סימנים ראשונים למחנק אשראי במשק: ביקוש גובר למימון חוץ בנקאי
בשל הקשחת תנאי האשראי בבנקים מתעורר הביקוש לנייר ערך מסחרי - מכשיר למימון לטווח קצר שחברות מנפיקות; המוסדיים נהנים מיחס התשואה לסיכון ויכולת הפירעון המיידי
נייר ערך מסחרי (Papers Commercial או CP) הוא מכשיר למימון לטווח קצר שמנפיקות חברות, בדרך כלל בינוניות וגדולות, שמהווה תחליף לאשראי בנקאי קצר ולמסגרות אשראי On Call. מדובר בנייר ערך לא סחיר ופשוט להנפקה לעומת אג"ח רגילות, שמהוות התחייבות מצד החברה לשלם את החוב. חוק ניירות ערך מגדיר את המכשיר כאשראי לתקופה שנעה בין שבוע לשנה, והשימוש הנפוץ בשוק הוא לכמה שבועות עד חודש.
שוק הניירות המסחריים הסתכם בכ-7 מיליארד שקל בשיאו בשנת 2008. מאז ירד משמעותית עד למאות מיליוני שקלים בודדים. עד כה במרבית המקרים היו ניירות ערך מסחריים יקרים יותר עבור החברות לעומת אשראי בנקאי רגיל לטווח קצר. הבנקים, שמכירים את החברות היטב ויודעים להעריך את יכולת ההחזר שלהן, הציעו לחברות ריבית אטרקטיבית יותר. אך כעת השתנה שיווי המשקל, ובשל הריבית המתייקרת בבנקים הופך ה-CP לאטרקטיבי יותר.
"זו הסנונית הראשונה למחנק האשראי של 2012", טוענת שפיר-פרידלנד. לפי נתוני הדס ארזים, חברות בדירוגים מקבוצת A ומעלה משלמות על ניירות ערך מסחריים לשבוע מרווח של 1%-1.5% מעל ריבית בנק ישראל, כלומר המשקיע מקבל בגינם תשואה של כ-3.75%-4.25% על השקעתו.
"מדובר במצב win-win", אומרת שפיר. "הבנקים מצליחים לצמצם את האשראי שהם נותנים, החברות מצליחות לממן את פעילותן ולגוון את ספקי האשראי שלהן, והמשקיעים נהנים מהשקעה לטווח קצר במיוחד ובתשואה אטרקטיבית".
תופעה בהתמסדות
שגיא שטיין, מנכ"ל קרנות הנאמנות במגדל שוקי הון, מאשר את ההתעניינות הגוברת במכשיר הפיננסי. "הבנקים מקשים יותר במתן אשראי, וניירות הערך המסחריים מאפשרים לגופים המוסדיים להעניק אשראי לחברות מבלי להתחייב להנפקות אג"ח".
לדבריו, גוף מוסדי יכול לדרוש פירעון של האשראי בכל שבוע, ומדובר בתשואה עודפת לעומת הסיכון הנמוך, שנגזר מהטווח הקצר של האשראי. שטיין צופה שבשנה הקרובה יהפוך המכשיר לנפוץ יותר ויותר.
על-פי כל הסימנים, על אף הבעיות והשיפורים הנדרשים בפעילותם של הגופים המוסדיים במתן
אשראי יהיה שוק ההון החוץ בנקאי מרכיב מרכזי במימון הצמיחה במשק. הציפייה היא שבמהלך 2012 יגדל משקלו של השוק החוץ בנקאי בעוגת המימון, ואילו חלקם של הבנקים במימון המשק צפוי לקטון.
הבנקים נתונים ללחץ הרגולציה של בנק ישראל, אשר על-פי הערכות, ידרוש מהבנקים להגיע ליחס הון-ליבה של עד 11%, והבנקים יידרשו להקצות בשנים הקרובות סכום מצרפי של כ-30 מיליארד שקל.
כדי לעמוד ביעד לא יהיה לבנקים מנוס מהקטנת האשראי במשק. גליה מאור, מנכ"לית לאומי הפורשת, התבטאה בנושא בבירור בשבוע שעבר. "בשנה הקרובה צפוי מחנק אשראי במגזר העסקי", אמרה מאור.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם