שיעור מולדת: תוכניות בינלאומיות ימשכו סטודנטים לארץ
תוכניות בינלאומיות הן הטרנד החדש באוניברסיטאות בישראל; כמו כולם, גם אנחנו רוצים כמה שיותר סטודנטים סינים והודים שיזניקו את המשק, ואולי גם ייצאו לנו מזה כמה קשרים עסקיים; הסכנה היא שהמשאבים יופנו לזרים ויותירו את הסטודנטים המקומיים בתוכניות נחותות ודלות תקציב ובלי מקום בהתמחויות; אז מה יוצא לנו מכל הקוסמופוליטיות הזאת?
קצת באיחור השילו המוסדות את האופנה הישנה של חילופי סטודנטים, שהיו הדבר האמיתי והפכו לשוליים. מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה שאנחנו עומדים בפני מהפכה זרה, וכמות התוכניות הבינלאומיות המלאות לתואר הראשון ולתואר השני יגדלו בכמה מונים תוך שנתיים-שלוש.
הטרנד החדש מביא איתו פיתויים רבים: כסף גדול לאוניברסיטאות, שייגבה תמורת המושג "בינלאומי", יוקרה אקדמית, גיוון במחקר, יצירת קשרים חשובים לעתיד ואפילו שיפור תדמיתה של ישראל. לצד היתרונות הרבים מספור יש גם מי שמזהיר מפני קצב הריצה המהיר מדי: טרם נבחנו סכנות לפגיעה בסטודנטים המקומיים כגון זליגה של תשתיות, של שעות הוראה ואפילו של מקום בסטאז' לטובת הסטודנטים הזרים.
בתי הספר הבינלאומיים שהוקמו באוניברסיטאות נבנו במקור כדי להציע תוכניות קצרות באנגלית, בדרך כלל נפרדות מתוכניות הלימודים של הסטודנטים המקומיים. הזרים הגיעו לישראל בשל תוכניות חילופי סטודנטים או בגלל תחושת ציונות עמוקה של הוריהם היהודים ששלחו אותם לטעום מארץ הקודש. אבל המגמה השתנתה. בניגוד לבידוד שהיה נהוג עד היום, באוניברסיטאות הבינו שחשוב להפגיש בין הסטודנטים הישראלים לבין אלה הזרים. המוסדות מתחילים למקם אותם במעונות משותפים, מציעים לישראלים להירשם לתוכניות הבינלאומיות באנגלית ויותר מכל - יוצרים פלטפורמות של שילוב בין התואר המקומי לבין זה הבינלאומי.
"גילינו שמתחיל הייפ בנושא, כל האוניברסיטאות בוחנות את העניין", מסבירים במערכת ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטת תל-אביב מתכננים להכפיל את מספר התארים הבינלאומיים ולפתוח 7 תוכניות לתואר שני: תקשורת, לימודי סביבה, יהדות, בריאות הציבור וארכאולוגיה לצד מנהיגות ובחירות ולימודי הגירה. כמו כן, ייפתחו שתי תוכניות לתואר ראשון: הנדסת אלקטרוניקה וחשמל ואמנות מודרנית.
באוניברסיטה העברית מייעדים את רוב התוכניות בבית הספר הגדול על שם רוטברג לתלמידי חו"ל, המתמחה בתוכניות קצרות מועד. אוניברסיטת בר-אילן תפתח מסלול לתואר ראשון בינלאומי בשפה האנגלית ומתוכננות בה תוכניות נוספות.
המהפך הגדול ביותר מתרחש באוניברסיטת חיפה. על-פי התוכנית האסטרטגית החדשה, בתוך 5-7 שנים ילמדו במוסד 3,000 סטודנטים זרים שיהוו קרוב לשישית מתלמידי המוסד. האוניברסיטאות האחרות מקוות להשיג שיעור כולל של 5%-7%, אולם לא לחרוג מכך מתוך חשש לפגיעה אקדמית בסטודנטים הישראלים.
לפני 8 שנים עמד מספר הסטודנטים הזרים באוניברסיטת חיפה על 100, כיום הוא 900. בסוף החודש יחלו תוכניות בינלאומיות מלאות לתואר שני להציף בהדרגה את המוסד. 20 תוכניות כאלה צפויות להיפתח ב-3 השנים הקרובות, 9 מהן מציעות לימודים לתואר שני מלא: ניהול סכסוכים, דיני פטנטים, לימודי שואה, טיפול באמנויות, ביטחון לאומי, ציוויליזציות ימיות, לקויות למידה, התפתחות הילד וארכאולוגיה. חוגים אלה ייצאו מתוככי בית הספר הבינלאומי וישתלבו בתוך הפקולטות הקיימות.
"אין גטו של תלמידים מחו"ל. המעונות משותפים ויש תלמידים ישראלים בתוכניות, לכן זה טבעי שנעגן את התוכניות החדשות בחוגים הקיימים", מסביר פרופ' חנן אלכסנדר, ראש בית הספר הבינלאומי בחיפה. "זה מגוון את החוויה של הסטודנט הישראלי ומאפשר לו להכיר סטודנטים מכל העולם".
באוניברסיטת בן-גוריון עומדים בפני פתיחת התוכנית לתואר שני בלימודי מדינת ישראל. במקרה זה לא רק הסטודנטים מגיעים מחו"ל, אלא גם הרעיונות לחוגים. "לימודי ארה"ב הם חלק בלתי נפרד מסדר היום האקדמי של האוניברסיטאות שם, ובארץ עבר זמן מה עד שהחלו לדבר על זה זה כתחום לימוד", מסבירה ד"ר פולה קבלו, ראש התוכנית הבינלאומית ללימודי מדינת ישראל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. "זה קרה לאחר
שבארה"ב התחילו לצוץ מרכזים ללימודי מדינת ישראל. נוצר מצב שבו החוג תפס תאוצה בארה"ב, אך בארץ הוא לא היה קיים".
בטכניון עמלים בימים אלה על הרחבת בית הספר הבינלאומי להנדסה, ש-6%-7% מהסטודנטים בו הם זרים. "התנאי להבאת סטודנטים איכותיים מחו"ל הוא תוכניות ייעודיות וברורות באנגלית", מסביר פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון וראש בית הספר הבינלאומי להנדסה.
המרכז הבינתחומי בהרצליה, אולי המוסד הבולט ביותר בתחום הבינלאומי, פיתח את השיטה לפני כולם והציג כמעט לכל חוג מקבילה בינלאומית. עם זאת, מדובר במכללה פרטית, שהמחקר בה אינו העיסוק העיקרי והסטודנטים הבינלאומיים בה משפיעים רק בחלק מהפרמטרים. אלה יפורטו בהמשך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם