כחו"ל לבן: כך דולפים כספי הפנסיה משוק ההון הישראלי
הכסף שלכם בורח מהארץ: בשנה האחרונה זינק שיעור כספי הפנסיה שמושקעים בחו"ל לשיא חסר תקדים של 149 מיליארד שקל - עלייה של 55% בשנתיים; בשוק ההון מצביעים על הרגולציה המחמירה כגורם המרכזי לדליפה הגדולה; רונן סולומון מאיגוד לשכות המסחר: "אף אחד לא רוצה להיות האחרון שיכבה את האור"
"תקנות כללי ההשקעה, שוועדת התחרותיות למעשה מכתיבה, מובילות ליציאת כסף מהשוק הישראלי", אומר רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר. סולומון רואה בנתונים על יציאת כסף מישראל תולדה של מדיניות מכוונת של הממשלה: "אנחנו דוחקים החוצה את ההשקעות של המוסדיים, וכך הן מממנות פרויקטים של תשתיות בחו"ל במקום פרויקטים לאומיים אצלנו. הסיבה היא ועדת התחרותיות, שלא מאפשרת לגופים המוסדיים במשק הקטן שלנו להשקיע בקבוצות חברות וכופה עליהן פיזור שלמעשה אינו מאפשר להן להשאיר את הכסף בישראל".
התקנות שסולומון מדבר עליהן אמורות לעלות לדיון בוועדת הכספים של הכנסת בשבוע הבא - אך לדבריו הסטות הכסף לחו"ל כבר החלו: "אף אחד לא רוצה להיות האחרון שמכבה את האור ונשאר עם נכסים שהוא מוכרח להיפטר מהם בכל מחיר".
בסעיף 10 של התקנות שיעלו לדיון בוועדת הכספים מצוין כי משקיע מוסדי יהיה רשאי להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להעניק לו הלוואות או להפקיד בו פיקדונות בלא יותר מ-5% מערך הנכסים שאותו גוף מוסדי מנהל, וזאת בניגוד ל-10% כיום.
עם זאת, הסעיף שסולומון מצביע עליו כבעייתי יותר הוא סעיף 11, שבו מצוין כי המשקיע המוסדי יהיה רשאי להחזיק בחוב או בהון של 5 קבוצות התאגידים הגדולות ביותר המצויות אצלו, בחשיפה של לא יותר מ-10%, לעומת 15% כיום . לדברי סולומון, המשמעות של צעדים אלו היא כי החברות ייאלצו לבחור בין נדידה להשקעה במניות או באג"חים קונצרניים של חברות ישראליות קטנות, שפעמים רבות לא זוכות בדירוג אשראי שמאפשר להשקיע בהן כספי ציבור.
כדי להימנע מהשקעה ישירה בקוצרן זה או אחר היו יכולות החברות להסיט את הכספים לתעודות הסל, אלא שגם כאן התערב הממונה על שוק ההון. תקנה שאושרה לפני כשבועיים בוועדת הכספים קובעת כי הגופים המוסדיים לא יוכלו לקחת מכספי העמיתים המשקיעים כדי לסבסד את דמי הניהול של תעודות הסל, אלא ייאלצו לממן זאת מכיסם שלהם.
עם זאת, תקנה זו לא די שגרמה לאטרקטיביות פחותה של כלי פיננסי זה, אלא שהיא מאיימת להוביל להוצאת כספים נוספים מהשוק הישראלי, וזאת בין היתר משום שהשקעה בתעודות סל של מדדים זרים ושל חברות פיננסים זרות אינה נופלת בתקנה זו.
"התקנה האחרונה של הממונה על שוק ההון היא רק הקש ששבר את גב הגמל", אומר ליאור כגן, מנכ"ל מיטב תעודות סל. "יש כאן עודף רגולציה שמגיע מכמה כיוונים ובסופו של דבר מכביד מאוד על ניהול ההשקעות של הגופים וגורם להסטה של כספים מהארץ לחו"ל".
במקרה של תעודות הסל כגן מציין כי בשבועיים
הכסף הזה ילך, לדעתו של כגן, מניהול פסיבי של תעודות סל בישראל, להשקעות אקטיביות או להשקעות בשווקים הבינלאומיים.
לדברי כגן, "בסופו של דבר מנהלי ההשקעות אומרים לי שב-80% מהזמן הם מתעסקים ברגולציה, וב-20% הנותרים בהשקעות - אז בשביל לחסוך כאב ראש הם מעדיפים להוציא את הכסף מישראל".
אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, מציין גם הוא את האווירה הרגולטורית החונקת בישראל - ולא את האטרקטיביות היחסית של השווקים מעבר לים - כסיבה שכסף עוזב את ישראל: "המחאה החברתית שפגעה בשורה ארוכה של חברות הובילה גם להידוק הרוגלציה, לחוסר ודאות ולאווירה שעשויה לפגוע ברווחי החברות המובילות", אומר ליכט.
היקף המסחר היומי בבורסה לניירות ערך ירד באחרונה לשפל חסר תקדים, ובשבוע שעבר נגע בשפל של 3 שנים כאשר מחזור המסחר הסתכם בחצי מיליארד שקל בלבד.
דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, סבור כי זוהי אחת הסיבות העיקריות לבריחת המשקיעים. ברוך טוען כי "אם נוציא לרגע את המתיחות מול איראן, עצם ירידת המחזורים דוחפת את המשקיעים הזרים מחוץ לישראל ואת המשקיעים המקומיים לחו"ל. ירידה זו בהיקפי המסחר מזינה את עצמה ומביאה להסטה של המשקיעים המקומיים לחו"ל. גם המשקיעים המקומיים הם מעוניינים להיות פעילים בשוק הון שהוא נזיל וסחיר".
ברוך מזכיר כי "המשקיעים הזרים, שהיו גורם מאזן בשוק ההון המקומי, יצאו לאחר הוראות בנק ישראל וההגבלות שהוא קבע עליהם בהשקעות במלווה קצר מועד".
לדברי ברוך, "הירידה במחזורי המסחר נובעת בין היתר מהרגולציה על המוסדיים באחזקות בתעודות סל. חלק מהירידה במחזורי המסחר קוזזה באמצעות ההוראה החדשה המתירה לפנסיות להגדיל את אחזקותיהן במניות, אך הגידול של ההשקעה במניות לא יופנה כולו להשקעות במניות ישראליות לנוכח התנאים הקיימים".
המצב הפוליטי הנפיץ במזרח התיכון הוא גורם משמעותי נוסף לבריחת כספי הפנסיה לשווקים זרים - ואף הגורם המשמעותי ביותר, לדעתו של רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון.
לדברי טורם, "הסיבה המרכזית ליציאת ההשקעות מישראל לחו"ל ויציאת הזרים מהשקעות בישראל היא הגורם הגאופוליטי, המשתלב עם רצון המשקיעים המקומיים לפזר סיכונים. רצון זה מועצם בשל הירידה בכדאיות ההשקעה בחברות במשק בשל הוראות הרגולציה האחרונות".
טורם נותן כדוגמה להוראות הרגולציה האחרונות שמשפיעות על המשק הישראלי את התקנות על חברות הסלולר, את הבנקים שנאלצים להגדיל את שיעור ההון העצמי שלהם ואת בתי השקעות וחברות הביטוח שנפגעו מהתקנות האחרונות, דוגמת הורדת דמי הניהול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם