התנגדות גורפת בוועדת הכספים להעלאת גיל הפרישה לנשים
זאת בניגוד לאוצר ולבנק ישראל אשר מצדדים בתהליך ומאמינים בתרומתו למשק; ח"כ ציפי חוטובלי, יו"ר הוועדה לקידום האישה: "מצגות האוצר מנותקות מהמציאות"
אם יעבור החוק וגיל הפרישה לנשים יעלה ל-64, כל אישה צפויה לאבד קצבת זקנה בגובה 34,600 שקל.
יש לציין גם כי אם לא תחליט ועדת הכספים אחרת יעלה גיל הפרישה אוטומטית בסוף השנה. מצד שני, במשרד האוצר טוענים כי על-פי חוק הפרישה משנת 2004, אין כלל צורך באישור הוועדה עבור החלת החוק". "אם הדבר היה תלוי באוצר, נשים היו עובדות עד יום מותן", אמרה בדיון ח"כ זהבה גלאון, "הנשים אינן מעוניינות בשוויון פורמלי, אלא מהותי". ח"כ יעקב אדרי מקדימה הציע להשאיר את גיל הפרישה על 62 והוסיף כי "בכסות של נתונים ושל בדיקות אובייקטיביות מנסים לשכנע אותנו שחובה להעלות את גיל הפרישה". חברתו לסיעה, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, טענה כי "מדובר בגזירה שציבור הנשים לא יוכל לעמוד בה".
כאמור , גם מכיוון הקואליציה נרשמה התנגדות להעלאת גיל הפרישה. ח"כ ציפי חוטובלי, יו"ר הוועדה לקידום האישה, ציינה כי "מצגות האוצר נראות כמו מדע בדיוני והן מנותקות מהמציאות" והביעה התנגדות נחרצת להצעה.
בניגוד אליהם, במהלך הישיבה הציגה קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, נתונים התומכים בקיומו של תהליך העלאת גיל פרישת נשים: "ב-30 שנה עלתה תוחלת החיים הממוצעת לנשים ולגברים ב-5 שנים והיא עומדת כיום על 86 לנשים ו-83 לגברים. משום כך גם עלה שיעור האנשים הלא עובדים ביחס לאוכלוסייה העובדת.
היא ציינה גם כי העלאת גיל הפרישה, כמו גם השוואתו לזה של גברים, היא מגמה המקיפה
כמעט את כל מדינות ה-OECD למעט טורקיה שבדיה ופולין.
פלוג אף הצביעה על העלייה בשיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה משנת 2002 ועד היום במדינות שבהן עלה גיל הפרישה, וסיכמה כי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 צפויה להעלות את הכנסתן ב-10%. אם הגיל יעלה ל-67 השכר יעלה ב-21%-28%.
גם נציג האוצר, וכן מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני, הביעו תמיכה בעמדה זו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם