נתג"ז: ישראל יכולה לייצא 7 BCM גז בשנה - ולשמור רזרבות עד 2060
בחברה מעריכים שגם אם לא יימצאו עתודות גז חדשות, עדיין ניתן יהיה לייצא בכל שנה כמות של 7 BCM ולאפשר רזרבות שימוש לשנים ארוכות; בנוסף ממליצים בחברה להקים מתקן לייצוא גז בחופי אילת שיהיה בבעלות ממשלתית
מהמסמך שגיבשה החברה עולה כי התחשיבים עבור כמות הייצוא בוצעו באופן שמרני. כלומר, ההנחה היא כי גם אם לא יימצאו עתודות גז חדשות במדינת ישראל - עדיין ניתן לייצא בכל שנה כמות של 7 BCM ולאפשר רזרבות שימוש לשנים ארוכות למשק הישראלי, באופן שעונה גם על תחזיות הצריכה הגדלות של המשק המקומי.
לשם השוואה, כיום צורך משק האנרגיה הישראלי כ-6 BCM בשנה. על פי תחזיות משרד התשתיות, בשנת 2020 צפויה ישראל לצרוך כ-1.1 BCM ואילו בשנת 2030 צפויה הצריכה לעמוד על 16.8 BCM.
בחברת נתיבי גז לישראל ממליצים עוד על הקמת מתקן LNG, מתקן להנזלת הגז, באופן שיאפשר לייצא אותו לשווקים בעולם. מתקן כזה, מעריכים בחברה, יוכל להיבנות או בקפריסין או על אסדה צפה בים, או – על פי החלופה המומלצת על ידי החברה – בשטח ישראל, לחופי מפרץ אילת או לחופי הים התיכון. החלופה
של אילת נחשבת כיום המומלצת ביותר, בשל הגישה מאזור זה לשווקי אסיה - הנחשבים כיום צרכני הגז הטבעי הגדולים בעולם.
מתחשיבי החברה עולה כי עלות הקמתו של מתקן כזה צפויה לעמוד על 5.6 מיליארד דולר ולהתפרש על פני כארבע שנים. בחישוב שנתי, העלות למתקן כזה עומדת על כ-800 מיליון דולר ובחישוב על פי יחידת אנרגיה, מדובר בעלות של כ-3.25 דולרים לכל יחידה (mmbtu). בנתג"ז מעריכים כי הואיל ומחירי יחידת אנרגיה לגז הטבעי בשווקים של אסיה עומדים על בין 10-11 דולרים ליחידה, הרי שמדובר בצעד כלכלי למשק הישראלי.
מתקן זה, מבהירים בנתג"ז, יאפשר את שינוע הגז לשווקים בעולם. כיום, יפן וקוריאה נחשבות לצרכניות הגז הנוזלי המובילות בעולם והן מחזיקות יחדיו ב-47% מהתצרוכת העולמית. עם זאת, בשנת 2035 ההערכות הן כי סין תהפוך ליבואנית הגז הגדולה בעולם ותחזיק בכשליש מהשוק.
עם זאת, למרות ההמלצה להקים מתקן כזה שיתחיל לפעול מ-2018 ואילך, הרי שבנתג"ז ממליצים כי מתקן כזה לא יופקד בידי חברות חיפושי הגז והנפט מחשש לריכוז כוח רב מדי בידי השחקנים בשוק, במתקן בעל חשיבות אסטרטגית. המלצת החברה היא כי מתקן כזה יוחזק בבעלות ממשלתית בשלב ראשון ולאחר מכן בבעלות חברה ציבורית.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
