מהבור לבאר: מה מחפשים הגנרלים בחברות הגז והנפט?
הפעילות הציבורית חסומה בפניהם בגלל חוק הצינון, הכסף הגדול מפתה והרזומה הביטחוני המפואר פותח דלתות. מה מחפשים גבי אשכנזי, יואב גלנט ומאיר דגן בחברות האנרגיה, חוץ מנפט?
עיון ברשימת המינויים מהעת האחרונה מגלה כי מדובר בתופעה: הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי גויס זמן לא רב לאחר פרישתו מצה"ל לתפקיד יו"ר חברת שמן, בבעלות אנשי העסקים חיים ליבוביץ', אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן, המחפשת גז ונפט מול חופי פלמחים; ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, גויס גם הוא לתפקיד יו"ר הדירקטוריון בחברת גוליבר, שתחפש בקרוב אורניום בנגב; יואב גלנט, מי שרק ברגע האחרון נמנע ממנו המינוי לרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל, הצטרף השבוע לחברת נמקס אויל אנד גז, בבעלות המיליארדר בני שטיינמץ, בתפקיד מנכ"ל ודירקטור, אך זו רק ההתחלה.

אשכנזי. שכר חודשי של 100 אלף שקלים צילום: יהונתן שאול
ברשימת הביטחוניסטים לשעבר שהחלו לחפש גז ונפט ניתן למצוא גם את אבי בניהו, שכיהן כדובר צה"ל וכיום משמש כיועץ אסטרטגי חיצוני לחברת שמן; את יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, המועמד לדירקטור באותה חברה; ואת גיורא איילנד, שמשמש כיועץ לחברת חיפושי הנפט גבעות עולם, המקדמת מערך קידוחי נפט ביבשה באתר מגד הסמוך לראש העין. גם המיליארדר יצחק תשובה הצטייד בשני ביטחוניסטים לשעבר, כשמינה בשנת 2007 את מפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי למנכ"ל חברת פי גלילות ובחודשים האחרונים צירף מפכ"ל אחר, דודי כהן, לדירקטוריון של כהן פיתוח, חברה בשליטת קבוצת דלק.
מרבית אנשי הצבא וכוחות הביטחון במיל' שמצטרפים לתחום האנרגיה מתוגמלים ביד רחבה. אשכנזי זוכה על פי הפרסומים לשכר חודשי של 100 אלף שקלים בחודש בעבור 75 אחוזי משרה בחברה, לצד אופציות ששוויין התיאורטי נאמד לאחרונה בכ-15.5 מיליון שקלים. שכרו של יואב גלנט, שהצטרפותו לשוק הגז והנפט פורסמה רק לאחרונה, טרם נחשף שכן מדובר בחברה פרטית.
נתוני השכר של איילנד, כפי שנחשפו לאחרונה, עמדו בשנת 2010 על 135,000 שקלים, אולם הוא הצטרף לחברה רק במהלך השנה ולכן נתונים אלו אינם משקפים עלות שכר של שנה מלאה. דגן מבצע את תפקידו כיו"ר דירקטוריון גוליבר מבלי לקבל משכורת שוטפת מהחברה, והתגמול היחיד שלו הוא יהיה זכאי הוא אופציות הניתנות למימוש, בשווי תיאורטי המוערך בכ-700 אלף שקל.
נוכח העובדה כי לאיש מבין המצטרפים החדשים אין ניסיון או היכרות עם משק האנרגיה, עולה השאלה מה העומד מאחורי שורת המינויים הללו. האם תנאי השכר הטובים, בחברות הגז והנפט, לצד העובדה כי מדובר בשוק צעיר ומתפתח, הם אלו שמושכים את בכירי מערכת הביטחון להצטרף לשורותיהן? או שמא דווקא החברות עצמן, שמערכת יחסיהן עם הרגולטורים במשק נמצאת בחיתוליה, מחזרות אחרי הדמויות הבכירות בתקווה כי יסייעו להן לפתוח דלתות?
השפעה דרמטית

איילנד. מישהו לסמוך עליו צילום ארכיון: פלאש 90
"זה קורה משתי סיבות מרכזיות: האחת היא תקופת הצינון של שלוש שנים לפני שיוכלו להיכנס לפוליטיקה והשנייה היא המשיכה הטבעית לתחום חדש ומתפתח, שיש לו נגיעה לביטחון הלאומי של ישראל", מעריך אבי בניהו.
"מצד אחד נגזר עליהם צינון של שלוש שנים, ואסור לשכוח שכולם אנשים שהתחנכו על עשייה ציבורית אך לא יכולים לעסוק בה כשהם משתחררים. מצד שני, זה תחום מתפתח במשק. אין היום צמיחה של תחום הבנקאות או צמיחה של רשתות מזון. מה שכן, יש צמיחה אדירה במשק האנרגיה. אין ספק כשהביקוש וההיצע נפגשים זה עושה טוב גם לחברות עצמן, כי הם מביאים ביטחון למשקיעים".
ומה הסיבה להצטרפות שלך?
"אני בחופשת פרישה מהצבא ושוקל בימים אלה לאן ללכת, האם לכיוון העסקי או הציבורי. הבעלים של חברת שמן הוא חבר ותיק שביקש ממני לסייע להם אסטרטגית ואני חושב שהשילוב הזה מוכיח את עצמו".
גם גורמים אחרים בתחום האנרגיה חושבים שנוכחותם של פושטי המדים בחברות הללו מוכיחה את עצמה. "ההשפעה של דמות כמו גבי אשכנזי על יכולת גיוס ההון היא דרמטית. להגיע לפגישות עם משקיעים מוסדיים ולהביא איתך את הרמטכ"ל לשעבר - זה מהלך שיש לו השפעה על הגיוס, אי אפשר להכחיש את זה", אומר מנהל בכיר באחת מחברות חיפושי הגז והנפט. האלוף במילואים גיורא איילנד, ששימש בין השאר כראש אגף תכנון בצה"ל (ראש אג"ת) ומונה לאחר מכן לראש המועצה לביטחון לאומי, מסכים עם האבחנה.
"על מנת לקדם פרויקט של נפט או גז אתה צריך לגייס משאבים גדולים", אומר איילנד,
"וכשאתה הולך למוסדות פיננסים או חברות השקעה בארץ ובעולם - אז באופן טבעי נותן האשראי רוצה להרגיש שהוא מדבר עם מישהו שהוא סומך עליו. זה ברור". מנהל בכיר אחר במשק האנרגיה מוסיף: "במהלך גיוס כסף ממשקיעים מוסדיים, כשנכנסת דמות כמו מאיר דגן לחדר, אי אפשר להתעלם מההשפעה שלו. אין ספק שזה עוזר מאוד".
גם הנתונים בשטח מעידים כי זכר הדרגות על הכתפיים משפיע על גיוס הכספים. במקרה של שמן, מאז הצטרף לשורותיה הרמטכ"ל אשכנזי הושלם מהלך מוצלח של הנפקה ומניית החברה נכנסה למדד תל אביב 100 מבלי שהפיקה ולו חבית אחת של נפט. חברת נמקס אויל אנד גז, שאליה הצטרף לאחרונה גלנט, נערכת גם היא למהלך גיוס הון ומחזיקה כיום ב-42.5 אחוזים מהזכויות ברישיונות "פלאג'יק", בשישה אזורי רישיון שבהם נמצאים מבנים העשויים להכיל גז טבעי ונפט.
לא רק תדמית
אולם איילנד סבור כי ישנה סיבה נוספת להצטרפות המאסיבית של בכירי מערכת הביטחון לתחום האנרגיה והיא פשוטה בהרבה: "כשאתה מסיים שירות ואתה שואל את עצמך במה אני יכול לתרום, אתה צריך למצוא מקום שישלב את היכולות והנסיון שלך. אני לא יכול היום להיות מנכ"ל של בנק למשל, אבל בתחום האנרגיה יש מאפיינים שנותנים סוג של יתרון יחסי לאנשים כמונו, כמו למשל יכולות בתכנון ארוך טווח וההבנה כי מדובר פה בביטחון הלאומי של ישראל".

גלנט. הצטרף לשטיינמץ צילום: ראובן קסטרו
מה לגבי הסיוע בהתמודדות עם הרגולציה? הרי מה נוח יותר מאשר לפתור את הבעיות מול הממשלה באמצעות רמטכ"ל לשעבר או מפכ"ל משטרה לשעבר?
"זה נכון שיש פה הרבה מאוד פעילות מול משרדי ממשלה, אך זוהי לא פעילות של שתדלנות. משרדי הממשלה כלל לא יודעים עדיין מה צריך לעשות, וצריך אנשים שיודעים לעבוד מולם אבל לא במובן של להשיג דברים שלא מגיעים לנו".
מנגד, יש הטוענים שמעורבותם של בכירי מערכת הביטחון לשעבר במגעים עם גורמי הרגולציה לא רק שאינה מסייעת, אלא גם עשויה להפריע. "כל הסיפור הזה שהם מסייעים ברמת הממשל הוא שטויות", אומר מנהל בכיר באחת מחברות הגז והנפט. "בסופו של דבר אנחנו מדינת פקידים וצריך קשרים מקצועיים מול הפקידות. אתה יכול להיות חבר טוב של עוזי לנדאו (שר האנרגיה והמים) מוועדת החוץ והביטחון, אבל בסוף הפקידים קובעים את המדיניות. להיפך, כשדיון מקצועי הופך להיות עניין שמנוהל על ידי ביטחוניסטים לשעבר או שרים העסק מתחיל להסתבך ולהיות מנוהל על ידי אגו".
רמי קרמין, מנכ"ל ובעלים של גוליבר אנרג'י, שבה מכהן ראש המוסד לשעבר מאיר דגן כיו"ר הדירקטוריון, שולל גם הוא את תיזת "פתיחת הדלתות". זאת , על אף שגוליבר אנרג'י היא החברה הראשונה בישראל שקיבלה אישור ממשלתי לכריית אורניום. "אני לא חושב שחברות חיפושי הגז והנפט מצרפות אליהן אלופים לשעבר בגלל שהם יכולים לפתור בעיות ביטחוניות עבור שדה גז או נפט כזה או אחר. בסופו של דבר מערכת הביטחון לא נוגעת למרבית אתרי הקידוח", אומר קרמין, שמתפקד גם כמנכ"ל חברת הקידוח זרח.

דגן. לא רץ בשטח צילום: פלאש 90
מה הסיבה שצירפתם דווקא את דגן?
"הוא הצטרף כראש הדירקטוריון והוא מתווה אסטרטגיה לחברה ומאשר החלטות עקרוניות אבל הוא לא רץ בשטח. צירפנו אותו בגלל הניסיון בניהול מערכות. אין ספק שכשראשי מוסד או רמטכ"לים לשעבר מצטרפים זה מושך תקשורת ומוסיף למכובדות של החברה, אבל זה לא רק עניין של דימוי, זה גם עניין של היכולות של אותם אנשים".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
