סטנלי, תחשוב גם עליהם
האם נכון לכווץ את המערכת הבנקאית ולאלצה להפנות כתף קרה לסקטור העסקי דווקא בתקופה שבה הנגיד עצמו מדבר על אפשרות שיהיה מיתון עולמי?
מחנק האשראי במשק: פרויקט מיוחד
ניתן להבין לליבו של פרופ' פישר, אלא שסוגיית האשראי במשק אינה רק עניין של נימוסים והליכות. זו בעיה רצינית המוטלת לפתחה של המערכת הבנקאית. מדי יום ביומו גדל מספרם של עסקים קטנים ובינוניים שמקבלים תשובה שלילית לבקשת האשראי. הסיבה העיקרית היא דרישת בנק ישראל לחיזוק הון הבנקים בסכום הנאמד ב-10 מיליארד שקל.
בנק ישראל לא המציא את הפטנט. המערכת הבנקאית במדינות האיחוד האירופי ניצבת בפני דרישות רגולציה דומות. חלק מהבנקים באירופה ייאלצו להתיישר עם המגבלות ההוניות החדשות כבר ביוני השנה. הם ייאלצו לפעול על-פי תקנות בזל בלוח זמנים מקוצר יותר.
כמו כן, לא ניתן לפטור מאחריות בנקים שעד לפני שנתיים ניהלו תחרות פרועה במתן אשראי חדש. ואולם, לצד כל אלה השאלה האמיתית קשורה למינון ולעיתוי. האם נכון לכווץ את המערכת הבנקאית ולאלצה להפנות כתף קרה לסקטור העיסקי דווקא בתקופה זו שבה הנגיד עצמו מדבר על אפשרות שיהיה מיתון עולמי?
המערכת הבנקאית הישראלית, בגלל מבנה הבעלות, שמרנית באופייה. הרגולציה
בוחנת ב-70 עיניים כל צעד עסקי שלה. אסור לה להשקיע במניות; היא מוגבלת בהתרחבות בחו"ל; האשראי למתן משכנתאות צומצם והיא מנועה מעיסוק בניהול נכסים פנסיוניים; לאחר שנהנו זמנית מחלוקת דיווידנד במזומן (2010), גם פריווילגיה זו נמנעת מבעלי הבנקים; בנק ישראל שואף ששיעורי התשואה על ההון במערכת הבנקאית לא יחרגו מ-10%; כל אלה מדכאים, לשמחתו של בנק ישראל, את תיאבון הסיכון.
לבנק ישראל יש נסיבות מקלות. במקרה של קריסת בנק ובהיעדר ביטוח פקדונות יממן את מחדלי הבנק משלם המסים הישראלי. לפיקוח ההדוק יש אם כן גם הצדקה מוסרית.
אך יעדו המרכזי של בנק ישראל הוא יציבות מחירים. אמנם הנגיד גם אחראי ליציבות המערכת הבנקאית, אבל בכובעו הנוסף, על-פי חוק, הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה. במסגרת זאת הוא אחראי ליעדי משק נוספים כמו הצמיחה, התעסוקה וצמצום הפערים החברתיים.
פרופ' פישר חייב לוודא כי במערכת האיזונים לא יבוא יעד יציבות המערכת הפיננסית על חשבון היעדים החשובים לא פחות - הצמיחה והתעסוקה.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם