ערוץ החיים הטובים: שום רפורמה לא תעזור לערוץ 1
כל שנה יורדים לטמיון כמעט מיליארד שקל (תקציב רשות השידור) כדי לתחזק גוף שברור לכולם ששום רפורמה כבר לא תעזור לו
ערוץ 1 חייב לשדר מירושלים, וזה בסדר, אבל האם נראה לכם הגיוני שיהיה חוק שמכריח את זכייניות הטלוויזיה המסחריות להחזיק את כל קאדר החדשות שלהן בירושלים, אף שרוב מה שחדש במדינה הזאת קורה דווקא באזור תל-אביב?
כן, זהו חוק שאף אחד כבר לא שועה אליו. התרגלנו. החוק נכתב לפני 20 שנה, כי היתה אז סיבה לעודד את תעשיית המדיה בבירה. הוא עולה לכל זכיינית טלוויזיה כ-4 מיליון שקל בשנה ויוצר סרבול של מוניות, הסעות, הוצאות דלק ולוגיסטיקה. ולמה? לא מספיק שהערוץ הציבורי יעודד את תעשיית המדיה בבירה, בהנחה שהצורך הזה בכלל עדיין רלוונטי?
אז זהו. בכל הקשור לרשות השידור, אנחנו
בדרך כלל נאנחים, מפטירים ש"זה אבוד" וממשיכים הלאה בחיים. אבל בגלל האדישות שפיתחנו הערוץ הציבורי שלנו גרוע כל כך ואנחנו כבר לא מצפים ממנו לכלום. הוא מקצה גרושים להפקת יצירות ישראליות ואינו יוצר תוכן איכותי, ולכן הזכייניות המסחריות חייבות לקחת על עצמן את התפקידים האלה. אף אחד לא צופה בחדשות שלו, ולכן גם עידוד תעשיית המדיה בבירה צריך להיות באחריותם של ערוץ 2 ושל ערוץ 10.
למה זה צריך להפריע, תשאלו. אולי משום שזה עולה לנו 800 מיליון שקל בשנה. זה התקציב של ערוץ 1 שממומן מכספי האגרה שלנו (לשם השוואה, התקציב של ערוץ 2 נמוך ב-15% לכל הפחות). מדי שנה בשנה יורדים כמעט מיליארד שקל לטמיון כדי לתחזק גוף שברור לכולם ששום רפורמה כבר לא תעזור לו. אבל למרבה הצער, כך פועל ההיגיון של הציבור הישראלי. אם כבר מתארגנים למחות נגד משהו - האם בזבוז של מיליארדי שקלים הוא לא סוגיה ראויה? או שרק על פסק זמן יש לנו מה לומר?