תחקיר: איך דב מורן שרף 120 מיליון דולר על פרויקט חסר סיכוי?
בסוף 2010, רגע לפני שמיזם הסלולר מודו קרס ושרף למשקיעים כ-120 מיליון דולר, ניסה המנכ"ל והמייסד דב מורן לגייס כסף מהציבור בשוק ההון הישראלי. מה היה מצבה האמיתי של מודו ערב ניסיון ההנפקה הכושל? תחקיר עסקים שישי
שנה לאחר סגירת המיזם השאפתני חושף תחקיר עסקים שישי צדדים נוספים בסיפור ההתרסקות של מודו וההתנהלות של מורן - "ילד הפלא" של תעשיית ההיי-טק - כמי שהוביל את החברה.
הניסיון להנפיק את מודו בבורסה בתל אביב במחצית השנייה של שנת 2010 הסתיים בכישלון חרוץ עם ההודעה ב-18 בנובמבר אותה השנה על ביטול ההנפקה. בדיעבד הביטול הזה היה האות לקצה של מודו. עד כאן הכול ידוע. ואולם, עיון מדוקדק בתשקיף החברה ושיחות עם אנליסטים ועם גורמים בתעשייה שהיו מצויים בהתרחשויות סביב מודו לפני התרסקותה, מבססים הערכה כי מדובר היה בסיפור של כישלון צפוי זמן רב מראש.
גיוס הכספים למודו התבסס במידה רבה על השם שקנה לו מורן כיזם וממציא הדיסק-און-קי וכמנכ"ל ומייסד חברת אם-סיסטמס, שנמכרה בשנת 2006 לחברת הענק סאנדיסק תמורת יותר מ-1.5 מיליארד דולר. על רקע זה צריך להבין את המשמעות שייחסו בתעשיית ההיי-טק ובקהילה הפיננסית הישראלית לניסיון של מורן לגייס כספים למודו בשוק ההון המקומי.
מודו נוסדה בשנת 2007 מתוך הרעיון שבשוק הטלפונים הניידים יש ביקוש גדול למכשירים קטנים וזולים בעלי פונקציות בסיסיות בלבד, שיוכלו להלביש על עצמם פונקציות נוספות על ידי הרכבת ז'קטים על המכשיר הבסיסי. כבר בשנת 2008 דיבר מורן על מעבר לייצור המוני. התחזית שלו לשנת 2011 היתה מכירות בהיקף 73 מיליון דולר, אולם בשלהי 2010, לאחר שכמעט לא היו מכירות וניסיון ההנפקה כשל, הוא הוביל את החברה לכינוס נכסים ולסגירה.
מורן ניסה להנפיק את מודו בשנת 2010, צעד שנחשב בלתי שגרתי בשוק ההון הישראלי לחברה במצבה של מודו, לפי שווי שוק של 100 עד 200 מיליון דולר. במבט לאחור גם מורן מודה כי עשה טעות משמעותית כבר בתחילת הדרך כשנמנע מגיוס כספים בכמות ובהיקף שיאפשרו לו להתחיל את מסעה של מודו כחברה גדולה כבר בשנת 2007, ולכן נזקק לגיוס הון נוסף 3 שנים מאוחר יותר.
לקראת ההנפקה דומה היה כי חברת הביטוח מגדל תתחייב לחלק משמעותי מהסכום שביקשה מודו לגייס על רקע השקעת ג'נרלי, החברה-האם של מגדל, במיזם מודו בתחילת דרכו. אבל
לאנליסטים האלה יש בהחלט על מה להסתמך. לפי התשקיף עב הכרס של מודו, שהנחיתה החברה על שולחנות בתי ההשקעות וחברות הביטוח, שרפה מודו בשנים 2007-2010 יותר מ-120 מיליון דולר. בצד ההכנסות, לעומת זאת, נרשמו עד אז רק 1.85 מיליון דולר. הכנסות אלה באו תוך כדי הפסד גולמי בשלב מקדמי זה, כלומר, מדובר בהכנסות ממכירה שעלויות הייצור בהן גבוהות יותר ממחיר המכירה.
במחצית הראשונה של שנת 2010, בואכה מועד ההנפקה, רשמה מודו הכנסות של 1.665 מיליון דולר, ואולם, עלות המכר לבדה עמדה על 2.367 מיליון דולר. כלומר, מודו השקיעה בייצור כל מקבץ מוצרים שמכרה ב-1,000 דולר - 1,421 דולר. כל זאת לפני העמסת העלויות של מערך השיווק, ההנהלה והוצאות המימון.
"אם דב מורן היה מצליח לגייס את הכסף", אומר לעסקים שישי אנליסט בשוק ההון שנחשף לפרשה, "לדעתי הוא בכל מקרה היה צריך לגלגל את הקוביות מחדש ובעצם להמציא מוצרים חדשים. המוצרים של מודו היו לא רק נחותים אלא גם יקרים מאוד. הרעיון והביצוע של דב מורן פשטו את הרגל".
למורן יש הסבר לנתונים. "ההפסד הגולמי בשנת 2010", הוא אומר, "כולל את עלות הוצאות התפעול לאורך השנה כולה, והמכירות של המכשיר הסלולרי מדגם מודו T תוכננו לחודשיים האחרונים של השנה". מורן טוען כי החברה התכוונה לפתח מכשירים חדשים ומתקדמים יותר, שלא באו לידי ביטוי בשורת המכירות: "הוצאות התפעול גדלות באופן מינורי עם הגידול במכירות. יש גם תהליך ידוע של הורדת עלויות חומרי הגלם עם הגידול בכמויות. מודו התכוונה למכור את מוצריה ברווח גולמי חיובי סביר. אין לי ספק שעם הזמן היא גם היתה עושה זאת".
התחזית העסקית שהפיקו ראשי מודו נשמעת יומרנית. התחזית לשנת 2011 היתה למכירות של 73.314 מיליון דולר, שהם פי כ-39 מהמכירות החזויות לסוף שנת 2010. בשנת 2012 הן היו אמורות לנתר מעלה עד 295 מיליון דולר. הזינוק הנחשוני הזה בהיקף המכירות היה אמור להתרחש, על פי גרסת החברה של דב מורן, לצד צמיחה נמוכה יחסית בהוצאות התפעוליות. לדוגמה, הוצאות השיווק והמכירות צמחו מ-2010 ל-2011 רק ב-75%.
מורן טוען שזה הגיוני לחלוטין: "כשמשווים כל דבר למשהו הקרוב לאפס מקבלים מכפילים לא סבירים, כך שאין משמעות לקפיצה במכירות בהשוואה למכירות בחודשיים האחרונים של שנת 2010. לגבי התחזית הנחשונית למכירות של 73 מיליון דולר בשוק המובייל כבר בשנת 2011, הוא אומר: "זה לא מספר בלתי סביר, אפילו לחברה חדשה יחסית. המספרים התבססו על הנחות שוק ועל הערכות של משווקים ושל אנשי המכירות שלנו".
הזינוק במכירות, סבור מורן, הוא בגלל נקודת המוצא הנמוכה. אבל באותה הנשימה השיפור בשולי הרווח, לעומת זאת, נזקף לזכות הגידול במכירות. לפי תשקיף החברה, מודו, שהפסידה 36% על כל יחידה סלולרית שייצרה, היתה אמורה לטפס לשולי רווח של 17% ב-2001, לשולי רווח של 26% ב-2012 ולשולי רווח של 33% ב-2014.
לא כולם בקהילה הפיננסית המקומית מקבלים את התמונה שמצייר דב מורן כפשוטה. גורם מקצועי באחד מבתי ההשקעות ששימשו כחתמים של מודו והובילו את הרוד-שואו טוען כי התנהלותו של מורן היתה בלתי שגרתית בסטנדרטים של שוק ההון המקומי ליזם שמאמין במיזם: "בדרך כלל כשלא מצליחים להנפיק את החברה לפי שווי מסוים, מנסים להנפיק אותה על־פי שווי נמוך יותר. אבל כאן, אחרי הכישלון הראשוני, בחר מורן לסגת מהעיסקה ולא להמשיך לנסות להנפיק את החברה".
מורן מסביר כיום את רתיעתו מהמשך הניסיון לגייס הון בכך שביקש להימנע מהמשך סיכון כספם של משקיעים קטנים. "אני סבור שהבעיה בגיוס נבעה בעיקר ממומנטום שלילי ולא מהערכת שווי החברה", הוא אומר. "אין אפשרות לבצע שינוי שווי משמעותי תוך כדי תנועה, ולא נשאר מספיק כסף בקופה להמתין לאפשרות להתחיל סבב גיוס חדש בערך נמוך יותר".
"החתמים ציינו שיש ביכולתם לבצע גיוס חלקי של כמחצית מהסכום שניסיתי לגייס", מוסיף מורן. "אני סברתי שלקיחת כסף ציבורי מגברת כהן מחדרה דרך קרנות הפנסיה שלה, כאשר ההערכה שלי היתה שבסכום החלקי הנ"ל שניתן היה לגייס יש סיכוי גבוה שהכסף יירד לטמיון - זה הליך לא מתאים".
לדברי מורן, כשהניסיון הראשוני לגיוס הון נכשל, "העדפתי לסגור את החברה, כולל מחיקת ההשקעות האישיות שלי, בגובה יותר מ-50 מיליון שקל, על פני גיוס חלקי עם סיכויי הצלחה קטנים מדי. אם היינו מגייסים את מלוא הסכום שתכננו לגייס אני מעריך שהייתי יכול להביא את החברה להצלחה".
חלק מאנשי המקצוע שנחשפו למודו והכירו את נתוני החברה אשר אינם נמנים עם החתמים מתייחסים בספקנות לגרסה הזאת של מורן. לטענתם, בשלב הזה למודו לא היה סיכוי. זו היתה תחושתו של אנליסט שנפגש עם מורן זמן קצר לפני שננעלו דלתות מודו כפי שהוא משחזר: "דב מורן הגיע אליי ברגע האחרון לפני ניסיון ההנפקה עם המכשיר הזה, מודו. הוא הגיע עם מכשיר קטן, פרימיטיבי, והלביש עליו את הז'קט של המקלדת. זה היה ממש מביך. לא הבנתי מה זה הדבר הזה".
בדקת את הנתונים הפיננסיים של מודו?
האנליסט מושך בכתפיו: "אפילו לא הגענו לנתונים הפיננסיים. זה נגמר ברגע שהוא שלף את הצעצוע הזה וניסה להראות לי אותו: מקלדת מגושמת כזאת בתור ז'קט; בכל סמארטפון הכי פשוט היום יש משהו טוב פי כמה. היה לי ברור שלקונספט הזה אין עתיד".
הקונספט שהגה מורן לא תורגם לשורה ארוכה של מוצרים, אבל הוא עצמו השתדל לשדר אופטימיות לאורך הדרך. כיום הוא מודה שלא ידע בזמנו שייצור של טלפון סלולרי הוא מטלה כה מורכבת וטעה בבחירת אנשי הפיתוח.
המפגש בין המציאות התפעולית והשיווקית המורכבת של שוק הסלולר הבינלאומי לבין העקשות של מורן כמנהל וכיזם הוביל לשורה של שינויים פנימיים במהלך חייה הקצרים של מודו. בין השאר בוצעו שני סבבי פיטורים, גיוסי עובדים וניסיונות לגייס כספים מקרנות זרות, ומהמשקיעים הראשונים בחברה וכן מקרנות פנסיה.
סבב הפיטורים והגיוסים הראשון החל כבר בשנת 2008. בתחילת חודש נובמבר אותה השנה פוטרו 37 עובדים ונקלטו 54 עובדים. "בקרוב נכנסים לייצור המוני וארגון מחדש", הבטיח מורן. בסוף נובמבר שוב פורסמו בעיתונים הודעות על פיטוריהם של עשרות עובדים.
מורן לא הסתפק בניסיונות רגילים לגייס כספים מהגופים הפיננסיים. הוא ניסה לשכנע גם את חברי הכנסת לשנות את המגבלות הקבועות בחוק על גופים להשקעה ארוכת טווח - כלומר קרנות פנסיה, קופות גמל וכיו"ב - באופן שניתן יהיה להפנות השקעה של גופים אלה גם לחברות הזנק כמו מודו. בדיון בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע, שנערך ב-3 במאי 2010, ניסה מורן לשכנע את חברי הכנסת כי המדינה צריכה להתערב בנושא זה בדחיפות כדי לא להידרדר למצב שבו "לא יהיה פה היי-טק".
מורן הסביר לחברי הכנסת בוועדה שיש לחשוב ולאמץ דפוס פעולה כמו באירופה. "אני גייסתי כסף לחברה החדשה שלי", אמר, "ונסעתי לפגוש את ג'נרלי באיטליה. זאת חברת ביטוח המקבילה לחברת מגדל בארץ, ובמקרה הם גם הבעלים של מגדל. פגשתי את המנכ"ל וסיפרתי לו במשך 40 דקות מה אנחנו עושים, והוא אמר 'שמע, אתה עושה דבר מדהים - קח 10 מיליון דולר. יש סיכוי שתיכשלו ויש סיכוי שתהפכו לחברה של מיליארדי דולרים'. אמרתי לעצמי: אני מדבר עם חברת ביטוח באיטליה, והיא משקיעה בי כסף. ברור לי שאם אני אדבר עם מגדל, מנורה או כלל ביטוח, הם ישקיעו. הם הרי מכירים אותי הרבה יותר טוב".
מורן הסביר מדוע המגבלות הרגולטוריות שחלות על חברות הביטוח ועל קרנות הפנסיה הישראליות פוגעות לא רק בגלגלי תעשיית ההיי-טק, אלא גם בחיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאיתנו. "זה סיפור מטורף", אמר לחברי הכנסת, "וזה סיפור שנוגע לא רק להיי-טק, אלא לכל אחד מאיתנו, לכספי הפנסיה שלו. ההסבר פשוט: חברת מגדל מקבלת על הכסף המנוהל שלה 0.7% לשנה ממנו, בלי להתייחס לשאלה אם הם עשו איתו טוב או עשו איתו רע. בכל מקרה היא מקבלת 0.7%".
בשלהי שנת 2010, אחרי כישלון ההנפקה ולפני מינוי כונס נכסים לחברה בסוף דצמבר 2010, פוטרו כ-110 מתוך 130 העובדים של מודו. למרות זאת, בשיחה עם עיתונאים ב-12 בדצמבר 2010 עדיין הפגין מורן אופטימיות וסיפר כי הוא מתכוון למקד מחדש את פעילות החברה כסטארט־אפ ולפתח מוצר חדש ושונה.
כיום הוא מסביר זאת כך: "בתחילת דצמבר חשבתי וקיוויתי שניתן יהיה לבצע שינוי דרסטי בחברה ולהמשיך לפעול בהיקף מצומצם מאוד. אבל מבירור מעמיק יותר של מצבנו הכספי ושל העלויות הנדרשות אפילו לפעילות מצומצמת התברר לי שזה לא יתאפשר. לכן בחרתי להביא ביוזמתי כונסת נכסים שתבצע את הסגירה באופן מסודר כך שלא יועלו טענות על העדפת נושים או על הליכי סגירה לא תקינים".
ואכן, פחות משבועיים אחרי ההצהרות האופטימיות, ב-23 בדצמבר 2010, ניתן האות למתן צו כינוס נכסים. בבקשת הכינוס נפרסה תמונת המצב העגומה ובה צוין כי בנק דיסקונט נותר בפועל המממן היחיד של החברה: "החברה הגיעה בבירור לסוף דרכה", נקבע במסמך.
מודו צברה במהלך חייה הקצרים חובות כבדים בסך 123.5 מיליון דולר שנזקפו לחובת המשקיעים ולחובת בעלי המניות. עיקר החובות נבעו משריפת כ-115.6 מיליון דולר בעיקר בשנים 2008-2009. כאקורד סיום עגום התברר כי לא רק האומדנים העסקיים היו שגויים: גם התחזיות האופטימיות של ראשי מודו לגבי שווי הפטנטים שלה התבדו. החברה מסרה כי "שווי הקניין הרוחני מוערך בעשרות מיליוני דולרים". בסופו של דבר נמכרו הפטנטים לגוגל בסכום נמוך בהרבה, כ-17 מיליון שקל - פחות מ-5 מיליון דולר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם