הקרב על דמי הניהול בגמל ו–100 מיליון השקלים שאבדו
דמי הניהול לא צומצמו כמתוכנן ויו”ר ועדת הכספים משה גפני מתריע: “אני נותן לאוצר הזדמנות עד סוף החודש”. בבתי ההשקעות מזהירים: “אם הם יופחתו לשיעור נמוך מזה שהציע אגף שוק ההון באוצר, אפשר לסגור את הבאסטה”
לקוח עם יתרת חיסכון של 100 אלף שקל בגמל ייפרד מדמי ניהול של 2,000 שקל לשנה, אף שב-2011 הפסידו קופות הגמל 3.5%-4% נומינלית. בקופות ממשיכים בהליכי הגבייה בכל תנאי מזג האוויר, אך לא מנחיתים את גרזן דמי הניהול האסטרונומיים בבת אחת אלא הורגים אותנו ברכות: דמי הניהול נספגים מדי חודש בחודשו על חשבון החיסכון השוטף.
הם מקור הפרנסה העיקרי של בתי ההשקעות ושל חברות הביטוח. בתמורה לניהול של הגמל, קרנות ההשתלמות וקופות הפיצויים גולחו מאיתנו ב-2011 דמי ניהול של 2.47 מיליארד שקל. החישוב נעשה בהנחה שהנכסים המנוהלים בגמל, בפיצויים ובהשתלמות הסתכמו ב-294 מיליארד שקל ודמי הניהול הממוצעים הסתכמו ב-0.84% מהצבירה.
כדי לחפות על מחדל ועדת בכר ובעקבות הביקורת הציבורית החריפה הודיע שר האוצר באוקטובר 2010 על רפורמה להפחתת דמי הניהול בשתי פעימות: הראשונה נועדה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2012 ולהקטין את דמי הניהול מ-2% לשנה ל-1.5%. בפעימה השנייה, שצפויה היתה להתבצע החל משנת 2014, הם היו אמורים להתכווץ ב-0.3% נוספים לשנה (ולהגיע ל-1.2%). כמו כן כללה הרפורמה הוראות הקובעות שדמי הניהול שעליהם סוכם יהיו תקפים לשנתיים.
אך משום מה התקנות שכחו את קרנות ההשתלמות. דמי הניהול המופחתים יהיו תקפים רק לגבי קופות הגמל וקופות הפיצויים; וקרנות ההשתלמות - שהיקף החיסכון בהם מסתכם ב-112 מיליארד שקל - יישארו מחוץ לתמונה, ודמי הניהול בגינן יהיו 2% לשנה.
הכוונות היו טובות, אך בדרך התגלו כמה תקלות. האוצר התכתב עם המוסדיים והתמהמה בעניין אישור התקנות. הגופים המוסדיים גררו רגליים (ובצדק מבחינתם), וכשפעמוני הבחירות היו עדיין רחוקים מלהישמע נרדמו הח”כים בשמירה. בינואר 2012 התברר שדמי הניהול נותרו 2%. באוצר הסבירו השבוע שהפחתתם תידחה לינואר 2013 בשל “קשיים תפעוליים”.
דחייה של הפחתת דמי הניהול בשנה נוספת תפגע בלקוחות שחוסכים אלפי שקלים בודדים ומשלמים דמי ניהול של 1.5%-2% לשנה. ההפסד שלהם, בהנחה שאובדן דמי הניהול הוא 0.25% בממוצע, מסתכם ב-100 מיליון שקל.
מנהלי הגמל טוענים להגנתם שדמי הניהול הממוצעים הסתכמו בסוף 2011 ב-0.84% בלבד, בהשוואה ל-0.87% ב-2010, וזה נכון, אבל הממוצע מעוות את תמונת המצב. משקי הבית הקטנים מסבסדים קבוצות עובדים מאורגנות, כמו התעשייה האווירית, המושכות את הממוצע כלפי מטה. עוד אומרים בענף הגמל שקיימים הבדלים בעניין זה בין בתי ההשקעות. באקסלנס גובים דמי ניהול ממוצעים של 1.2% לשנה, אבל
תקנות דמי הניהול מצויות בימים אלה בליטוש אחרון במשרד המשפטים. אם לוח הזמנים לא ישתנה, יעבירם האוצר לאישור הכנסת בסוף השבוע הבא. ואולם, ליו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני נמאס מהסחבת. השבוע הוא טען בפני אנשי אגף שוק ההון כי בכוונתו להוביל מהלך חד-צדדי להפחתת דמי הניהול. בתשובה לשאלתי הוא מגלה: “בשבוע הבא אפגש עם הממונה על שוק ההון פרופ’ עודד שריג כדי לקבל דיווח על מהלך העניינים. אני נותן לו הזדמנות אחרונה להגיע עם התקנות עד סוף ינואר”.
ח”כים נוספים, שפעמי הבחירות הקרבות העירו אותם מרבצם, מנומסים פחות. המאבק על דמי הניהול הוא נדוניה חשובה שמביאים לבחירות, והם לא ייתנו לשר האוצר לקלקל את ההצגה. יו”ר ועדת העבודה והרווחה ח”כ חיים כץ דורש ששיעור דמי הניהול יהיה נמוך מ-1% לשנה ומתכוון לנהל מאבק חסר פשרות בנושא. להוכחת רצינות כוונותיו הוא יעביר הצעת חוק לוועדת השרים לחקיקה המתכנסת ביום ראשון. אבל באוצר נעמדים על הרגליים האחוריות ומתנגדים לחריגה מגובה דמי הניהול שנקבע ברפורמה. שר האוצר אף מאיים כי אם יתקבלו הצעות חברי הכנסת, הם ימשכו את הרפורמה כולה.
בבתי ההשקעות מקוננים על אובדן ההכנסות הבלתי נסבל, ובשבוע שעבר קיימו מנהלי חברות הביטוח שיחת קיטורים עם שר האוצר, ובה אמרו שהם מתכוונים לפתוח בקמפיין הסברה מקיף המציג את הסכנות שבשחיקה חדה מדי של דמי הניהול.
אחד ממנהלי הקופות הגדולות אמר לי השבוע בייאוש: “אנחנו הקורבן של מה שנגיד בנק ישראל הגדיר ‘הצעות פופוליסטיות’. אם יוחלט להפחית את דמי הניהול לשיעור נמוך מזה שהציע אגף שוק ההון באוצר, אפשר לסגור את הבאסטה”.
מכתב שהמפקח על הבנקים דודו זקן שיגר לבנקים בשבוע שעבר סחט מהבנקאים אנחת רווחה גדולה. השב”כ, באמצעות גוף המכונה ראם (הרשות הממלכתית לאבטחת מידע), לא יפקח על פעילות המחשוב שלהם ולא ידרוש נתונים פיננסיים כלשהם. במכתב הדגיש המפקח שהאחריות לפעילות תהיה בידי הפיקוח על הבנקים: בנק ישראל יערוך ביקורות לגבי טיב ההגנה הטכנולוגית של הבנקים, והשב”כ מצדו יתאם את פעילותו עם בנק ישראל ויעביר את דרישותיו ואת המלצותיו למפקח.
המצב אמור היה להיות שונה. נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר והמפקח הקודם רוני חזקיהו דרשו מהבנקים לפני כשנה לסור למרותו של השב”כ ולפעול בהתאם להנחיותיו. הבנקאים חששו שהמהלך יבריח את תושבי החוץ מישראל. “היום הם דורשים פרטים על מערך המחשוב שלנו ומחר הם ידרשו פרטי חשבונות של הלקוחות”, הזהירו במערכת הבנקאית. בבנק ישראל ניסו להרגיע והסבירו שהשב”כ מפקח על מוסדות בעלי חשיבות לאומית כמו הבורסה לני”ע, אל על, בזק וחברת החשמל ושהשב”כ לא יתערב בעבודה השוטפת, אלא רק יתאם מבחוץ את היערכות הבנקים למקרה של מגה-פיגוע מחשובי.
בחודשים האחרונים ניהלו הבנקים קרב שנועד להרחיק את השב”כ מחשבונות העו”ש. כשדומה היה שניצחונם כבר מובטח הגיעו מתקפות ההאקרים על כרטיסי האשראי והבורסה, וההאקר הסעודי עומאר הוריד לטמיון את מסע השכנוע שלהם.
מי שהכריע במחלוקת היה דודו זקן, שהיה קשוב למערכת הבנקאית והסכים לרכז את פעילות הפיקוח. בבנק ישראל תוקם מחלקה שתרכז את הפיקוח על פעילות ה-IT של הבנקים, חלק מהדרישות כבר קיימות בנוהל בנקאי מספר 357. המפקח גם יפעל בשיתוף השב”כ ויתאם את ההיערכות המחשובית הנדרשת למקרה של קבלת מודיעין על מתקפת סייבר אפשרית; בימים האחרונים גייס בנק ישראל לשורותיו אנשי מחשבים חדשים המתמחים בסוג פעילות זה. הבנקאים יכולים לישון בשקט.
אחד הבנקאים סיפר לי השבוע שהדיבורים על מחנק האשראי במשק מקפיצים את הנגיד פישר. “יותר מהטענות על מחנק אשראי שונא פישר לשמוע את ההערכות שהמחנק ייווצר בגלל הנחיות החדשות להגדלת ההון הבסיסי של הבנקים. זה כמו לדבר על חבל בביתו של התלוי”, סח באוזניי הבנקאי הוותיק.
אך הן שר האוצר והן מנכ”לית בנק לאומי גליה מאור מסרבים להתחשב ברגישויות הנגיד. בשתי הופעות נפרדות הזהירו השניים בשבוע שעבר ממחנק האשראי הצפוי ב-2012. מאור, בנקאית שקולה, לא היתה משגרת את אזהרת האשראי אלמלא בקיאותה בנעשה בחצרה. תיק האשראי של לאומי מסתכם ב-225 מיליארד שקל, ובחודשים האחרונים הוא בלם את החמצן הפיננסי לפרויקטי נדל”ן חדשים בדרישה מלקוחותיו לשפר ביטחונות במקביל להגדלת מרווחי האשראי. צעדים דומים נוקטים גם בנק הפועלים,מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי.
ההמלצה של מאור לשר האוצר היא להקל על שוק ההון המקומי באמצעות גיוסי כספים בחו”ל. עם או בלי קשר להמלצה, האוצר השלים השבוע גיוס מוצלח מאוד של 1.5 מיליארד דולר בארה”ב בהנפקת איגרות חוב ל-10.5 שנים בריבית מצוינת של 4.1% לשנה. גם משקיעי מפעל הבונדס פתחו את הכיסים, ולבקשת שר האוצר שנסע לגייס כספים בבוקה רטון שבמיאמי העשירו את קופת האוצר בתוך יום ב-225 מיליון דולר. השר אינו מחזיק באמתחתו תוכניות חילוץ גרנדיוזיות למעט הקמת קרנות חירום במקרה של החרפה מהותית במשבר.
בבנק ישראל סבורים שהדיבורים על מצוקת האשראי מוגזמים ולכל היותר מדובר בבעיה נקודתית. “אפילו הבנקאים עצמם אינם מוכנים לממן את שוק הנדל”ן בגלל רמת הסיכון ומלאי הדירות הגדול שנצבר. מצוקת מיחזור החוב בשוק ההון היא בעיה של המשקיעים המוסדיים ושל החברות העסקיות - ולא של הבנקים”, מסבירים בבנק המרכזי ומגמדים את הבעיה, ואולם, פטור בלי כלום אי אפשר. המפקח על הבנקים צפוי להקל בדרישות ההון באמצעות פריסה של לוח הזמנים וגמישות בגיוס הכסף הדרוש. הגדלת ההון לבנקים תיעשה באופן פרטני בהתאם לכל בנק במתווה סופי שייקבע עד 31 במרס.
גם בבנקים יצטרכו להזיע ולתרום את חלקם. דיסקונט ייאלץ למכור תיקי האשראי ארוכי טווח (כמו שעשה עם מנהרות הכרמל) ואולי להיפרד מנכסים אחרים; לאומי והפועלים ייאלצו למכור חלק מתיקי החובות הפגומים (גורמים פיננסיים בחו”ל מתעניינים ברכישות); משפחת עופר ומוזי ורטהיים ייאלצו לגלות סבלנות נוספת לגבי תוכניותיהם למשיכת דיווידנד; והבנק הבינלאומי? לצדיק בינו לא צריך לדאוג. הוא סופר כל גרוש ומתאמץ למכור את חלקו בויזה כאל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם