הצביעות מאחורי התוכן השיווקי
הרייטינג בטלוויזיה מרקיע שחקים, אבל כסף לא רואים מזה. לא נותרה ברירה, תוכן שיווקי הוא ההזדמנות היחידה להרוויח בענף
אבל כל משחק התפקידים המעושה סביב התוכן השיווקי בתוכניות טלוויזיה הוא קצת מגוחך: על הפרות אנחנו שומעים מעט מאוד, ואילו בפועל התוכן השיווקי הפך מזמן לחלק אינטגרלי מהטלוויזיה המסחרית, בין שהעיתונות האמיצה "חושפת" אותו ובין שלא, ובין שהרשות השנייה מזדעזעת ובין שלא.
זכייניות הטלוויזיה המסחרית תלויות היום יותר מתמיד בקיומו של התוכן השיווקי, במיוחד נוכח המצב החריף שנקלע אליו שוק הטלוויזיה. אמנם הרייטינג בשמים, אבל אי אפשר למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלו בגלל השפל בענף הפרסום. מכיוון שגם לפני המשבר של החודשים האחרונים הטלוויזיה המסחרית לא בדיוק היתה על הסוס אלא תלויה בתוכן שיווקי,
על אחת כמה וכמה זה מצבה עכשיו.
אז מה? זה בסדר שיש תוכן שיווקי בטלוויזיה ושמוכרים לאנשים תמימים מוצרים ושירותים בלי שיודעים מזה בכלל? מובן שלא. בעולם מושלם שבו שוק הטלוויזיה אינו גוסס תחת עול רגולטורי חסר היגיון כלכלי עדיף לא לאפשר השתוללויות שלוחות רסן של תוכן שיווקי. אבל עולם הטלוויזיה רחוק מלהיות מושלם. הוא סובל מעיוותים ומכל כך הרבה גזרות שאינו יכול לעמוד בהן - שקצת לא הגיוני לבודד את נושא התוכן השיווקי ולשים עליו את הזרקור, כאילו הוא מנותק מכל שאר הבלגן.
והבלגן אינו מותיר לזכיינים המסחריים ברירה אלא להתפרנס מתוכן שיווקי, וכמה שיותר. כולם מבינים את זה, אגב: הזכיינים, המפיקים, הרשות השנייה - והעיתונאים. אז למה בכל זאת מדי פעם אנחנו נחשפים לסיפור כמו "האיש הירוק"? סתם, כדי שכולם יוכלו לשלם מס שפתיים ולשחק את חלקם במשחק שבו לכאורה יש להם בעיה עם זה, אבל בפועל ברור להם שאין כל ברירה, אלא להמשיך כך, פשוט כי כל עוד שאר האילוצים יישארו בעינם אי אפשר אחרת.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם