עובדי קבלנות: הפרילנסרים בפרסום פורחים
מצבם של העצמאים ושל הפרילנסרים בענף הפרסום מעולם לא היה טוב יותר. המשרדים הגדולים שוכרים אנשי קריאייטיב מוכשרים על בסיס פרויקטים וחוסכים בעלויות, וללקוחות נמאס לעבוד מול מערכת מסורבלת והם מעדיפים טאץ' אישי. כרגיל, הכל עניין של כסף
לכך יש להוסיף דורות קודמים של עובדים צעירים ורעבים שהתחילו את הקריירות שלהם במשרדים השונים וכבר הספיקו להגיע לעמדות בכירות או להיפלט לשוק העבודה. כך גדל היצע העצמאים, הפרילנסרים ובעלי המשרדים הקטנים, שנהנים מביקוש הולך וגובר, בעיקר בגלל עלותם הנמוכה וגם מפני שהם מגויסים למשימות ספציפיות בלבד.
לדבריה, "תמיד יש אנשים שמגיעים לגיל 40 ומשהו ומעדיפים לעבוד בקצב שלהם ולבחור עם מי הם רוצים לעבוד. אותם אנשי פרסום כבר לא יכולים להישאר בתפקידים שלהם כשכירים במשרדים הגדולים, אז הם נכנסים כשותפים במשרדים קטנים,
"רבים מהבכירים שעזבו את המשרדים הגדולים או הועזבו מהם עדיין לא מצאו אלטרנטיבה מקצועית ראויה, ואת הזמן שהם יושבים על הגדר הם מנצלים לעבודה כפרילנסרים על בסיס פרויקטים. העבודה הקבלנית נוחה מאוד למשרדי פרסום, כי לא צריך להתקשר עם הפרילנסרים בחוזה עבודה. היום אם צריך מנהל קריאטיב בכיר אפשר לשכור פרילנסר."
בטש מספרת כי באחרונה פנו אליה לפחות 10 בכירים לשעבר במשרדי פרסום שביקשו להשתלב כמרצים בבצפר. "יש הרבה חבר'ה מוכשרים בחוץ," היא אומרת, "היום אין גיוס לשדרה השמנה, בעיקר כי שנת 2012 היא עדיין סוג של נעלם, והגיוס מתמקד בצעירים רעבים שמוכנים לעבוד בזול ולקבל את ההזדמנות של חייהם."
לפני 3 שנים היה יניב מלינרסקי סמנכ"ל קריאייטיב במקאן אריקסון. לפני כן עבד כפרילנס, וכשסיים את דרכו במשרד החליט לשוב ולהיות עצמאי. "תמיד יש תנועה פנימה והחוצה," הוא מספר, "רבים חוששים להיות פרילנסרים, בעיקר משום שהמצב הכלכלי מרתיע אותם. אז הם נאלצים לחזור לעבוד במשרדים, אף על פי שפרילנסרים בענף הפרסום מצליחים להתפרנס בכבוד ואף יותר מזה. היום יש תקציבים רבים שהוצאו למכרזים - כולם עטים עליהם וכל אחד רוצה שיהיו סביבו אנשי הקריאייטיב הטובים ביותר, אז פונים ורואים שיש בחוץ הרבה אנשים טובים. בנקודת הזמן הנוכחית שמים יותר לב לפרילנסרים."
דלית אורבך, שעבדה במשך כמעט 20 שנה במשרדי פרסום שונים ובתפקידה האחרון שימשה כקופירייטרית בבאומן בר ריבנאי, הפכה לפרילנסרית ונשכרה כדי לסייע למשרד פרסום שניגש לאחרונה לאחד מהמכרזים הגדולים.
"באתי, נשכרתי, ניגשנו למכרז וזכינו," היא מספרת, "המשרדים מעדיפים לעבוד בשוטף עם חבר'ה צעירים, אבל כשיש מכרזים או נוצר קרייסס ולא עומדים בדד-ליין, אז הם פונים אלינו. מלבד זה, לקוחות רבים מעדיפים לעבוד עם פרילנסרים ולא עם משרדים כי הם לא רוצים לשלם על הפרקטים ועל המתקנים שיש במשרדים. הם משלמים על העבודה עצמה. זה נגיש יותר, גמיש יותר, זול יותר ואין חוזי ענק והתקשרות לטווח הארוך."
"הדור הנוכחי הגיע לידי מיצוי," מספר בעל משרד פרסום קטן שנאלץ לעזוב תפקיד בכיר במשרד פרסום גדול, "היום קשה לגייס אנשי קריאייטיב מעולם התוכן ולמצוא עבדים שיישבו 8,000 שעות במשרד ויכתבו מודעות על מבצעים. הלקוחות גם עייפו מעבודה מול מערכת גדולה, שבה הן נופלים בין הכיסאות ובין בעלי התפקידים שמתחלפים כל שני וחמישי. זה הגיע למצב שהלקוחות הרגישו שהם עובדים מול מערכת ולא מול פרסומאי. כעת הם חוזרים כמה שנים לאחור ומעדיפים לעבוד עם משרדים קטנים. לפתע הגודל המפלצתי של המשרדים הגדולים מתחיל לעבוד לרעתם."
"השינוי שענף הפרסום עובר בא לידי ביטוי גם במדיה הנרכשת," מספר בעל חברת מדיה, "אם בשנה שעברה נרכשה דרכי מדיה ב7- מיליון שקל, השנה נראה שהסכום ישולש. הלקוח מוכן לשלם פחות והכל דק, רזה, גמיש וזול יותר."
maya.mena@maariv.co.il
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם