המשקיעים הקטנים נגד דקסיה: "מבנה השליטה בבנק מעוות"
בטיוטת כתב תביעה טוען בעל מניות מיעוט כי מרכז השלטון המקומי פועל למעשה כבעל שליטה בבנק, אף על פי שהוא מחזיק ב-0.04% מהמניות; דקסיה: "מדובר בטענה מוזרה"
את התובע מייצגים עו"ד אלי אקסלרוד ממשרד איתן סגל & אקסלרוד, אוחנה, שטיינהרץ ושות' ועו"ד יעקב סבו. "הבעיה היא שיש בעל שליטה בבנק, מרכז השלטון המקומי, שאינו מוכר כבעל שליטה באופן רשמי, ולכן אין לו כל אחריות כלפי הבנק", אמר לעסקים עו"ד אקלסרוד, המציין כי למרכז השלטון המקומי (משל"מ) אין אינטרס כלכלי בבנק, מאחר שהוא מחזיק 0.04% ממניותיו, ומצד אחר הוא מחזיק ב-17% מזכויות ההצבעה ובשליש מהזכויות למנות דירקטורים.
"בפועל מינה מרכז השלטון המקומי 5 מתוך 7 הדירקטורים בבנק", הוסיף אקסלרוד. "יש כאן גוף פוליטי חזק ואף גורם רשמי לא רוצה להיכנס לנושא". התובעים מבקשים להשוות את זכויות ההצבעה לזכויות בהון, ולחלופין שמרכז השלטון המקומי יוכר כבעל שליטה בבנק.
מכיוון שמרכז השלטון המקומי אינו מוגדר כבעל עניין, הוא למעשה רוב מבין מניות המיעוט. כך, כל נושא יכול להיסגר בין בעלת השליטה דקסיה העולמית, שמחזיקה ב-65% לבין המשל"מ. "אין באמת מדובר ב'ציבור', אלא בשני צדדים לדבוקת השליטה אשר דואגים' לפנק' זה את זה", נכתב.
לציבור, המחזיק ב-28% ממניות החברה, זכויות הצבעה של 7.35%. לטענת התובעים, במצב זה, שבו לגוף המנהל בפועל את החברה אין כל אינטרס
כלכלי אמיתי בה, ניהולו מוכוון ונוטה לקידום אינטרסים שונים, אשר אינם דווקא להשיא את רווחיה של החברה. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שלדקסיה הלימות הון חריגה בגובהה, שכן הבנק כמעט ואינו מחלק דיווידנדים.
דקסיה ישראל מחזיק הון ליבה חריג של כ-16.28%, יותר מכפול מדרישות בנק ישראל, שהן 7.5%.
בנק דקסיה רויטרס
הסיבה העיקרית להלימות ההון הגבוהה היא חלוקות נמוכות מאוד של דיווידנד, סביב 5 מיליון שקל בשנה, זאת כאשר הבנק החזיק בעודפים של 400 מיליון שקל, נכון לסוף יוני 2011. נקודה נוספת שהתובעים מעלים היא חוסר רצונו של הדירקטוריון למכור את הבנק, שכן אז משל"מ לא יזכה כמעט לתמורה ויאבד את השפעתו בבנק. יצוין כי מזרחי-טפחות ובנק ירושלים הביעו עניין לרכוש את
הבנק. לפני כחודש נודע כי דירקטוריון דקסיה דחה את הצעת הרכישה של בנק ירושלים, שם טענו כי דחיית העיסקה נעשתה מבלי שבדקסיה בחנו אותה ברצינות ומבלי שטרחו להיפגש עם נציגי בנק ירושלים.
מדקסיה ישראל נמסר: "מדובר בטענה מוזרה. מבנה ההון של הבנק לא השתנה במשך שנים וכאשר שנהב רכש את מניותיו הוא ידע היטב מהו מבנה ההון ומהן בדיוק זכויותיו.
"לגבי חלוקת הדיווידנד, במהלך השנים האחרונות חילק הבנק כ-10% מהרווח. יחס ההון של הבנק הינו נדרש לאור פעילותו הייחודית של הבנק, והצורך בהון מספיק על מנת לעמוד ביחסי מגבלת לווה בודד. לאחר קבלת הבהרות מבנק ירושלים החליט הדירקטוריון שלא להיענות להצעה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם