ועל נכונותם לנקוט צעדים נוספים סייעו להרגעת השווקים.
"הפיקוח על הבנקים התמקד במהלך המשבר בחיזוק הלימות ההון בבנקים ושיפור ניהול הסיכונים בהם. כן נעשה ניטור הדוק של חשיפת הבנקים להתפתחויות בארץ ובעולם, בפרט לנכסים בחו"ל וללווים גדולים בארץ, הגברת השקיפות לגבי חשיפתם והתערבות במקרה הצורך".
"המשבר העולמי האחרון היה הקשה ביותר מאז המשבר של שנות ה-30. הוא החל כמשבר פיננסי בארה"ב והפך במהרה למשבר עולמי. המשבר החריף עם קריסת ליהמן בראד'רס בספטמבר 2008 והגיע לשיא בהמשך 2008 וברביע הראשון 2009. במהלך המשבר נפגעו קשות מערכות פיננסיות במדינות המפותחות, מוסדות פיננסיים בולטים קרסו, ונדרשה התערבות נמרצת של הרשויות. התוצר העולמי ירד והסחר העולמי קרס. תגובת-המדיניות של הממשלות והבנקים המרכזיים היתה בעצמה חסרת תקדים והתמקדה בייצוב המערכת הפיננסית. כתוצאה מהמדיניות נבלם המשבר העולמי מוקדם מהצפוי: ברביע השני של 2009 הסתמנה התייצבות, ובמחצית השנייה של השנה החלה התאוששות איטית במרבית המדינות.
עם החרפת המשבר העולמי באוקטובר 2008 ניכרה הטלטלה במלוא עוצמתה גם במערכת הפיננסית המקומית.
הרביע האחרון של 2008 והרביע הראשון של 2009 היו אפוא שיאו של המשבר גם בישראל. בדיעבד המערכת הפיננסית בישראל עמדה בטלטלה, המוסדות הפיננסיים, בהם הבנקים, גילו עמידות יחסית לעוצמת המשבר, יציבותם נשמרה, ושום מוסד לא קרס.
עם זאת, שררו באותה עת חששות של ממש ליציבותם של מוסדות
"לאחר הצמיחה המהירה בינואר-יוני 2008 חלה תפנית במחצית השנייה של השנה, והמשק גלש למיתון.
ברביע הרביעי 2008 וברביע הראשון 2009 נרשמה צמיחה שלילית, ואילו מהרביע השני 2009 שב המשק
לצמוח. המשק סבל ממיתון משמעותי אך קצר, והפגיעה בו הייתה מתונה יחסית למדינות המפותחות, וכן
יחסית לחששות ששררו בעיצומו של המשבר".
מסתבר כי דווקא הפשטות וחוסר התחכום של המערכת הבנקאית והפיננסית מנעו בועת נדל"ן ופגיעה קשה בבנקים ובציבור". לפגיעה הקלה יחסית במשק הישראלי ובמערכת הפיננסית המקומית תרמו עיתוי המשבר, לאחר חמש שנות צמיחה מהירה, ומספר מאפיינים פיננסיים ובהם מערכת בנקאית שמרנית הנתונה לפיקוח הדוק, שוק משכנתאות שמרני והעדר של נכסים מורכבים. אלה תרמו לכך שלא התפתחו בישראל בשנים שקדמו למשבר מינוף יתר ובועת נדל"ן", נכתב בדו"ח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם