שיעור מאלף כמעט בחינם
הלקח מסיפור פרי הגליל פשוט - אם אתה איש עסקים מצליח עדיף לך לשייט מתחת לרדאר ולברוח מהתקשורת
עכשיו דמיינו איך הסיפור היה מתנהל אילו בעלי פרי הגליל היה טייקון, מילה שהפכה לשם קוד לאדם בעל ממון. כמה ביקורת היתה נשפכת על שלא הכניס את היד לכיס, שלא הציל את העסק שלו בעצמו אלא לקח מהמדינה, שאין לו לב על העובדים, וכל מה שבדרך כלל נלווה לסיפור של עובדים מסכנים שהולכים הביתה ושל עשיר שנשאר עשיר.
אז זהו, שאת פרי הגליל רכשו לפני כשנתיים בעלי רשת חצי חינם, מוטי קופרלי וזכי שלום, אנשים נחמדים ומצליחים מאוד מבחינה עסקית. למשפחה יש הרבה נדל"ן, והיא גם בעלי רשת המזון הרביעית בגודלה בארץ מבחינת היקפי מכירות.
אבל לקופרלי
ולשלום יש תכונה שלא מאפיינת אנשי עסקים ישראלים רבים - הם מתרחקים מחשיפה תקשורתית כמו מאש. לא בכדי שמותיהם לא ממש מוכרים לכם, ולא במקרה אפילו שם הרשת חצי חינם לא הוזכר כמעט בכל הפרשה.
ועכשיו, זמן למסקנות: קופרלי ושלום כנראה הבינו באופן אינטואיטיבי את מה שאנשי עסקים רבים התחילו ללמוד רק לאחרונה. התהילה התקשורתית סביב ההצלחה היא חרב פיפיות: היום אדם נערץ, אבל מחר הוא שנוא.
עדיף, אם כן, לוותר גם על הדבש וגם על העוקץ. אין מה לרחם על בעלי חצי חינם, וטוב שכך. פשוט כדאי להבין שבמדינה הזאת עדיף לחיות מתחת לרדאר, בלי שאף אחד יידע על קיומך. אולי תוותר על 15 דקות של תהילה ושל הערצה, אבל במקביל, אם תיקלע לקשיים, תימנע לגמרי מלהיות מואשם בפיטורי 130 עובדים שאין להם אפשרות אחרת להתפרנס, המדינה תעזור לך עם מענק, אף אחד לא יטיח בך ביקורת והכי חשוב - הציבור יהיה בטוח שבסוף היה טוב, כמו שהוא אוהב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם