מומחה למשפט ימי: רישיונות לחיפושי גז צריכים להינתן באמצעות מכרז
בנייר עמדה שיוגש לוועדה לבחינת מדיניות משק הגז, נטען כי השוק נשלט בידי 3 שחקנים בלבד, שלרוב אינם עומדים בתנאי הרישיון
בנייר העמדה שיוגש השבוע לוועדה הבין-משרדית הבוחנת את מדיניות משק הגז וחובר יחד עם עורכת הדין נדיה מוגילבסקי וד"ר יאיר שגיא, טוען הריס כי "מקסום משאבי הגז הציבוריים מחייב הקצאת רישיונות באמצעות מכרז". הוא אף גורס כי את המשק מנהלים 3 שחקנים באופן שפוגע בתחרות ובמשאבי הטבע.
במסמך המדובר שהגיע לידי מעריב עסקים הריס קורא למשרד התשתיות לעבור למדיניות של חלוקת זכויות ורישיונות נפט על-פי תחרות ומכרז, ולא כפי שנעשה עד כה. הריס מציין כי היקף עתודות הגז הטבעי שנתגלו במים הכלכליים של ישראל נאמד בכ-44 מיליארד דולר וקיים פוטנציאל לגילויים נוספים.
כאמור, נייר העמדה מותח ביקורת על המצב שבו שוק חיפושי הנפט בים נשלט בידי 3 שחקנים מרכזיים (קבוצת דלק כולל שותפות אבנר, נובל אנרג'י, וישראמקו) המחזיקים ב-50% מכלל הזכויות: היתרים, רישיונות וחזקות. "למעשה, המסלול הקיים על-פי
המדיניות בפועל מאפשר ליזם תמורת תשלום אגרה סמלית בסך 5.56 שקלים לחודש עבור 1,000 דונם לקבל זכות ראשונים בשלבי הרישיון לחיפוש ולהפקה. זכות זו סוללת עבורו את הדרך לפיתוח ולחזקה בשדה הנפט במשך עשרות שנים".
הריס מציין כי היעדר התחרות מביא לכך שלעתים בעלי רישיונות אינם עומדים בתוכנית הפיתוח שאליה התחייבו, אך במקום להשיב למדינה את הרישיון ואת השטח שנמכר (לצורך הקצאתו למי שכן יוכל לבצע קידוחים) הם מקבלים אישורים למכירת הזכויות הלאה.
הוא מביא כדוגמה את חברת פלאג'יק האמריקאית, שקיבלה 6 רישיונות חיפוש בהיקף של 400 אלף דונם לרישיון, אך בפועל לא ביצעה בהם ולו קידוח אחד. "במקום להפקיע ממנה את הרישיון אפשרה לה מועצת הנפט למכור את זכויותיה לאחרים. ולפי הפרסומים, דמי תיווך בלבד בגין העיסקה היו כ-10 מיליון דולר, לכאורה".
לדבריו, "משמעות הדבר היא שמישהו היה מוכן לשלם על שטחי הרישיונות השייכים לציבור, ובמקום שהכסף יגיע לקופת המדינה ולציבור הוא מצא את דרכו לידי מתווכים למיניהם ולידי חברה שלכאורה לא עמדה בתנאי הפיתוח והקידוח שעל-פי הרישיון".
אסדת קידוח. השוק נשלט בידי 3 שחקנים מרכזיים
צילום: אי-פי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם