בזכות האקזיט
יש מי שטוען שמכירת חברות סטארט-אפ פוגעת בסיכוי להקים תעשיית היי-טק ישראלית אמיתית - האמת הפוכה

פארק היי טק בחיפה. קטר היי טק דוהר צילום: מקס ילינסון
אפשר להתבסם מסכומי העתק שהמשקיעים הזרים ממשיכים לשלם תמורת הפיתוחים הטכנולוגיים הישראליים: 230 מיליון דולר לרדוויז'ן וכ-5 מיליארד תמורת NDS. הצד השני של המטבע נוצץ פחות: מי באמת מרוויח מכל הרכישות האלה ומה יקרה לחברות הנרכשות ביום שלאחר העיסקה?
ל-NDS, הפועלת זה שנים רבות כמרכז פיתוח של חברות זרות, יש סיכוי טוב להמשיך להתקיים, אף שהמשק הישראלי אינו צפוי להרוויח הרבה מעיסקת הענק. רדוויז'ן צפויה להימחק מהמפה כחברה ישראלית ואולי אפילו להיעלם מישראל לחלוטין. כרגיל בעיסקאות הענק בהיי-טק, רק חלק קטן מהכסף יגיע לידיים ישראליות.
NDS ישראל היא בעיקר מרכז פיתוח שמועסקים בו כ-800 עובדים , פחות משליש מעובדי החברה, שמרכזה בבריטניה. החברה מפתחת מערכת הצפנה שרשתות טלוויזיה בלוויין מבוססות עליה. בזכות המערכת חברת הטלוויזיה בלוויין יכולה לוודא שרק מי שנרשם כמנוי לרשת יוכל לקלוט את השידור. המערכת מאפשרת לחברה לשלוט בפתיחה ובסגירה של ערוצים ולחייב את המנוי בתשלום המתאים. שיטת "המנעול והמפתח" לקידוד שצוות ישראלי פיתח מונעת כל אפשרות לפיצוח המערכת וגניבת שידורים. בעליה של החברה הם חברת התקשורת ניוזקורפ בבעלות איל ההון הבינלאומי רופרט מורדוק, וקרן ההשקעות האירופית פרמירה, והן שיקבלו את התמורה על העיסקה.
במקרה רדוויז'ן התמונה אופטימית יותר: את החברה הקימו לפני כ-20 שנה האחים זהר ויהודה זיסאפל ברמת החייל, היא הונפקה בוול סטריט וידעה מורדות ועליות. העיסקה תכניס לישראלים כ-100 מיליון דולר, אבל קשה לדעת מה יקרה לאחר העיסקה: החברה הרוכשת, סיסקו, כבר רכשה לא מעט סטארט-אפים ישראליים. במרבית הרכישות נעלמה החברה מהמפה. לעתים נותר ממנה מרכז פיתוח בישראל, אבל במרבית המקרים הטכנולוגיה עברה לרשות הרוכשים ומרכז הפיתוח הישראלי פורק או היגר לחו"ל.
שתי החברות, NDS ורדוויז'ן, מייצגות את דילמת ההיי-טק הישראלי: האם יש להעדיף את האקזיטים המהירים של חברות סטארט-אפ, המספקים ריגושים מהירים ושטף עיסקאות ענק, אבל לא תעסוקה יציבה לאלפי עובדים, או שיש לטפח השקעות ארוכות טווח, שנועדו להקים בישראל חברות היי-טק גדולות שכל אחת מהן מספקת עבודה לאלפי אנשים בענף ההיי-טק ובשירותים נלווים?
אף שבמשרדים הכלכליים רוקמים תוכניות להקמת מפעלי הייטק גדולים, נראה שאין סיבה להיאבק במציאות. יש לנו מפעלי הייטק בינוניים שהצליחו לצמוח ללא אקזיט וללא כל עידוד ממשלתי: אמדוקס, נייס, צ' קפוינט ו ישקר.
חברות סטארט-אפ בתחומים מסוימים פשוט אינן מסוגלות להיהפך לחברות גדולות, ואין לפיתוחים שלהן עתיד אם לא יהפכו לחלק מאחד הענקים הבינלאומיים.
תעשיית ההיי-טק הישראלית תמשיך לשמש גם בעתיד כמשתלה לתעשיות הטכנולוגיה העולמית, ואין מיסוי שימנע מפתחים מלמכור המצאה בכסף גדול לחברה זרה. הניסיון ארוך השנים הוא שהעיסקאות המהירות אינן פוגעות במשק, להפך: הן מעודדות יזמויות, מושכות צעירים מוכשרים ומשקיעים נלהבים ומכניסות כסף לקופת המדינה. חלק מהיזמים והמפתחים האלה יקימו חברות הייטק גדולות, כפי שעשו בעבר, ללא עזרה ממומחי רגולציה.