עלייה בתביעות לשינוי גיל
מטרת התביעות על פי מומחים: להישאר בשוק העבודה כצעירים או על מנת לקבל קצבת זקנה מוקדמת בגילאים מבוגרים
לדברי עו"ד אלי דורון, שותף במשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי צדרבוים, מדובר בסוגיה בעלת השלכות רבות למכלול חייו של אדם בחברה ובמקום עבודתו. לדבריו, גלי ההגירה מרוסיה ואתיופיה בעבר, בשילוב אי הוודאות הכלכלית והמיתון הכלל עולמי, יצרו מצב בו מנסים רבים להצעיר את גילם על מנת לשמור על מקום העבודה ובשביל לקבל זכויות צעירים. כמו כן, ישנם מקרים הפוכים של מבוגרים המבקשים לשנות גיל ו"להפוך" לקשישים על מנת לקבל קצבת זקנה.
"למרות שתוחלת החיים הולכת ועולה בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של אפליית אוכלוסיות מבוגרות. בשוק העבודה מעדיפים העסקה של צעירים כדי לרענן ולהחליף את המבוגרים ולכן זה לא פלא שכיום בתחרות בשוק העבודה אנשים מבקשים לשנות את גילם ולשמור כך על צעירותם" מסביר עו"ד דורון.
אדם התובע שינוי גילו, עליו בראש ובראשונה
לסתור את תאריך לידתו המקורי הרשום במרשם האוכלוסין. על המבקש להוכיח כי נפל פגם בהליך הרישום המקורי ולאחר מכן להוכיח מהו תאריך לידתו האמיתי. חשוב לציין כי תהליך זה עליו להיעשות רק במהלך חייו של אדם ולא לאחר מותו על ידי אחרים. עו"ד דורון מציין כי כאשר מאחורי תביעתו של אדם לשינוי גיל קיים בין השאר אינטרס כלכלי, יהיה נטל ההוכחה כבד מהרגיל.
עו"ד דורון מציין כי הראייה החזקה ביותר הינה תעודת לידה המראה כי הגיל בתעודה אינו הגיל הנכון במרשם האוכלוסין. במצב בו לא קיימת תעודת לידה מקורית ניתן להביא תעודה ציבורית אחרת אשר מצוין בה יום לידתו של המבקש. תעודה כזו אף כי כשלעצמה אינה הוכחה מכרעת לגילו של אדם רק יכולה לסייע לעדותו. תעודה כזו יכולה להיות תעודה צבאית, דרכון, תעודת נישואין וכו'. אם אין מסמכים ניתן להביא כראיות עדויות ותצהירים של אנשים מקורבים.
שינוי גיל, באמצעות חוק קביעת גיל, ותביעות בעניין זה מוגשים לבית משפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוטו מתגורר האדם מגיש התביעה. אם לאדם אין מקום מגורים קבוע בישראל, ניתן להגיש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם