האינטרנט מכיר את הבת שלכם טוב מכם
אב אמריקאי זעם על מרכול ששלח לבתו הצעות לרכוש בגדי תינוקות. בסוף התברר שהנערה הייתה בהיריון. אז איך הוא ידע את זה?
פאסט פורוורד 14 שנים מאוחר יותר. גבר זועם פורץ לחנות של רשת המרכולים טארגט ודורש לדבר עם המנהל. הרשת, לטענתו של האיש, שלחה לבתו עלונים פרסומיים ובהם הצעות לבגדי תינוקות ולעריסות - והיא עדיין בתיכון! האם טארגט מעודדת היריון בקרב נערות!?
זמן קצר לאחר מכן התבררה האמת המביכה: הבת באמת היתה בהיריון. היא לא סיפרה על כך לאף אחד - לא לאביה, ומובן שלא לסופרמרקט, אבל הסופרמרקט בכל זאת ידע. הניו-יורק טיימס, שפרסם את הסיפור, הסביר: העלונים הפרסומיים שכל לקוח של טארגט מקבל מותאמים אישית על-פי הרגלי הקניות של אותו לקוח, המזוהה לפי מספר כרטיס האשראי שלו. בלי לדעת על הקונה דבר מלבד אילו מוצרים הוא קנה, הם יכולים לנחש במידה רבה של ודאות את מינו, את גילו, את גובה משכורתו, את העדפותיו ואת תחביביו. בין היתר מחשבי החברה למדו לזהות את המוצרים האופייניים שנשים בהיריון קונות ולהקדים ולשלוח אליהן הצעות למוצרי תינוקות. המנועים הסטטיסטיים של טארגט הכירו את אותה נערה, מתברר, טוב יותר מאביה.
המנוע שמאפשר לזהות היריון על-פי רשימת קניות מבוסס בדיוק על אותו העיקרון של המנוע שהמליץ על פינק פלויד למי שאהב את ג'נסיס - כמה דורות טכנולוגיים קדימה, כמובן. היום מובן מאליו שכל קנייה באמזון תלווה בהמלצות כמו "לקוחות שהתעניינו במוצר זה התעניינו גם ב,"... רדיו מותאם אישית הוא המצאה ברוכה, וייתכן בהחלט שהסופרמרקט שלכם יודע עליכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים. אבל מי שלוקחות את העיקרון של מנוע ההמלצות רחוק יותר מכל הן ענקיות הפרסום האינטרנטיות - גוגל ופייסבוק.
שלא תהיה טעות: גוגל היא חברת פרסום. אמנם היא מציעה שירותי חיפוש, מייל, מפות, מערכת הפעלה סלולרית ועוד עשרות שירותים שונים, אבל היא אינה מוכרת כמעט כלום - מלבד פרסומות. 97% מהכנסותיה של גוגל - מיליארדים בכל חודש - מגיעות ממכירת פרסומות. אלה הן אותן מודעות קטנות שאתם רואים לצד תוצאות החיפוש, לפני סרטונים ביו-טיוב ובתוך באנרים באתרים אחרים המפרסמים בעזרת רשת Adsense .
הסיבה
אבל זוהי רק הרמה הבסיסית ביותר; גוגל משדכת כל הזמן ביניכם לבין מפרסמים גם על-פי אתרים שביקרתם בהם, סרטוני יו-טיוב שצפיתם בהם, היסטוריית החיפוש שלכם, ואם אתם משתמשים בשירותי המיקום בסלולרי - גם על-פי המקום שאתם נמצאים בו. הצלבת כל המידע הזה יכולה להסגיר עליכם כמות עצומה של מידע - הרבה יותר מכל רשימת קניות.
ב-1 במרס השיקה גוגל את מדיניות הפרטיות החדשה שלה. גוגל הציגה את המהלך כהפשטה: במקום מסמך פרטיות שונה לכל אחד משירותי גוגל הרבים (חיפוש, ג'ימייל, מסמכים, יו-טיוב, מפות, ועוד עשרות שירותים שונים) - תצטרכו להקליק על "אני מסכים" בלי לקרוא את האותיות הקטנות רק פעם אחת. אין מה לומר, זה באמת פשוט יותר, אבל תהיה זו תמימות להאמין שהפשטות היא מטרת המהלך. המטרה האמיתית של גוגל היא איחוד המידע על משתמשיה - אתם - מכל שירותיה השונים למסד נתונים עצום אחד.
תנאי השימוש הקודמים של גוגל - שהיו נפרדים לכל שירות - אפשרו לה לאסוף הרבה מידע, אבל לא להצליב אותו. המידע שנאסף מהשירות הסלולריים היה נפרד מזה שנאסף משירותי החיפוש, המסמכים וכד'. התנאים החדשים מאפשרים לגוגל להצליב מידע מכל השירותים השונים. אם נחזור שוב לדוגמת המלצות המוזיקה: נתון בודד עליכם - אלבום אחד שאהבתם - הוא כמעט חסר ערך. כולם אוהבים את הביטלס. שני נתונים - הביטלס וגם מטאליקה - כבר מגדירים את הטעם שלכם באופן מובחן הרבה יותר. ככל שנתונים רבים יותר, מסוגים שונים, מוצלבים, כך הפרופיל הווירטואלי שלכם הופך למדויק יותר. מכיוון שלגוגל יש מקורות מידע רבים כל כך, הצלבת כולם לכדי מסד נתונים אחד עשויה לאפשר לה לדעת עליכם יותר מכפי שאתם יודעים על עצמכם.
עד כמה כל זה צריך להטריד אתכם? תלוי בהשקפה וברמת הפרנויה. כמובן, לא כולם אוהבים את איסוף המידע האובססיבי של גוגל, והחברה ספגה הרבה תלונות על המהלך האחרון שלה. לא בטוח שזה ישנה. עדיין, לכאורה, ה"נזק" היחיד שתספגו הוא צפייה בפרסומות המכוונות אליכם אישית ברמת דיוק שעוד לא היתה כמוה. אין מקרה מתועד שבו גוגל השתמשה במידע שיש לה על תושבי העולם לרעה. הבעיה היא עקרונית. אם אתם מאמינים שיש לכם זכות לפרטיות, שברמה כלשהי מה שאתם עושים, איפה שאתם נמצאים, לאן שאתם גולשים ומה אתם עושים שם - כל אלה הם עניינכם הפרטי בלבד - תנאי השימוש החדשים של גוגל הם ניסוח משפטי ארוך ומפולפל של המילים "תשכחו מזה." יש לכם אח גדול. תתרגלו. וגם הסופרמרקט שלכם יודע עליכם לא מעט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם