"הבנקים ימכרו למוסדיים הלוואות במאות מיליוני שקלים"
מגמה חדשה בשוק ההון בעקבות מצוקת האשראי במשק: הבנקים משאירים לעצמם חלק מההלוואה ומתנהלים מול הלקוח; המהלך מקטין את הסיכון בתיקי המוסדיים; עו"ד רונן בהרב, המתמחה בעיסקאות פיננסיות ובמימון: "בניגוד לעבר, הבנקים מוכרים גם הלוואות של גופים בינוניים"
מוקדם יותר השבוע נחשף במעריב עסקים סממן נוסף של מחנק האשראי: חברות הבוחרות להנפיק ניירות ערך מסחריים - מכשיר שמחליף אשראי בנקאי לטווח קצר - בעקבות ייקור מרווחי האשראי בבנקים.
אף ששיתופי פעולה של בנקים וגופים מוסדיים במתן אשראי הם נוהג מוכר בשוק, בהרב טוען שכעת מדובר בגידול משמעותי גם בסוגי הלוואות שבעבר לא נכללו בעיסקאות כאלה. "עומדת על הפרק מכירת הלוואות רבות בסך עשרות מיליוני שקלים של גופים בגודל בינוני - סוג הלוואות שבעבר לא חשבו הבנקים למכור".
לדבריו, המתווה המסתמן הוא שהבנק ימכור את רוב ההלוואה לגוף המוסדי, אך ישמור חלק לעצמו וימשיך לנהל את ההלוואה מול החברה באופן שוטף. "המוסדיים והבנקים כבר מקימים צוותים לטיפול בנושא, וגורמים פרטיים כבר מבקשים לתווך בעיסקאות כאלה", אומר בהרב.
מהלך כזה מועיל לכל הצדדים: לבנקים, לגופים המוסדיים ולחסכונות הפנסיה של הציבור - מסביר בהרב. הוא אומר: "הבנקים חנוקים, הם נתונים לרגולציה כבדה שמגבילה אותם מבחינת מתן אשראי ומחייבת אותם להגדיל את הלימות ההון. לכן העברת חלק גדול מההלוואות לגופים המוסדיים תשחרר את מאזניהם ותאפשר להם לעמוד בדרישות הרגולציה".
בנק ישראל צפוי לפרסם בחודשים הקרובים את מתווה העלאת ההון שידרוש מהבנקים. על-פי הערכות, הדרישות החדשות יחייבו את 5 הבנקים הגדולים להגדיל את הונם העצמי ב-30-25 מיליארד שקל בשנים הקרובו. כדי לעמוד בדרישות צפויים הבנקים להקטין את האשראי לחברות. הגבלה נוספת של בנק ישראל היא בתחום החשיפה ללווים גדולים ולענפי משק, מגבלה שכבר גרמה לבנקים רבים לעצור את האשראי למגזר הנדל"ן.
בהרב טוען כי מהלך כזה יועיל גם לגופים המוסדיים: "לגופים אלה אין יכולות מפותחות כמו של הבנקים בבדיקת אשראי ומתן הלוואות, וודאי שהם בנחיתות ביחס לבנקים ש'יושבים' על חשבון החברה ורואים כל תזוזה; גוף מוסדי צריך להמתין לדוחות הכספיים של החברה".
ליהנות מפיזור הסיכון
טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות מיטב, מאשר את ההיגיון שבמגמה. "זה שלב בהיערכות הבנקים לתקנות ההון של בזל 3", מסביר קלינגמן. לדבריו, עיסקאות מסוג זה יעזרו לצמצם את התנודתיות בתשואות הגופים המוסדיים, שכן מדובר בחוב לא סחיר.
בהרב מוסיף כי משום שרוב ההלוואות יינתנו לחברות בינוניות, ישיגו המוסדיים פיזור סיכון בין חברות רבות, בניגוד למצב שבו הם חשופים למספר קטן של קבוצות עסקיות גדולות. "בתקופת הגאות בשוק ההון המוסדיים לא מיצו את יכולות המו"מ שלהם.
התחרות על האג"ח היתה גדולה כל כך והמוסדיים לא יכלו להציב תנאים. הדבר הביא במקרים לא מעטים להסדרי החוב שנעשים במשק. במצב החדש יהיו המוסדיים בררנים מאוד וייהנו מהלוואות שעברו אנליזה על-ידי הבנקים".
גורם בכיר באחד הבנקים מסכים עם זיהוי הכיוון בשוק, אך טוען שמוקדם לקבוע כי מדובר במגמה מסיבית: "אין ספק שיש היגיון במהלך גם מבחינת הבנקים וגם מבחינת המוסדיים", אמר הגורם. "שוק האשראי אכן ישתנה והכיוון הזה נכון, אך כרגע לא מונחות על השולחן עיסקאות משמעותיות".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם