עיסקת משאב: שתי ציפורים במכה אחת
מכירת משאב מוציאה את אי.די.בי מהשליטה בשוק המלט והתחבורה. כך קיבלה ועדת התחרותיות את מה שהיא מטיפה לו - לא בדרך של כפייה, אלא בשל אילוצי המערכת הפיננסית
הצורך בשיפור הנזילות נובע בראש ובראשונה מעוצמת מחנק האשראי בבנקים ומבעיית מיחזור חובות בשוק ההון. בבנקים עצרו כמעט לחלוטין את אספקת המימון הנוסף לקבוצות עסקיות גדולות. על עוצמת הבעיה כבר העידו בשבועות האחרונים מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור ויו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט ד"ר יוסי בכר. את בעיית מיחזור החובות מעצימים "בעלי מספרות" בעלי ראייה קצרת טווח שאינם מסוגלים או אינם מעוניינים לפרוע את חובותיהם.
אין כמו מכירת אחזקה כמו משאב לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל כדי לאותת לשוק ההון שאי.די.בי כקבוצה נזילה עם יתרת מזומנים של מיליארד שקל תפרע את מלוא התחייבויותיה אם וכאשר תתבקש. נוחי דנקנר אינו יצחק תשובה, אילן בן דב או יוסי מימן.
עיסקת משאב מחזקת את המוניטין של דנקנר כאיש עסקים המסוגל לעמוד מאחורי התחייבויותיו ואף עומד בהן. מכירת משאב מוציאה את אי.די.בי מהשליטה בשוק המלט והתחבורה. כך קיבלה ועדת התחרותיות את מה שהיא מטיפה לו - לא בדרך של כפייה, אלא בשל אילוצי המערכת הפיננסית. מערכת זו מתכווצת בימי סגריר, אך שבה ומתרחבת כשאפשרויות המימון נדיבות יותר. אי.די.בי תתמקד בעתיד הקרוב בעיקר בהשקעות בחו"ל.
משפחת לבנת נפרדת בעיסקה זו מקבוצת אי.די.בי בצער לא קטן, אך ברוח טובה. אברהם (בונדי) לבנת אמר לדנקנר בעקבות העיסקה: "לא אכזבת אותי. ההרגשה מהולה בעצב בגין תחילת פרידה משותפות נפלאה". ואכן , היכולת של איש עסקים נמדדת בין השאר בטיב בחירת שותפיו. כדי לא למנוע חיכוכים או אי-הבנות בעתיד לוותה הפרידה ממשאב בסדרת אופציות PUT ו-CALL שניתנו לכל אחת מהמשפחות השותפות בגרעין השליטה באי.די.בי.
התובנה העיקרית הנוספת מעיסקת משאב נוגעת לפער שבין מחירי הבורסה לשווי הכלכלה. למרות האמרה הנדושה שהציבור יודע טוב יותר, העיסקה מוכיחה פעם נוסף שמחירי הבורסה רחוקים מלשקף את השווי האמיתי של האחזקות. השווי הממשי של משאב (75%) במאזני כלל תעשיות גבוה, כך התברר, ב-850-750 מיליון שקל נטו מהשווי בספרים. מדובר במחיר של קונה מרצון ומוכר מרצון.
אז איך ייתכן שישנם פערים כאלה? שוק ההון אינו בנוי לתמחר כלכלית את השווי האמיתי של חברה. חברה בורסאית עם הון עצמי חשבונאי שלילי יכולה בן לילה להגדיל את הונה במאות מיליוני שקלים, אם לא יותר מכך, באמצעות עיסקה אחת.
שיטת ה-IFRS השנויה במחלוקת אינה מיטיבה להתמודד עם הבעיות. האתגר החשבונאי האמיתי הוא רענון התקנים ויצירת תקן המסוגל לגשר על פערים אלה.
דנקנר, שמכיר היטב את "הסחורה" שבידיו, התעקש מסיבות אלה לא למכור את כלל תעשיות לקרן ויולה, את כלל ביטוח לקרן פרמירה ואת שופרסל לקבוצת ברונפמן-נואי. גלגל העסקים מסתובב ובסך הכל צריך אורך נשימה.
משאב, השולטת במונופול המלט נשר, היתה החברה המתאימה ביותר לביצוע העיסקה בעיתוי הנוכחי. היציאה מנשר היא גם הצעד הנכון מבחינה ציבורית.
מעריב נמנה עם קבוצת אי.די.בי
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם