ביהמ"ש קיבל ייצוגית כנגד ניכויים שנלקחו ללא ידיעת העובדים
בית הדין אישר בקשה לייצוגית: החברה הכריחה את העובדים לתרום לעמותת יד שרה ורשמה את התרומה על שם החברה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברת שחק אבטחה ושירותי משרד בגין עילה של ניכויים שלא כדין לקרן מתנות של העובדים וכתרומה ליד שרה, שבחלקם אף לא הועברו ליעדם.
בקבלו את הבקשה להכרה בתובענה הייצוגית בגין עילה זו קבע השופט אייל אברהמי, סגן נשיאת בית הדין, כי הסכם קיבוצי אינו מונע אישור תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן כאשר העילות הן מכוח חוק העבודה המגן. "כאשר המעביד מנכה סכומים משכר העובד", ציין השופט, "אולם אינו מעבירם ליעדם, מדובר בהפרה לכאורה של חוק הגנת השכר ולכן ניתן לאשר תובענה ייצוגית גם כאשר קיים הסכם קיבוצי".
הפרשה החלה כאשר התובע, שעבד מספר חודשים בחברת האבטחה והשמירה שחק, גילה כי מנוכים משכרו 12 שקלים מידי חודש. שבעה שקלים נוכו לקרן רווחה ומתנות וחמישה שקלים נוספים הופרשו כתרומה לארגון יד שרה. כל זאת מבלי שנשאל העובד בדבר רצונו בניכויים אלה ובתרומה זו ובלי שאישר זאת כלל.
לאחר זמן מה פנה התובע למעסיקו וביקש לבטל ניכוי זה. חברת שחק אבטחה ביטלה את הניכוי אך לא החזירה לו את התרומה שניכתה שלא בידיעתו בחודשים קודמים בדיעבד. בדומה למקרה זה, גם ליתר העובדים בחברה, כאלף איש, נוכו סכומים אלה מידי חודש. חלק מהם לא ידע כי עליו לפנות למעסיקה ולבקש ממנה לחדול לעשות זאת ואילו אחרים שפנו, דינם היה כדין התובע - הגבייה העתידית פסקה אולם לא הוחזרו הניכויים שנגבו בעבר.
התובע פנה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד גל גורודיסקי, בבקשה להכיר בעילות
אלה בדבר ניכוי שלא כדין – כעילה לתובענה ייצוגית. במהלך המשפט התברר כי עובדי החברה מעולם לא נהנו מאותה קרן מתנות שעבורה נוכו שבעה שקלים משכרם וכמו כן ולא הובאו ראיות על ידי החברה על השימוש באותה קרן והאם העובדים קיבלו ממנה מתנות כלשהן.
עוד התברר כי לא כל הסכומים שנוכו על ידי החברה כתרומה ליד שרה אכן הועברו למוסד ולעיתים אף הועברו באיחור ניכר. בנוסף, חברת שחק העבירה את התרומות כאילו היא זו התורמת אותן ולא העובדים, דהיינו, החברה זכתה גם לאישור מס הכנסה בשל "תרומתה" זו.
בית המשפט קבע כי מכיוון והחברה לא הצביעה על ניכויים אלו כאילו נעשו כדין וכאילו הניכוי משכר המינימום של התובע לא היה בניגוד לחוק שכר המינימום, ולכן יש הצדקה לבירור שאלת הניכוי והזכאות להחזר. לפיכך, קבע בית הדין כי הקבוצה תיוצג על ידי עו"ד גל גורודיסקי והיא תכלול את עובדי החברה שעבדו בה במשך שבע השנים או בחלק מהם שקדמו ליום הגשת התביעה בפברואר 2009.
במקביל דחה בית הדין את העילה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה בגין עילה של הפרשות לקרן הפנסיה של העובדים מכיוון שהתובע הייצוגי לא עבד שישה חודשי עבודה מלאים וממילא החברה לא הפרישה עבורו לקרן פנסיה. לפיכך, ומכיוון שלא ניתן להוכיח כי החברה כשלה בהפרשות עבור התובע הייצוגי, הרי שלא ניתן כלל לטעון ולהוכיח כנגזרת ממנו עבור יתר עובדי החברה.
יש לציין כי השופט אברהמי דחה בעבר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק זה ואולם בעקבות קבלת הערעור לארצי על החלטתו הקודמת, הוא אישר את התובענה הייצוגית. לדברי עו"ד גורודיסקי, פסק הדין מדגים את המגמה הניכרת בבתי הדין לעבודה לפיה התובענה הייצוגית היא כלי לגיטימי לאכיפת זכויות עובדים גם כאשר קיים הסכם קיבוצי וארגון העובדים אינו פועל לאכפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם