כמו גדולים: הצעירים בב"ש לוקחים את המושכות לידיים
הכנס השנתי של מרכזי הצעירים, שיתקיים בשבוע הבא, הולך להיות צפוף ומרגש. סיפורו של פרויקט שהתחיל ביוזמה מקומית בבאר שבע והפך לכתובת ראשית לצעירים המחפשים תעסוקה והשכלה
כן, עושה רושם שדור ה-Y התעורר מאדישותו. רבים זוקפים זאת לזכות עבודת השטח המתנהלת מזה כ-7 שנים ב-40 מרכזי צעירים הפועלים ב-52 רשויות מקומיות. פעילותם של המרכזים האלה היא החלק הארי של כנס ישראל לצעירים, שיתקיים בקרית גת ביום שלישי, זו השנה הרביעית, תחת הכותרת "משנים את חוקי המשחק".
הכל התחיל לפני כעשור, אז נקראה יפעת קריב, צעירה בת 27 שהתמחתה בעבודה עם בני נוער בארגון הג'וינט, למשרדי ההנהלה והתבקשה לשנות את תחום אחריותה ולעמוד בראש תחום הצעירים. יחד עם צוות חשיבה שהוקם, נסעה קריב לבאר שבע ובנתה, בשיתוף עם סגן ראש העירייה דאז, רוביק דנילוביץ (היום, ראש עיר בן 40), מיזם בשם "סטארט-אפ" שהיה מיועד בראשיתו לסטודנטים.
"נכנסנו לראשות המקומית ושאלנו את יעקב טרנר, ראש העיר דאז, על התושבים שלו. הצגנו שאלות כמו'מה קורה לתושבים אחרי שהם עוזבים את מערכת החינוך העירונית?'", נזכרת קריב. "שאלנו 'כמה מהם נשארו בצבא?', 'מה קרה לאלה שלא התגייסו?', 'האם הקצינים מקבלים משהו מהעירייה?', 'כמה תושבים בכלל נשארו בעיר?', 'כמה נשארו במדינה?', 'כמה הלכו לאקדמיה?'. הבנו שיש אוכלוסייה שלמה שלא מתייחסים אליה". כ
יום קריב, 37, אם לשלוש המתגוררת בהוד השרון ומשמשת כראש תחום צעירים במשרד לפיתוח הנגב והגליל, אחראית על 40 מרכזי צעירים ועוד 10 בשלבי הקמה, הפרושים מקריית שמונה ועד דימונה, כולם נותנים שירותים לצעירים בגילאי 35-18 מכל שכבות האוכלוסייה.
מרכזי הצעירים הם פלטפורמות עירוניות, מעין מתנ"סים, המסייעות בליווי צעירים בתחומים רבים ומגוונים: החל מגיוס לצבא ועד להשכלה גבוהה, תעסוקה, מעורבות חברתית, מנהיגות, תרבות ופנאי. בין השאר, ניתנים שם קורסי פסיכומטרי וקורסי אנגלית (מסובסדים), הכוונה תעסוקתית תוך שיתוף פעולה עם בעלי עסקים, הנחיה בכתיבת קורות חיים, מרכז מידע לגבי מלגות ועוד.
"אנשי הצוות של המרכז מלווים את הצעירים בעיר כדי שהם ימצו את הפוטנציאל העצמי שלהם", מסבירה קריב. "כל אחד צריך הכוונה. גם צעירים ממשפחות אמידות רוצים לעבוד במקצוע מסוים ולא תמיד יודעים איזה מסלול לבחור באקדמיה. צעירים פחות אמידים רוצים ללכת ללמוד, אבל לא יודעים איך לקבל מלגה. המרכז בונה מסלול, מלווה את הצעיר באופן אישי ולא נותן לו ליפול בין הכיסאות וללכת לאיבוד, כדי שהוא באמת יגיע למטרות שהוא הציב לעצמו בעוד חמש או עשר שנים".
בתחילת הדרך היו מרכזי הצעירים פרויקט שנועד לשרת עולים חדשים וקיבל את מירב כספו מפילנתרופיה יהודית בחו"ל. החל מ-2009, עם היבחרו של סילבן שלום לשר לפיתוח הנגב והגליל, משמש אגף הצעירים, ומרכזי הצעירים בתוכו, כחלק קוהרנטי ממשרדו ומקבל תקציבים מהממשלה, בנוסף לתקציבי הרשות המקומית ותרומות. שלום, אגב, הגה את רעיון כנס ישראל לצעירים שמתקיים מידי שנה בהנהגתו.
"סילבן היה הראשון שהאמין בנו", אומרת קריב. "משנת 2005 הוא ליווה אותנו בהקמת מרכזי הצעירים והפך למנהיג של העניין. מאז שהוא הפך לשר לפיתוח הנגב והגליל מרכזי הצעירים הפכו לזרוע של ממש במשרד. מדובר במיזם הצעירים היחיד בארץ שהממשלה אימצה".
רוב מרכזי הצעירים ממוקמים בפריפריה. אחת המטרות שהם מציבים לעצמם היא חיזוק ההתיישבות והאכלוס של הנגב והגליל, תוך צמצום הנהירה של הצעירים לערי המרכז. "ברגע שהצעירים הופכים להיות חלק ממשהו ויש להם מעגל חברתי, הם פחות רוצים לעזוב", אומרת קריב. "זו אחת הסיבות לכך שבחרנו לערוך השנה את הכנס בקרית גת. זו אמירה מבחינתנו: לא הכול ירושלים ותל אביב. הנגב הוא לא בהכרח כל כך רחוק".
גם מרכזי צעירים שלא הוקמו על ידי קריב והצוות שלה - למשל, מרכז הצעירים שנחנך לאחרונה ברחוב מזא"ה בתל אביב - פועלים על פי המודל שפיתחה. "פיתחנו תורה מסוימת והיא מאומצת כיום בכל הארץ בגרסה כזו או אחרת. צעירים הופכים לשותפים לתכנון אורבני של העיר. אם מתכננים שכונת צעירים, אז הם יושבים בוועדות".
איפה את רואה את הפירות של מרכזי הצעירים בפועל, בחיי היומיום?
"קודם כל רואים שינוי עירוני מובהק בערים שבהן יש מרכזי צעירים. עיר עם מרכז צעירים הופכת לצעירה יותר, פותחת יותר גני ילדים ובתי ספר, מקימה שכונות לצעירים ויש בה יותר מקומות בילוי
קריב מאתרת נושאים בוערים שעולים לסדר היום הציבורי באמצעות כנסי הצעירים המתקיימים פעם בשנה. אל הכנס הקרוב יגיעו כ-1,500 צעירים ובאמצעותו ניתן יהיה להפגיש בין המצוקות הקיימות בשטח לקובעי המדיניות. הכנס מורכב משולחנות שאותם מנחים צעירים. כל שולחן עוסק בתחום אחר תחת הנושא הכללי "משנים את חוקי המשחק".
סביב השולחן יושבים נציגים ממרכזי הצעירים, חברי כנסת, שרים ואנשי עסקים, ומדברים על הנושאים הבוערים. "השנה, למשל, אחד השולחנות יעסוק בנושא התחבורה הציבורית", אומרת קריב.
שולחן נוסף בכנס יעסוק בנושא "נשים משנות מציאות" ותנחה אותו טלי שחורי-ריינבו מבאר שבע. שחורי-ריינבו החלה את מעורבותה בפרויקט כמתנדבת במרכז הצעירים הבארשבעי, חלוץ המרכזים, וכיום היא מנהלת את המרכז וחווה מידי יום את השפעתו על הצעירים בעיר. "התחלתי את הפעילות שלי בפרויקט שמטרתו הייתה להכיר לסטודנטים את באר שבע האמיתית, זו שמחוץ לאוניברסיטה", היא מספרת. "סטודנטים שהגיעו לבאר שבע לפני הקמת מרכז הצעירים בכלל לא חשבו על להישאר בעיר אחרי הלימודים, אבל הרעיון הוא להראות להם שיש דברים חיוביים".
שחורי-ריינבו מספרת, בין השאר, על עולה חדש שהגיע למרכז אחרי שהתקשה למצוא עבודה בשל קשיי שפה. בזכות כניסתו לתוכנית סיוע לעולים וקורס בעברית שעבר, הוא מועסק כיום במשרה קבועה בלשכת התעסוקה בבאר שבע. "יש כאן צעירים שמודים שאילולא הרשת החברתית מהמרכז, הם היו עוזבים את העיר", טוענת שחורי-ריינבו.
לאור הצלחת המרכזים, כיום אין כמעט רשות מקומית שלא שואפת להקים מרכז צעירים בתחומה. "ראשי ערים מחזרים אחרינו", אומרת קריב. "בימים אלה, למשל, אנחנו פותחים מרכז חדש באילת, לא מזמן נכנסנו לרהט ואנחנו בדרך לסייע גם ליישובים הבדואים והדרוזים. המטרה היא להגיע לכל מדינת ישראל כדי שלכל הצעירים בארץ תינתן הזדמנות. כך נצמצם פערים חברתיים".
כיום , גם צעירים שיוצאים מהאקדמיה עם תואר שני מתקשים לגמור את החודש.
"אני קוראת לזה'תקרת הפלדה' - מצב שבו שברנו כבר את תקרת הזכוכית, עשינו תואר שני, הגענו לעבודה, התמחינו במקצוע, אבל נתקענו. אנחנו רוצים שהמגזר הציבורי והעסקי ייצור מסלולים שיובילו לקדמה - מעין מסלולי ליבה, כמו בצבא. למשל, אם התחלת בתור מתמחה, שיהיה פרק זמן שאחריו תהפוך לראש תחום ואז לראש אגף. המטרה היא להבטיח לאנשים אופק התקדמות ממוסד. זה נושא שאנחנו מתעסקים איתו המון במרכזי צעירים והוא יהיה אחד הנושאים המרכזיים בכנס בשנה הקרובה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם