לא שובת לרגע: עופר עיני בדרך למאבק הבא
יו"ר ההסתדרות רק סיים עם מאבק עובדי הקבלן וכבר הסתער על סכסוך העבודה ברכבת; המנצח הגדול של השביתה לא מוטרד מהמלעיזים שטענו שעובדי הקבלן הפכו לקבלן הקולות שלו בבחירות הבאות להסתדרות, אבל כן מודאג מהקילוגרמים העודפים שצבר במהלך הדיונים האינסופיים עם האוצר; בינתיים עופר עיני מתכונן לקרב הבא: הפנסיות שלכם
במערכון נראה עיני אוחז צרור מפתחות גדול כאילו הוא סוהר הפותח ונועל את דלתות כלכלת המדינה. עיני מודע היטב לגודל האחריות. הוא יודע שקל להתחיל בשביתה, אבל באותה מידה חשוב לחשוב על האקזיט. השביתה, שתוכננה להימשך יממה, ארכה 4 ימים והעצימה מאוד את כוחו של יו"ר ההסתדרות. "למען האמת, אני לא שש לשביתות. אני רואה בשביתה אמצעי ולא מטרה. האוצר הפתיע אותי עם כשדרש שקט תעשייתי והבאתי בחשבון שביתה של 6 ימים. אני שמח שזה נגמר קודם לכן", אומר עיני בראיון מיוחד לעסקים שישי.
עוד בטרם נשכחה שביתת עובדי הקבלן פרצה במלוא עוזה שביתת עובדי הרכבת, ומובן שישנם סכסוכים נוספים בדרך. אתמול בצהריים נפגשו עיני ואנשי צוותו עם עובדי הרכבת ועם שר התחבורה ישראל כץ בניסיון לפתור את המשבר. "המאבק צודק, אבל יש לנהל אותו נכון", מביע עיני לראשונה את דעתו על השביתה ברכבת, "מרגע זה אני מוביל את המו"מ על השינוי הארגוני ברכבת, ולא יבוצע שום צעד ארגוני ללא אישורי. לקחתי את זה עליי למרות כל העיסוקים האחרים שלי".
האם תצליח גם הפעם?
"כבר הוכחתי את עצמי כמי שיודע לפתור משברים. אני מקווה שהעובדים יהיו ממושמעים, אדאג שהם לא ישברו את העבודה המאורגנת ושיהיו תחת שליטה".
עיני, ילד טוב באר שבע, הוא דמות עממית. לזכותו ייאמר שרגליו נטועות בקרקע והוא שומר על צניעות. במבואה ללשכתו תלויות תמונותיהם של 12 מזכ"לי ההסתדרות שקדמו לו, הראשון שבהם הוא דוד בן-גוריון והאחרון עמיר פרץ, מקורבו בעבר ויריבו המר כיום. תמונתו של עיני אמורה להופיע משמאל לפרץ, אבל היא עדיין חסרה. מקום לברגים כבר יש. הוא עצמו עדיין לא רואה את תמונתו ניצבת ליד בן-גוריון ואף מסרב בתוקף שהיא תופיע לצד הזקן כדי לא להצטייר כמגלומן. "התמונה שלי תיתלה רק אחרי שאסיים את הקדנציה השנייה שלי בהסתדרות, וזה יקרה בעוד 5 שנים", מתחייב עיני.
כבן להורים יוצאי עיראק הוא מגלה חיבה לזמר המזרחי ומחזיק בתא הכפפות של מכוניתו קלטות של בכירי הז'אנר. לפני ההתייחסות לעניינים שמצויים על סדר היום מסקרנת עמדתו בנוגע לפרשת הכלכלן הראשי של אקסלנס שלמה מעוז ואת טענותיו בנושא קיפוח עדות המזרח.
סדר היום של עיני, אם כן, לא כולל עיסוק בטיעוני אפליה כאלה ואחרים, הוא מתמקד בשבועות האחרונים בשביתת עובדי הקבלן, שהעניקה לו מקדמה רצינית בבחירות להנהגת ההסתדרות אשר יתקיימו בחודש מאי. יש הטוענים נגדו כי ניצל בציניות את רוח המחאה החברתית לטובת המאבק של עובדי הקבלן - ובדרך זו תדלק את מסע הבחירות שלו.
יש מי שאומרים ששביתת עובדי הקבלן הפכה לקבלן הקולות שלך בבחירות הקרבות.
"המחאה החברתית העניקה לי את הפלטפורמה. זאת הפעם הראשונה שמאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות בנושא אזרחי, וניצלתי את האווירה כדי לקדם את הטיפול בבעיית עובדי הקבלן. אין צדק חברתי ללא צמצום ממדי התופעה ושיפור תנאי ההעסקה שלהם", הודף עיני את הביקורת. "פתחנו במגעים מיד אחרי ההפגנות, אבל בית הדין לא אפשר לנו לשבות מיד. המשא ומתן נגרר יותר מ-3 חודשים, ואווירת המחאה כבר התפוגגה. לצערי האוצר ניצל את זה לרעה".
לראיון מגיע עיני במצב רוח טוב לאחר פגישה מוצלחת באוניברסיטת תל-אביב. מצב הרוח המשופר מוסבר גם בסיום המוצלח של השביתה מבחינתו. הוא נראה כמי שאבן נגולה סוף-סוף מליבו. במהלך השביתה, כשהגיח לראיונות טלוויזיוניים, נראה עיני כמו אדם שהוער משנתו ואולץ להתראיין באיומי אקדח. "התעוררתי ביום שלישי שעבר ב-5:00 לפנות בוקר והלכתי לישון רק ביום חמישי ב-23:00. בכל התקופה הזאת לא ישנתי אפילו דקה אחת; ישבתי עם המעסיקים עד אור הבוקר ואחר כך רצתי לפגישה עם האוצר. הנחישות וצדקת הדרך חיזקו אותי ונתנו לי כוחות שבזמנים רגילים אינם בנמצא".
ידעת מראש כמה זמן יארכו המגעים והשביתה? תהית עד כמה תוכל למתוח את החבל?
"ידעתי מראש מה אני רוצה ותוך כדי תנועה התאמתי את הציפיות ולשם כיוונתי. היינו אמורים לסיים את השביתה ביום חמישי, אבל אז האוצר העלה את סעיף השקט התעשייתי והאריך את העיצומים. ידעתי שהאוצר יתעקש לא לקלוט את עובדי השמירה, ובהמשך הבנתי שהוא מתנגד גם לקליטת עובדי הניקיון - אז מהר מאוד העברתי את הדגש לשיפור משמעותית בתנאי ההעסקה של העובדים. זה לא רק הכסף, אלא גם הכבוד: מעתה עובד הקבלן יוכל לאכול בחדר האוכל עם העובד הרגיל, וזה יישר לו את הגב".
הצלחת השביתה סתמה את הגולל על הטענות שעיני מחובר אך ורק לוועדי העובדים החזקים במשק ואינו סופר את העובדים מהמניין. "אני גאה בוועדי העובדים החזקים על שנלחמו לטובת עובדי הקבלן ולא למען האינטרסים שלהם", הוא אומר, "זו המשמעות האמיתית של המחאה החברתית".
אתה מדבר על הצלחת השביתה, אבל בנושא העיקרי - קליטת עובדי קבלן במעמד של עובדים רגילים - לא הצלחת.
"צריך להסתכל על התמונה הכוללת. האוצר דרש בדקה ה-90 שקט תעשייתי בנושא קליטת עובדים והתעקש בצדק מבחינתו. אי-הכללת הסעיף נותנת לנו לגיטימציה לחתור להפיכתם של כל עובדי הקבלן לעובדים מהמניין. אני כבר שומע על עובדי ניקיון שמרימים את הראש וגורמים לחלק ממקומות העבודה לקלוט אותם. הכנסנו רגל בדלת ובעתיד נעבור דרכה".
הדרך להישג לא היתה פשוטה. בתחילת הדרך ניסו עיני וידידו נשיא לשכת התיאום שרגא ברוש לכפות על האוצר הסכם מוגמר - להגיע להבנות עם המעסיקים בעניין עובדי הקבלן ולכפות אותו מאוחר יותר על משרד האוצר. בפועל זה לא עבד ועיני נאלץ להזיע.
"אכן ניהלתי את המשא ומתן בשני מישורים - עם המעסיקים הפרטיים ועם האוצר. בליל שלישי שעבר היה המשא ומתן עם המעסיקים על סף סגירה, והנושא עבר לסגירה באוצר. תיארתי לעצמי שמצבו של האוצר יהיה לא פשוט אם יתברר שדווקא המעסיקים מוכנים לקלוט את עובדי הקבלן והוא עצמו מכשיל את המהלך. בפועל התברר שההתמודדות מול גורמים באוצר אינה מורכבת ושהדיון על קליטת עובדי קבלן לשירות הציבורי היה קשה לעיכול עבורם והם התקשו להחליף דיסק. בסופו של דבר הגעתי למסקנה חשובה: גם אם עובדי השמירה והניקיון לא ייקלטו, יש לדאוג לשדרוג משמעותי בתנאי ההעסקה שלהם. אני מודה שבעניין זה התפשרתי, אבל הכנסתי את סעיף עובדי 'כתף אל כתף', שלפיו עובדי קבלן יתקבלו לעבודה אחרי 9 חודשים על סמך קריטריונים של ועדה משותפת. מבחינתי הדבר שם סוף לתופעת הדלת המסתובבת שבה נקלטו עובדי קבלן ל-9 חודשים ולאחר מכן הוחלפו באחרים".
אי אפשר היה להגיע לכל ההישגים הללו ללא שביתה?
"ממש לא. ללא שביתה אי אפשר היה להגיע לשום הישג, היינו מקבלים אפס. המסקנה שלי מהסיפור היא שחשוב שלכל ארגון עובדים תהיה הזכות לשבות כי בלעדיה אין זכות קיום. בסכסוך הזה לא היה מנוס משביתה כי האוצר משך אותנו במשך 3 חודשים. גם בתחילת המו"מ כשהצלחנו לקדם סעיף אחד, באוצר החזירו אותנו שני צעדים אחורה. ברגע שהם תפסו שבית המשפט בולם אותנו הם נסוגו אפילו מההבנות שהגענו אליהן. אני שמח שהוועדים החזקים התגייסו למען המטרה, וזה בכלל לא מובן מאליו. ידעתי מראש שהשביתה תהיה קשה, אך הייתי מוכן לכל תרחיש. לא הייתי עוצר מבלי למצוא פתרון הוגן לעובדים. כשהייתי בטוח שאי אפשר להשיג יותר ידעתי שזה הזמן להפסיק".
עיני ניהל את המשא ומתן מול שני קודקודים עיקריים - שר האוצר יובל שטייניץ וברוש - ובמקביל קיים מגעים עם הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ. בסיום השביתה הודה שר האוצר כי הקרדיט העיקרי על ההישג מגיע לעיני, והדעה הרווחת היא שהאוצר נתן והתפשר הרבה יותר מכפי שהתכוון בתחילה.
אפשר לומר שהצלחת לכופף את שטייניץ במשא ומתן?
"כששוחחתי איתו בארבע עיניים ניסינו כל הזמן למצוא פתרונות. שטייניץ נעזר באנשי מקצוע שעמדתם הנוקשה מנעה ממנו התגמשות וכמעט ולא השתנתה עד לרגע פריצת הדרך. הוא לחץ על פקידיו להאיץ את המגעים ולהתקדם, אבל חד-משמעית לא אמר שזאת ההחלטה שלו וזהו, לא דפק על השולחן. שטייניץ איש מנומס, והוא פעל יותר מאחורי הקלעים. בפועל נערכו הסגירות מול פקידי האוצר בגיבויו".
ואיך אתה מנתח את ההתנהלות של שרגא ברוש?
"ברוש הבין שפריצת דרך מולו תסייע לנו במגעים מול האוצר. הוא איש פרגמטי, וכאיש עסקים שמבין שבמשא ומתן שני הצדדים חייבים להתפשר הוא התפשר על מה שיכול היה לחיות איתו. גם ההסכם מול התעשיינים נחשב להסכם פורץ דרך שירים את הכבוד של עובדים שלא ספרו אותם עד היום".
אז אפשר לומר שאתה המנצח הגדול של שביתת עובדי הקבלן.
"בסופו של דבר המנצחים הם עובדי הקבלן. זה ניצחון גם לעובדים המאורגנים שגילו סולידריות וגם לעם ישראל. אם נמשיך בכיוון הזה נהפוך את המדינה ואת החברה לצודקות יותר. השביתה הוכיחה כי עדיין לא איבדנו את החמלה וצריך להישאר בני אדם. אני מקווה שזו תחילתו של תהליך שיתעצם עם השנים ואני שמח להיות חלוץ ההולך לפני המחנה. טרם יבשה הדיו מעל ההסכמים וכבר ישנם תהליכי הבשלה ראשונים של ההסכם. יותר ויותר עובדים דורשים לקבל קרנות השתלמות ויותר יותר מעסיקים כבר חושבים שמשתלם יותר להעסיק עובדים במישרין ולא דרך קבלן".
אתה מבין את מי שמבקרים את ההסכם?
"כשתוקפים אותי אני נזכר איך נתקפתי בעבר, כשהגעתי להסכם פנסיית יסוד לכל העובדים במשק ויותר מ-900 אלף הצטרפו למעגל הזכאים לפנסיה. אני לא מתרגש מכך".
אתה שבע רצון מהתוצאה?
"בשורה התחתונה אני מרוצה. במאבק אחד אי אפשר היה לצפות ליותר. מי שציפה שהאוצר יסכים להוציא עשרות מיליארדי שקלים כדי לתקן את תופעת עובדי הקבלן לא יודע איפה הוא חי. אפילו שר האוצר אמר לי דוגרי: 'תשלום של 800 מיליון שקל בבסיס התקציב השנתי הוא לא דבר קל, אבל אני לפחות שמח שהממשלה מעבירה את הכסף לאוכלוסייה המוחלשת'. אין לי טענות לשר האוצר, גם כך יש לו מספיק צרות עם דוח השריפה בכרמל.
גם סווטלנה, הדוברת שלי לענייני המגזר הרוסי, מרוצה מאוד. מאבק עובדי הקבלן בישראל יצר עניין ברוסיה, באוקראינה ובאיגודים אחרים בעולם, והוא אינו מובן מאליו".
אז אפשר עכשיו לצפות לשקט תעשייתי או שצריך להתכונן לשביתה הבאה?
"לא לשביתה הבאה אלא לסכסוך הבא - המאבק על הפנסיה שנוגע להנפקת איגרות החוב המיועדות. בעקבות הרפורמה של בכר צומצמו האג"ח המיועדות ל-30% מנכסי הקרנות. לרוב העובדים שנקלטים בקרנות הפנסיה החדשות אין פנסיה מובטחת, והיא תלויה במצב צבירת הכספים ובמצב הבורסה נכון למועד הפרישה. חוסך שעבד 35 שנה ועומד בפני הפרישה לפנסיה עלול לאבד חלק ניכר מהקרן אם חודשיים לפני מועד הפרישה צנח שווי השקעותיו. זה מצב בלתי נסבל שמחייב תיקון דחוף. אני דורש שאדם שהגיע לגיל 60 ייהנה מגיבוי של אג"ח מיועדות עד הפרישה, זה המאבק הבא שלנו. אני גם תובע שהרגולציה תשמור יותר על ערך כספי החיסכון של הציבור, ובימים אלה פועל צוות מומחים להכנת עבודה מקיפה בנושא. כשעמדתנו תגובש נבוא בדין ודברים מול האוצר".
לאן נעלמו הפרסומים על פרישתך האפשרית למגזר העסקי?
"כשצצו פרסומים בנושא לפני כשנה הכחשתי, אבל לצערי השמועות הופכות לעתים לידיעות. לא האמינו לי שאני ממשיך ושאיני מתכוון לפנות למגזר הפוליטי; אמרתי את האמת וכעת אני מתמודד על תקופת כהונה נוספת של 5 שנים, לא תמיד צריך להאמין לשמועות".
yehuda.sharoni@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם