מייבשים את הבורסה: מה קרה לבורסת תל אביב?
מחזור המסחר היומי באחד העם ירד בכ-60% בשנה החולפת; הסיבה העיקרית לירידה: הכבדת הרגולציה על שוק ההון הישראלי
המגמה המטרידה הזאת של ירידה בהיקפי המסחר נמשכת לתוך 2012, ובחודשיים הראשונים של השנה ירד מחזור המסחר הממוצע ל-983 מיליון שקל, שפל חסר תקדים המחזיר את הבורסה אל מתחת לרמתה בשנת 2005 שבה המחזור היומי הממוצע היה מיליארד שקל.
הסיבות לירידה בהיקפי המסחר מוטלות בעיקרן לפתחו של הרגולטור, שלאחר המשבר בשנת 2008 החליט להכביד את ידו על שוק ההון הישראלי. מנהל השקעות בכיר בשוק ההון הישראלי טוען כי הרגולציה מקשה על הסביבה העסקית של חברות הפועלות במגזרים שונים במשק. בין היתר הוא מזכיר את שר התקשורת משה כחלון שהוריד את דמי הקישוריות בחדות והכניס תחרות לשוק באמצעות ביטול קנסות יציאה והכנסת מתחרים חדשים. אלה הורידו בחדות את ההכנסות ואת הרווחים של חברות הסלולר ובהתאמה את מניותיהן. מנהל ההשקעות מזכיר גם את דרישת המפקח על הבנקים להגדיל את הלימות ההון, דבר המקשה על הבנקים לספק אשראי, ולפיכך גורם למגזר הבנקים לסבול.
מנהל ההשקעות מזכיר כי באחרונה החליטו באגף שוק ההון באוצר להוריד את תקרת דמי הניהול בגין קופות הגמל, פעולה שעשויה להסב נזק של 200 מיליון שקל לחברות הביטוח ובתי ההשקעות. ועדת התחרותיות הכבידה על פעולתן של חברות האחזקה, וועדת ששינסקי הגדילה את התגמולים שיהיה על חברות הנפט והגז לשלם למדינה.
לרשימה זו של מגבלות המוטלות על הגופים המוסדיים יש להוסיף את התקנות שחלות על המוסדיים בכל הקשור לאופן הניהול של כספנו. כך למשל, מסקנות ועדת חודק מקשות על המוסדיים להשתתף בהנפקות ולהחזיק באיגרות חוב שאינן תואמות את הכללים שהמוסדיים קבעו לעצמם על-פי המלצות הוועדה. נוסף לכך, המחוקק קבע באחרונה כי המוסדיים צריכים לשלם מכיסם את דמי הניהול בגין תעודות הסל. אם עד כה המוסדיים יכלו להחזיק באיגרות החוב שאינן עומדות בכללי חודק באמצעות תעודות הסל, כעת נמנעת מהם האפשרות הזאת.
גם שוק ההנפקות הראשוניות של מניות (IPO) סבל בשנה החולפת מירידה חדה בפעילות. מנתוני ההנפקות שמסרה חברת רוסאריו קפיטל חיתום, בניהולה של נגה קנז, עולה כי היקף ההנפקות הראשוניות ירד ב-76% משנת 2010 לשנת 2011. ב-2010 הונפקו בבורסה מניות בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל, לעומת הנפקות ראשוניות בהיקף 714 מיליון שקל בלבד שהונפקו בשנת 2011.
טל רובינשטיין, מנכ"לית כלל חיתום, מסבירה שככל שיעבור הזמן יהיו פחות ופחות הרחבות של סדרות אג"ח מהטעם הפשוט שהמח"מ מתקצר ולחברות לא תהיה יותר אפשרות לגייס באופן זה. עם זאת, היא טוענת כי עדיין יהיו גיוסי חוב באמצעות הרחבות סדרה, שכן זו דרך מהירה לגייס חוב בשוק ובכל מקרה הסדרות החדשות שיונפקו יתאמו רובן ככולן את כללי ועדת חודק. "אני מניחה שימשיכו להיות גיוסי חוב, הן בשל הריבית הנמוכה בשוק והן בשל מחנק האשראי בבנקים", אמרה רובינשטיין.
(איתן טפירו)
"המחאה החברתית והרגולציה הפכו את השוק הישראלי לאטרקטיבי פחות", כך אמר אתמול אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי. "מסקנות ועדת הריכוזיות הרגו את השוק המקומי, הן פוגעות במוטיבציה של משקיעים זרים, ואלה לא רוצים להכניס ראש בריא למיטה חולה". איל סבור כי השינויים הרגולטוריים מקטינים את האטרקטיביות של השוק.
לדעת מקור בשוק ההון, רפורמת ששינסקי, שפגעה בפוטנציאל הרווח בשוק הגז והנפט הישראלי, נתפסת מחוץ לישראל כצעד קיצוני שבו הממשלה מתנערת מחוזים חתומים ומפקיעה רכוש פרטי. דוגמאות נוספות הן הרפורמות מרחיקות הלכת בשוק הסלולר והחיוב של כימיקלים לישראל להשקיע מיליארדי שקלים למניעת פגיעה במלונות ים המלח. כל זה מצביע על פעלתנות רבה שיוצרת חוסר ודאות בקרב המשקיעים. "חלק ניכר מהחברות הגדולות ביותר בשוק הישראלי שהמשקיעים הבינלאומיים חשופים אליהן נפגע מסדרה של רפורמות ושינויים בשוק, שעשויים להיות מוצדקים אך משפיעים לרעה על הנכונות להשקיע בישראל", אמר מקור בשוק ההון.
לדברי איל, "הזרים באו בשצף קצף בשנים שבהן פער הריביות היה 4%-3%
הסבר נוסף לירידה במחזורי המסחר הוא המעבר של ישראל ממשפחת השווקים המתפתחים למשפחת השווקים המפותחים במאי 2010. הציון לשבח שקיבל השוק הישראלי התגלה כמלכודת דבש. ישראל, שהיתה ראש לשועלים המתפתחים, הפכה להיות זנב לאריות - כלכלות המערב הגדולות שמטילות עליה צל ענק.
ישראל תפסה כ-3% מסל ההשקעות בשווקים המתעוררים, אך היא מהווה רק כ-0.3% מהשווקים המפותחים. כך, המשק הישראלי פשוט יורד ממסך הרדאר. "היו מי שחשבו שכסף נוסף ייכנס בעקבות המהלך הזה כיוון שבסופו של דבר יש הרבה יותר כסף בשווקים המפותחים, אבל ההתאוששות היחסית של השווקים הפיננסיים בארה"ב הפחיתה משמעותית את המוטיבציה להעביר את הכסף לישראל", אומר איל.
(רותם סלע)
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו ביקר אתמול קשות את התקנה החדשה של אגף שוק ההון באוצר בנוגע למסחר בתעודות הסל. לדבריו, "מדובר בעוד תקנת רגולציה שנזקה רב מתועלתה. המשמעות המיידית היא פגיעה קשה בסחירות של מניות החברות הקטנות והבינוניות. על מזבח החינוך המוסדיים מזיקים במקביל לחברות הבינוניות והקטנות, וזאת משום שהתוצאה המיידית של המהלך תהיה שהמוסדיים ימכרו תעודות אלה ויקנו תעודות סל בחו"ל, שקיבלו פטור, ותעודות סל של חברות גדולות, שממילא לא גובות דמי ניהול". הבורסה התנגדה לתקנה בתואנה שהיא תביא לירידה נוספת במחזורי המסחר.
התקנה שאגף שוק ההון באוצר יזם וקידם קבעה כי על המוסדיים יהיה לשלם ממקורותיהם את דמי הניהול בתעודות הסל. המשקיעים המוסדיים ששוחחנו עמם אמרו כי בדעתם לפדות את תעודות הסל, שכן אין בכוונתם לשלם את דמי הניהול. התקנה פטרה את תעודות הסל הצמודות למדדים בחו"ל, ואין היא רלוונטית לתעודות הסל שלא נגבים בגינן דמי ניהול - דוגמת תעודות הסל על מדד תל-אביב 25 ומדד תל-אביב 100. על-פי הערכות בשוק, קיימת אפשרות שהמוסדיים יפדו את תעודות הסל בסכום המוערך ב-11-5.5 מיליארד שקל. גורמים בשוק מעידים כי כבר כעת יש פדיונות של תעודות הסל, אך במקביל תעודות הסל והמוסדיים מבקשים למצוא פתרון יצירתי שימנע את הפדיונות הן באמצעות החזר דמי ניהול למוסדיים והן באמצעות תשלום כלשהו של המוסדיים שאינו דמי ניהול.
"אנחנו חוששים שהתקנה האוסרת על משקיעים מוסדיים לשלם את דמי הניהול של תעודות סל מכספי העמיתים עלולה להוריד את מחזורי המסחר בבורסת תל-אביב, הנמוכים גם כך", אמר אתמול טל ורדי, מנכ"ל חברת תעודות הסל של בית ההשקעות פסגות. לטענתו, "תעודות הסל עוזרות לנזילות של שוק ההון הישראלי, והתקנה עלולה לפגוע בפעילותן, שכן המוסדיים לא יהיו מוכנים לשלם ממקורותיהם את דמי הניהול ועל כן הם עשויים לפדות את תעודות הסל".
"תעודות הסל מהוות 30%-25% מהמחזור היומי בבורסה", מסביר ורדי. "תעודות הסל עושות שוק לעצמן (מייצרות נזילות - א.ט) וכפועל יוצא מכך הן עושות שוק בנכסי הבסיס שהם המניות ואיגרות החוב של החברות הנסחרות בבורסה". מניות היתר הקטנות לדוגמה: בדרך כלל המחזורים בהן נמוכים, ולמשקיע המוסדי קל הרבה יותר לקבל את החשיפה עבור המניות הללו באמצעות תעודות הסל מאשר לאסוף כל מניה בנפרד במחזורים דלילים".
לפי ורדי, "החלת התקנה בתחילת יולי תהפוך את שוק ההון לשטוח, והמשמעות היא שהמשקיעים יעדיפו להתרכז בחברות הגדולות ולא בחברות הקטנות. הגופים המוסדיים פועלים בניגוד למגמה של הציבור הרחב. בזמנים כאלה, שבהם הציבור הרחב מוכר בפאניקה את ניירות הערך, הגופים המוסדיים קונים את הניירות ובכך מנצלים את ההזדמנויות לאחר הירידות. היה להם נוח יותר לנצל את ההזדמנויות בשוק באמצעות תעודות הסל. אף שהגופים המוסדיים מחזיקים רק בשליש מנכסי תעודות הסל, הם תורמים למחזורי המסחר יותר מהציבור בשל היקפי פעילותם".
לאחר מסקנות ועדת חודק החילו על עצמם המוסדיים כללים שעל-פיהם מותר או אסור להם להחזיק באיגרות החוב הנסחרות בשוק. כל עוד איגרות החוב אינן עומדות בכללים שהמוסדי קבע לעצמו, אין הוא רשאי להחזיק בהן. ועדת חודק, אם כך, לא אפשרה למוסדיים להחזיק באיגרות החוב שאינן עומדות בכללים שקבעו לעצמן, ובאמצעות תעודות הסל הן יכלו לעקוף את הכללים ולהחזיק באיגרות החוב הללו. "כעת יהיה קשה למוסדיים, אם לא בלתי אפשרי, להחזיק באיגרות חוב שאינן עומדות בכללי חודק", סיכם ורדי.
(איתן טפירו)
"יש כמה גורמים לדעיכת המסחר בבורסה של תלאביב ויש גם כמה תירוצים, אבל יש רק סיבה עיקרית אחת - האווירה האנטי עסקית שבאה בעקבות המחאה והעליהום של הרגולציה", כך אמר אתמול אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב. "הדבר מוביל ליציאת הגופים המוסדיים מהבורסה בתל-אביב לטובת בורסות בחו"ל, ואחריהם ייצאו חלק מהמשקיעים הפרטיים".
לדברי רביב, שטף הרגולציה בתקופה האחרונה נטול אסטרטגיה. "כל רגולטור רואה רק את המשבצת שלו. הדוגמה הטובה ביותר היא הנחיית אגף שוק ההון לגבי העמלות בתעודות הסל. ההנחיה הזאת הרגה את מדד היתר ובלמה את הגיוסים בשוק תעודות הסל. קשה מאוד להנפיק חברות קטנות היום, וגם המסחר שכבר קיים סובל מתנודתיות גבוהה בגלל היעדר הסחירות. להערכתי, חברות רבות יעדיפו להישאר פרטיות במצב זה".
רביב סבור כי סיכונים גאופוליטיים קיימים תמיד וכי המשק המקומי מסוכן יותר מהשקעה בארה"ב, אך המצב מעולם לא היה כה גרוע. "בדקנו את מחזורי המסחר והתמונה עגומה. בתחילת 2011 המחזור היומי הממוצע היה 2.3 מיליארד שקל, בסוף 2011 הוא כבר ירד ל-1.3 מיליארד שקל, ובפברואר האחרון הוא עמד על 800 מיליון שקל בלבד. זה נתון מדאיג מאוד".
על-פי רביב, גם מספר החברות הנסחרות בבורסה ירד משמעותית. "לפני שנתיים דובר ב-613 חברות , לפני שנה ב-593 חברות , ועכשיו מדובר ב-583 חברות בלבד".
" לא רק אנחנו רואים את הדברים האלה. גם משקיעים מחו"ל רואים את המצב ויוצאים מהשוק". לצד זאת מציין רביב את הוצאת ההשקעות לחו"ל שמאפיינת את המוסדיים הישראליים. "יש מוסדיים שמנהלים יותר מ-50% מתיק המניות שלהם בחו"ל. אני רק יכול לברך שעשינו מהלך כזה לפני שנתיים, וכיום 45% מתיק המניות שלנו מנוהל בחו"ל. זה שיפר את התשואות שלנו בגמל ובפנסיה".
הכלכלן שלמה מעוז הצביע אתמול על הסיבות לקשיים בשוק ההון הישראלי בתחום המאקרו. לדבריו, "ההתאוששות הכלכלית בארה"ב והמציאות הגאופוליטית במזרח התיכון יוצרות מצב שבו ההשקעה בארה"ב עדיפה על השקעה בישראל".
מעוז מנה כמה גורמים חיוביים במשק העולמי: "ארה"ב מתאוששת. בזמן האחרון הנתונים מצביעים על עלייה בייצוא, בפעילות התעשייתית ובפריון העבודה. אלה, בצירוף הדולר נמוך וגישה קלה לאשראי זול, מושכים משקיעים. בכלליות ניתן לומר שהמניות בארה"ב זולות יותר מהמניות בישראל. מנגד, בארץ גורמים מכבידים: חוסר היציבות בעקבות האביב הערבי ואיומי ישראל לתקוף את איראן מבריחים את המשקיעים. יתרון נוסף של ארה"ב הוא מחירי הגז הנמוכים בהשוואה לישראל. עוד גורם שמגדיל את ההוצאות של החברות הישראליות הוא העלייה במחירי הארנונה".
לכל אלה הוסיף מעוז את חוסר היכולת של החברות להעלות מחירים בגלל המחאה החברתית, מצב שמביא לרווחיות נמוכה של הפירמות. "התחרות באינטרנט עם הכניסה של הוט, ירידת המחירים בסלולר, התחרות במערכת הבנקאות ובשוק החלב והקטנת הייצוא מישראל לאירופה הופכות את החברות הישראליות לאטרקטיביות פחות מבחינת המשקיעים".
(מורן רייכמן)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם