אכיפה פרטית: מצב האכיפה של זכויות עובדים בארץ הוא רע
הניסיון של המדינה להפוך חברות וארגונים המקבלים שירותים של עובדי ניקיון לבייביסטר על זכויותיהם, הוא בריחה מאחריות
חברות וארגונים רבים נוהגים לרכוש שירותי ניקיון ושמירה מחברות המתמחות בכך. במקום להקצות לכך כוח אדם ומשאבים, רבים מעדיפים לפנות אל גורם מקצועי שזו התמחותו. ואכן, בארץ יש חברות שמירה וניקיון רבות שפרנסתן באספקת שירותים אלה. המחוקק החליט לתפוס טרמפ על הסידור הזה ולגייס את מי שמקבלים את השירותים מחברות השמירה והניקיון לעשות את עבודתה של המדינה.
במצב רגיל אמורה המדינה, באמצעות משרד התמ"ת, לוודא שהחברות בענפים אלה (כמו בענפים אחרים) מקיימות את כל חוקי העבודה, משלמות לעובדיהן את המגיע להם ופועלות לפי החוק. אלא שהמצב בשטח מעיד כי המדינה כנראה נכשלה בכך.
אז במקום למנות עוד מפקחי עבודה שיבצעו ביקורות ופעולות
אכיפה ובמקום להעמיד לדין עוד מעסיקים המפרים את החוק בחרה המדינה להטיל את תפקידה על גורמים פרטיים. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר אולי מתאים יותר כי ייקרא החוק להפרטת האכיפה בדיני העבודה, מחייב את מי שמקבל שירותים לוודא כי החברות נותנות השירותים מקיימות את דיני העבודה. החוק מטיל על מקבלי השירותים סנקציות פליליות, אשר יחולו עליהם אם מעסיקיהם של עובדי השמירה או הניקיון לא יקיימו את חוקי העבודה. החוק הופך את מזמיני השירותים לבייביסיטר.
שלא יהיה ספק. הגברת האכיפה של חוקי העבודה חשובה וראויה, וכך גם הבטחת זכויותיהם של העובדים המוחלשים יחסית בתחומי השמירה והניקיון. האינטרס של כולנו, כחברה, מחייב כי בישראל לא יועסקו עובדים בתנאים מחפירים, כפי שקורה תדירות בתחומים אלה. יש לקוות כי החוק החדש לא ישמש אמתלה למדינה לנער חוצנה מעובדים אלה ולא יבוא במקום פעולות אכיפה כלפי מעסיקיהם של עובדים אלה, ולא כלפי מקבלי השירותים מהם.
הכותבת מומחית לדיני עבודה ממשרד יגאל ארנון ושות' בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם