המחיר שישלם השר שלום על התנגדותו לדוח טרכטנברג
סוף השבוע הארוך של השר שלום יורד בינתיים מהפרק; בבנק ירושלים מציגים איך נראה ענף הבנקאות מנקודת מבטו של בנק קטן; ובבינלאומי מורידים תעריפים; וגם טיפ קטן שיעזור למי שמעבר ל-60
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לא הביע את דעתו למרות היותו היועץ הכלכלי של הממשלה. בנושאים פוליטיים רגישים מעדיף הנגיד לשבת על הגדר. לעומתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין בשלב מסוים שהיוזמה תופסת תאוצה והחליט לזרום איתה, אך מובן שבתוך תוכו חשב איך להפיל אותה באלגנטיות. התנגדותו של שלום לדוח טרכטנברג בהצבעת הממשלה השבוע לא הוסיפה לו נקודות אצל נתניהו.
בישיבה של סיעת הליכוד שנערכה ביוני הודיע נתניהו על הקמת ועדה בין־משרדית שתגיש את המלצותיה עד תחילת מושב החורף של הכנסת (31 באוקטובר). "אל תתפסו אותי במילה. ייתכן שזה יקרה בנובמבר וייתכן שכמה ימים לאחר מכן", הוסיף נתניהו. הוועדה אכן הוקמה בחודש שעבר והיועץ הכלכלי לראש הממשלה יוג’ין קנדל מונה לעמוד בראשה.
מרבית חברי הוועדה, ובהם נציגי האוצר, החינוך והתמ"ת ומנכל"ית המשרד לפיתוח הנגב והגליל אורנה הוזמן-בכור, מתנגדים ליוזמה, ולכן הסיכוי לאשרה קלוש. עד כה היא לא התכנסה אפילו לישיבה אחת. 'יו"ר הוועדה קנדל היה עסוק בדוח טרכטנברג ולא התפנה לעסוק בכך בשבוע העבודה", הסבירו בלשכת רה"מ. לוח הזמנים של הוועדה הוארך והיא אמורה להגיש את המלצותיה עד 31 במרץ 2012, שבוע לאחר יציאת הכנסת לפגרת קיץ.
"אם עד היום היה סיכוי לאישור יוזמת סוף השבוע, התנגדותו של סילבן שלום לדוח טרכטנברג הפכה אותו לאפסי", מעריכים במערכת הפוליטית. השר שלום אינו מתרגש ומסרב ליפול ללוח הזמנים של הוועדה. "בקנה ממתינות הצעות חוק פרטיות, ואלה יוגשו לכנסת עד סוף השנה אם תהיה סחבת. יש כבר הצעה שהגה ח"כ זבולון אורלב, וגם ח”כ איתן כבל מכין הצעת חוק כזו בשיתוף ראשי סיעות אחרים”, אומרים מקורבים לשר.
עוד הם גורסים כי "הצעות החוק הפרטיות יאושרו גם בתמיכה של ישראל ביתנו ושריה. כולם ממתינים להנהגת סוף שבוע שלא יכלול עבודה ביום ראשון. אנשי המסחר, התיירות, הספורט ושוק ההון תומכים בהצעה בנלהבות, ואם היא לא תגיע מתוך יוזמה ממשלתית תיאלץ הממשלה להתיישר עם יוזמת הכנסת".
זלמן שובל, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, פרש מעיסוק בפוליטיקה הישראלית השוטפת ופינה את קדמת הבמה לצעירים ממנו. "אני לא עוסק בפוליטיקה במובן המפלגתי, אבל בתחום המדיני אני מייעץ למי שמעוניין דרך טיפוח קשרים עם גורמים זרים ופעילות הסברתית ואקדמית במכוני מחקר, בעיקר בארה”ב. כמו כן, אני עומד בראש פורום התנדבותי של שגרירים לשעבר אשר מייעץ לרה”מ בנושאים אמריקאיים".
הצד העסקי של שובל נוגע להיותו בעל השליטה בבנק ירושלים והבעלים של חברת ההשקעות ייצוא. בנק ירושלים הוא בנק קטן המצליח לזנב באריות הבנקאות באמצעות ריביות המועדפות על פיקדונות. הישרדותו מול ענקי הבנקאות בשנים האחרונות היא נס כשלעצמה.
שובל, המקורב לראש הממשלה נתניהו, הוא איש אופטימי מטבעו. מדברים שאמר לי השבוע ניכרים סימני התפוררות ראשונים בחומת האופטימיות שלו והוא מגלה דאגה באשר לאווירת "העליהום" על הבנקים: “מצב הבנקאות בישראל שונה מהמצב באירופה ובארה"ב. שווי מניות הבנקים ירד שם בגלל הסתבכויות בעבר ובהווה כמו ההשקעות וההלוואות המסוכנות ביוון ובפורטוגל. הירידה בישראל נובעת מחשש לעתיד. המגבלות החדשות של בנק ישראל בנושא הלימות הון יגרמו לירידה ברווחיות, והדבר יתבטא במחירי המניות".
בעל השליטה בבנק ירושלים מקפיד לא לבקר את הרגולציה ואת תפקוד הנגיד פישר הן במשבר הקודם והן במשבר הנוכחי, אך באותה הנשימה מוסיף: "בנק ישראל פועל בנפש חצויה - מצד אחד, הנגיד אחראי ליציבות המערכת הבנקאית מתוקף תפקידו וזה מתבטא בהנחיות לגבי המשכנתאות, בהגבלת שיעורי המימון ועוד; מצד שני, כיועץ כלכלי לממשלה הוא חייב
"המערכת הבנקאית יציבה. מלבד בנק הפועלים הבנקים לא נתפסו לאותן הלוואות מפוקפקות בארה”ב וצלחו את משבר 2008, אך השאלה היא לגבי העתיד. אם הצעדים השונים של הרגולציה יפגעו ברווחיות הבנקים, תיפגע גם יציבותם. הלימות ההון של הבנקים היא ממילא גבוהה, ובניגוד לאירופה, שם הוכנסו נכסים מפוקפקים לא נזילים כמו איגרות החוב של יוון, היא אמיתית. אם תצומצם אפשרות הבנקים לתת אשראי ייפגעו גם המשק וגם הרווחיות. אני חסיד של רגולציה, אבל אם נגזים תגדל הבירוקרטיה ונהפוך את הבנקים לפקידים של הממשלה ושל בנק ישראל".
שובל חושש, אם כן, מהמגמות המסתמנות ומזהיר: “מה שמדאיג אותי כאיש ציבור שכבר ראה הכל הוא שאם רווחיות הבנקים תרד, ייפגע גם הציבור. יבוא יום שבו המשקיעים במניות הבנקים יגידו ‘בשביל מה אנחנו צריכים את זה, יש לנו השקעות טובות יותר’. זה עלול להביא להלאמה או לתרחיש שבו בעלי השליטה ימסרו את המפתחות".
לדבריו, “בנק ישראל מעוניין בבנקים גדולים וחזקים ובקבוצות בנקאיות גדולות, אך יצירת גוש גדול עלולה לפגוע בתחרות ולגרום לעלויות הציבור לגדול. הפתרון הוא במציאת דרכים לעודד את הבנקים הקטנים והבינוניים. צריך לחשוב אם יצירת גוש בנקאי נוסף לשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, תתרום ליציבות ותצמצם משמעותית את התחרות. היום כולם אומרים בצדק שכדי להוזיל שירותים יש הגדיל את התחרות. היציבות עלולה לבוא על חשבונה".
שובל מציע פתרונות מעשיים ומפתיעים במידת מה: "יש להעביר לבנקים הקטנים נתחי פעילות מסוימים בשוק ההון, להתיר להם לפעול בתחומים חדשים ולעודד התמחות בנישות שמאפשרות תחרות. בניגוד לבנקים אחרים, בנק ירושלים לא נתפס להרפתקאות פיננסיות. זה לא היה בקו שלנו. הכיוון שלנו הוא בנקאות חברתית ועלינו לפעול על סמך שיקולים עסקיים בשונה מהאחרים. אני מתכוון להגיע לציבור שיוכל לממן באמצעותנו את הפעילויות שלו דרך ערוצים שאינם נהוגים בבנקים הגדולים, שבהם קשה להתחרות.
"אנחנו בנק שמרני ומקווים שנצליח לפתח ערוצים חדשים שהבנקים הגדולים לא מתאמצים לפתחם. יש לנו תוכנית שתאפשר ללקוחות לקבל אשראי בתהליך מהיר יותר ומבלי להרחיב את הסיכון לבנק. נגדיל את חלקנו במימון של חינוך ושל תוכניות לימודים. בתחום הדיור בנק ירושלים ממלא פונקציה מיום היוולדו ובכוונתו להתמקד יותר בבנייה לשכבות עממיות ולאו דווקא בפרויקטים גדולים. בשיקגו היה בנק חברתי ששכח שהוא צריך לפעול לפי עקרונות בנקאיים, והוא נפגע. זה לא יקרה אצלנו".
על דוח טרכטנברג אומר מי שנחשב למקורב של נתניהו, יוזם הדוח: "הדוח היה מחויב המציאות גם מבחינה פוליטית. יש בו הרבה סעיפים טובים וגם סעיפים שהייתי מוותר עליהם ונבעו מצורך חיוני להיענות לחלק מהדרישות שהועלו במחאה. אסור לפרוץ את מסגרת התקציב ולפגוע בסיכויי הצמיחה".
הבנק הבינלאומי הפתיע השבוע בהחלטתו לקצץ 22% מהעמלה עבור פעולה המבוצעת בערוץ ישיר (לקוחות הפועלים באינטרנט או במכשירים כמו כספומט), ובמקום ב־2.5 שקלים לפעולה הוא יסתפק ב־1.95 שקלים. כמו כן הפחיתו בבנק את עמלת הפקיד הנגבית עבור הזכות להתראות עם פקיד הסניף מ־6.5 שקלים לפעולה ל־6.3 שקלים.
במקרים מעין אלה צריך לשאול אם הכל בסדר עם צדיק בינו, בעל השליטה בבנק. לא המחאה החברתית של קיץ 2011 ולא דוחות בנק ישראל שלפיהם הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר - הכתיבו את היוזמה. הבנק מתאמץ להגדיל את נתח השוק בפעילות קמעונאית ובקרב משקי הבית, אך בעוד הוא מחזר במרץ אחרי לקוחות פרטיים, למגזר העסקי יש סיבה לדאגה.
ב-2012 צפויות למגזר העסקי מגבלות קשות לא פחות מאלה שחווה ב-2008-2009. הבינלאומי טרטר אז חלק מאילי ההון, והיו כאלה, כמו אליעזר פישמן, שנשבעו שכף רגלם לא תדרוך יותר בבנק. אבל כל עוד הלקוחות הפרטיים נהנים, אנחנו בעד הבינלאומי.
ומה מצב העמלות בבנקים האחרים? יש לנו חדשות לדביר בנדק, הפרזנטור של מזרחי־טפחות: זה הבנק היקר מבין חמשת הגדולים בעמלת פקיד. עבור הזכות לפגוש את פקיד בסניף ולפעול דרכו “מגלח” הבנק 6.8 שקלים. גם בנק דיסקונט אינו צדיק: לקוחותיו משלמים את עמלת הערוץ הישיר היקרה ביותר - שני שקלים לפעולה. עבורנו, מבחינה אופטית, זה אולי כסף קטן, אבל עבור הבנקים מדובר בהון עתק.
ולעניין פיננסי נוסף. על תיקון 3 בנושא קופות הגמל שמעתם? נראה שלא. תיקון זה יאפשר למשוך עד סוף 2011 את הכספים שצברתם בקופות גמל מ־1.1.2008 בסכום חד־פעמי (משיכה הונית). העניין רלוונטי לחוסכים שבתחילת 2008 מלאו להם 60 וחסכו את הכסף באופן עצמאי. כסף שלא יימשך עד סוף השנה ינותב לצרכים פנסיוניים (מסלול קצבה). אם עדיין לא הבנתם במה מדובר, אתם מוזמנים לקבל פרטים נוספים בבתי ההשקעות. נקווה שמנהלי קופות הגמל ייזמו בעצמם את הפנייה כדי ליידע אתכם על זכויותיכם הבסיסיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם