הסוכן הכפול: סוכן של אוויס פרץ למחשבי החברה ושינה נתונים
הזכיין חדר למחשבי החברה ושינה לנתונים שיקריים על מנת לקבל אוויס עמלות גבוהות יותר; כמו כן, נהג "להשאיל" את רכבי החברה לחופשותיו ולשלם בכרטיסי תדלוק; הזכיין תבע את החברה לאחר שלא שילמה לו עמלות והפסיד
בעל זיכיון הסוכנות, ברוך פריימן, אשר הגיש את התביעה, דרש כי אוויס תשלם לו חצי מיליון שקל על עמלות שאותן, כביכול, לא קיבל. בבית המשפט התבררה תמונה הפוכה לחלוטין.
פריימן קיבל מדן ראנט א-קאר, המייצגת את חברת אוויס הבילנאומית, זיכיון להשכיר בירושלים. אחת העדויות בבית המשפט העלתה כי פריימן חדר למחשבי החברה ושינה פרטים מהותיים בעסקאות של החברה מול לקוחות מכל רחבי המדינה ובין היתר את פרטי המוכר ושתל את מספר הסוכן האישי שלו וזאת על מנת לגרוף לכיסו עמלה מהחברה.
בנוסף, פריימן גם לא דיווח אמת על משך תקופות ההשכרה של הרכבים והציג חוזי שכירות ארוכים יותר, כאשר בחלק מן התקופה השכיר את הרכבים בשכירות "שחורה" שלא דווחה לחברה, והתשלום בגינה התקבל במזומן, לפי עדות אחד מעובדיו.
עוד התגלה בבית המשפט, כי פריימן עשה שימוש פרטי ברכבים של החברה. פריימן נהג להחליף ולהשתמש במספר רכבים וכן העניק לאשתו רכב מסוג אופל למספר חודשים ולאחר מכן מאזדה ורנו.
בעדות אף התגלה כי פריימן יצא לחופשות עם רכבי החברה כשהוא משלם בכרטיסי תדלוק של אוויס. דבר נוסף שעלה הוא כי פריימן הפקיר רכבים והחנה במקומות שיגררו כחלק מניסיונותיו שלא להסתיר מפני אוויס את מעשיו.
אוויס שכרה חוקר פרטי ומנכ"ל החברה הקליט חלק מהשיחות עימו בהן הודה בשורה של מעשי מרמה.
החברה טענה עוד, באמצעות עו"ד ד"ר אסף ורשה, לקיזוז העמלות שאכן הגיעו לפריימן בשל מעשי המרמה שביצע. בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי פריימן ישלם הוצאות משפט לחברה בסכום של 10,000 שקל.
יש לציין, כי מדובר בתביעה אזרחית בה אוויס היתה הנתבעת וטענותיה הביאו לתוצאה שתביעתו של פריימן נדחתה. כל מעשי המרמה והמניפולציות לא הוכחו במישור הפלילי, שם נטל ההוכחה רם יותר, וזאת משום שמדובר בתביעה אזרחית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם