רשות ני"ע מתכוננת לרסן את המסחר הפרוץ במטבע חוץ
הרשות תסיים בקרוב את הסדרת הפיקוח על ענף הפורקס; בין הרפורמות: מגבלה על הפרסום, איסור של מינוף קיצוני ודרישה להון מינימלי משמעותי
"מי שיצר את הבעייתיות בשוק הזה הוא הרגולטור כיוון שלא התערב ב-2004 כשהענף התחיל לצבור תאוצה". טל זוהר עבדה, מנכ"ל חברת FXCM ישראל, מסכים עם הגישה: "מי שלא יעמוד בסטנדרטים החדשים ייצא מהשוק ולא יכתים את החברות הטובות". ענף הפורקס צבר תאוצה באמצע העשור הקודם, והתחרות העזה בתחום גררה פרסום אגרסיבי והבטחות לכסף קל ומהיר. עם ריבוי החברות והמחסור בפיקוח החלו להתפרסם סיפורים על לקוחות שרומו, על חברות שגורמות ללקוח הפסדים ועל עובדים שנקנסים אם הלקוח מרוויח. מקרים רבים גם הגיעו לטיפול בתי המשפט ונדונים בימים אלה, ובהם תביעות גדולות נגד חברות מוכרות בענף כגון איזי פורקס ומט"ח 24. רבים תיארו את הענף כקזינו, ובדיון בכנסת בנושא התברר כי פחות מ-5% מהלקוחות מרוויחים מהפעילות.
אחד ההבדלים המרכזיים בין חברות מסוג זה לבין ענפים אחרים בשוק ההון הוא שמרבית חברות הפורקס מהווה צד נגדי ללקוח בעיסקה, בניגוד לנעשה בענפים אחרים שבהם החברה משמשת רק צינור. המצב הזה יוצר ניגוד עניינים בין החברה ללקוח במקרים רבים, שכן הפסד של הלקוח הוא רווח של החברה. עם זאת, יש לציין שלא כל החברות פועלות כך: יש שמכסות עצמן בעיסקה נגדית ויש שמשמשות כצינור ולא כצד לעיסקה.
הרגולציה החדשה תיצור לחברות בענף הוצאות כבדות, ואלדד מעריך
כי היא תביא לסגירה של חלק מהן. כיום פעילות בענף פחות מ-10 חברות משמעותיות, ורובן כבר אינן מתבססות רק על מסחר במט"ח, אלא מציעות פלטפורמה שמאפשרות לסחור במדדים שונים, בסחורות ובמניות. עלפי הערכות, חברות אלה, שקרויות זירות מסחר אלטרנטיביות, מגייסות 200-150 מיליון שקל בשנה ומשרתות 30-25 אלף לקוחות.
מאז תחילת המהלך להסדרת הענף נסגרו כמה מהחברות, ואילו אחרות הקפיאו את גיוס הלקוחות. כך, לשתיים מהחברות שנחשבו בעבר מהגדולות בענף, איזי פורקס ופורקס פלייס, יש פעילות בישראל אך הן מסרבות לקבל לקוחות חדשים.
הרגולציה תטפל בכמה נושאים עיקריים. נושא אחד הוא זיהוי ודאי של הלקוח וסגירת הפרצה שאפשרה לחלק מהחברות בתחום להלבין הון. "חברות רבות בארץ לא פועלות על-פי הדרישות של הרשות להלבנת הון מאחר שהן אינן מחויבות לכך", אמר אלדד.
נושא נוסף הוא הגבלת המינוף המותר ללקוחות. חברות רבות מאפשרות כיום ללקוחות לסחור במינוף של עד פי 500. מצב זה גורם ללקוח להפסיד את כל כספו עם כל תזוזה של שבריר אחוז בשער העיסקה.
רשות ני"ע תגביל את המינוף ותיצור קטגוריות מינוף: 1:5, 1:10 ו-1:25 בהתאם למכשיר הפיננסי. לראש רשות ני"ע תהיה הסמכות לאפשר במכשירים מסוימים מינוף של 1:50. כמו כן, על החברות תיאסר העמדת אשראי ללקוחות, כך שלא יוכלו להפסיד סכום גדול יותר מזה שהשקיעו בפועל.
"יש להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים", אמר זוהר-עבדה. לדבריו, החברות יכולות לחיות עם המינוף הנמוך, אך זו דרישה של הלקוחות.
כמו כן יוטלו על החברות מגבלות חריפות בתחום הפרסום. עם כל פרסומת יופיעו אזהרות שהפעילות כרוכה בסיכון. כמו כן, על החברות ייאסר לספק שירותי ייעוץ, והן יידרשו להון מינימלי של כמיליון דולר כדי להבטיח את יציבותן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם