לקטוף את הפרי

אמנם המחוקק מעוניין בפתרון בזק של בעיית פרי הגליל, אך בהמשך דרוש שינוי מדיניות מסודר לכל מפעלי הפריפריה

יהודה שרוני | 4/3/2012 18:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: פרי הגליל
הבוקר אמורה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון במציאת פתרון לשאלת המשך קיומו של מפעל פרי הגליל. הוועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן כבר הוכיחה שהיא יודעת לקבל החלטות שקולות הרבה יותר מאשר אלו המתקבלות בפורום ממשלתי מורחב.

הישיבה מתקיימת על רקע הבטחה ששר התמ"ת לשעבר פואד בן אליעזר נתן לפני 3 שנים לבעלי השליטה במפעל. ההבטחה בסגנון הישראלי של "יהיה בסדר" התייחסה לאפשרות הזרמה של 18 מיליון שקל למפעל.

יש הטוענים שהבטחות שלטוניות יש לקיים. אלא שלדבריו של בן אליעזר החביב אסור היה להתייחס בעבר כאל "הבטחה שלטונית", ובוודאי לא היום. הבטחותיו בראי החוק אינן יותר מקוריוז.

בעלי השליטה במפעל מיהרו לקרוא את המפה והבינו במהירות שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. גם הם הגיעו למסקנה שהמדינה מבינה רק לחץ, כוח ואיומים, ולכן סגרו את המפעל מהרגע להרגע. למרבה התדהמה קיבלו הבעלים את מבוקשם הפוליטי מהר הרבה יותר מהצפוי.
הפתרון לפרי הגליל אינו דומה לפתרון האינסטנט על הדלק

יו"ר ועדת הכספים משה גפני התגייס לטובת העובדים והוא מציע כעת ליישם את "תיקון פרי הגליל". מדובר בתיקון לחוק עידוד השקעות הון המכיל רטרואקטיבית הטבות על השקעות במפעלי פריפריה המונים יותר מ-100 עובדים , גם אם אינם עומדים במכסת הייצוא - 25% מהמכירות.

אלא שהיוזמה ל"תיקון פרי הגליל" היא פרי באושים. פתרון בעיית פרי הגליל אינו דומה לפתרון האינסטנט

של ראש הממשלה בענין הבלו על הדלק.

באזורי הפריפריה בישראל פועלים עשרות מפעלים שאינם מייצאים, ולכן בעליהם אינם זכאים למענקי השקעה. למשל, מפעלי שטראוס, מפעלי יצרנית המים נביעות בקריית שמונה ועוד. כל המפעלים הללו רווחיים, ולא - היו נסגרים מזמן. ברור שאם בעלי פרי הגליל ייהנו ממענקים, גם מפעלים אחרים יפנו מיד בדרישות דומות. מדוע יש לקפח אותם?

את שינויי המדיניות יש להפעיל בצורה מסודרת

לטעמי, הצורך בהענקת תמריצים למפעלים בפריפריה הנמצאים באזור עדיפות א' אינה מוטלת בספק. יש לפטור את מפעלי הפריפריה מקריטריון הייצוא לשם קבלת המענק במסגרת החוק. אסור שמפעל פרי הגליל המוכר ב-100 מיליון שקל לשנה והמעסיק 350-220 עובדים (תלוי אם סופרים את עובדי הקבלן) ייסגר.

למרות זאת, ועל אף הפיתוי הקיים להזרים מיד את הכסף, את שינויי המדיניות הללו יש להפעיל בצורה מסודרת ומדודה. ובכל מקרה, גם אם יוחלט לשנותה ניתן להחיל את השינויים אך ורק על השקעות עתידיות ולא רטרואקטיביות. במקביל צריך לאתר את המקורות התקציביים הנוספים עבור יישום המדיניות החדשה.

את הפתרון התקציבי המיידי לבעיית עובדי פרי הגליל חייבים למצוא בדרכים חלופיות. אבל צריך להביא בחשבון שאם מפחיתים את תשלומי הארנונה או המים, ההפחתה תהיה בתוקף לכל מפעלי הסביבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הוכיח בסוף השבוע שהוא יכול להיות יצירתי מספיק לפתור בעיות מסובכות לא פחות. אז האם הוא לא יידע להתמודד עם 18 מיליון שקל?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''יהודה שרוני''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים