מחיר ההפחתה על הבלו: ביטול של 646 תקנים במגזר הציבורי
הממשלה תדון היום בהפחתה במס הבלו. על פי תכנית האוצר המימון להפחתה יגיע מקיצוץ בתקציבי הממשלה וכח האדם שלה. המחיר: ביטול 646 משרות במגזר הציבורי. הנפגעים העיקריים: עובדי משרד המשפטים ומשרד הבריאות והאזרחים הנזקקים לשירותיהם. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "מדובר בפגיעה קשה במערכת הבריאות, אתנגד להצעת האוצר"
מי שצפוי להיפגע יותר מכל מנוסח ההחלטה ומהקיצוצים המתוכננים הם משרד המשפטים ומערכת הבריאות. משרד המשפטים ייאלץ לוותר על 134 תקנים במשרדו ועל כ-24 מיליון שקל בתקציבי שכר העידוד במשרד, הניתנים לעובדים בתמורה להישגים. במערכת הבריאות צפויים לקצץ בעקבות המהלך לא פחות מ-48 תקנים ולספוג קיצוץ של יותר מ-40 מיליון שקל בתקציב בתי החולים הממשלתיים.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן תקף את ההצעה בשיחה עם עסקים ואמר: "אני מתנגד נחרצות ובתוקף רב לקיצוץ המוצע בתקציב משרד הבריאות. מדובר בפגיעה קשה בתקני רופאים ובפגיעה קשה בשורה של נושאים חשובים שסוכם עליהם לטובת מערכת הבריאות".
לדברי ליצמן, "הקיצוץ המוצע הוא הפרה מהותית שתפגע קשות במערכת הבריאות. לא נוכל לספוג קיצוץ מעין זה, שהוא הנרחב ביותר מבין כל הקיצוצים במשרדי הממשלה". ליצמן ציין כי בכוונתו להתנגד לתוכנית ולפעול למניעתה בכל דרך.
מעבר לפגיעה המשמעותית במערכת הבריאות צפויה עוד שורה של קיצוצים בכל משרדי הממשלה. כך למשל, משרד החקלאות ייצטרך על-פי התוכנית להיפרד מ-37 משרות וגם במשרד התמ"ת צפויים צמצומים בהיקף של 36 תקנים. ברשימת הקיצוצים שהוגשו לאישור הממשלה מופיע גם קיצוץ של 35 תקני כוח אדם במשרד ראש הממשלה, לצד קיצוץ של יותר מ-8 מיליון שקל בתקציבי שכר העידוד במשרד. עוד ברשימה: פגיעה בתקני כוח האדם של המשרד לביטחון פנים, שבו יקוצצו 77 תקני כוח אדם ועוד 45 תקנים שמהם ייאלצו להיפרד במשרד הביטחון.
לצד הקיצוץ במשרדי הממשלה, בהצעה נכתב עוד כי גם המוסד לביטוח לאומי ייאלץ לקצץ 2% מתקציבו החל מהשנה הנוכחית. גם שירות התעסוקה, יו"ר הכנסת ומשרד מבקר המדינה יידרשו לקיצוץ מיידי של 2% בתקציבם .
שר התמ"ת שלום שמחון הודיע כי בכוונתו להתנגד לתוכנית הקיצוצים. שמחון ציין כי הוא מתנגד להקפאת גיוסי עובדים חדשים למשרדי הממשלה וכי ההחלטה תפגע ביכולתה של הממשלה ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג.
"מדובר בניצול הזדמנות מצד האוצר, המבקש לקזז את הקיצוץ בעליית מחירי הדלק באמצעות פגיעה בשירותים לציבור העובד בישראל. החלטה זו נוגדת את המלצות ועדת טרכטנברג, שציינה את החשיבות בגיוס כוח אדם מקצועי באופן מסיבי, שיוכל להתמודד עם האתגרים, לרבות הגברת האכיפה בתחום חוקי העבודה וחיזוק מערך מעונות היום תוך הגברת הפיקוח הממשלתי עליהם", אמר השר.
לדבריו, "כעת, עוד בטרם יבשה הדיו על ההמלצות, מקצצים בכוח האדם. זוהי החלטה לא סבירה. מדובר בהצעת החלטה המקשה את הגשמת יעד הממשלה לשילוב אוכלוסיות מיעוטים במגזר הציבורי בהיקף של 10% עד 2012. היעד , שנקבע ב-2007, עומד כיום על פחות מ-8%".

המהלכים שראש הממשלה הוביל להפחתה בבלו לא בוצעו בתיאום עם אנשי האוצר, שהקפידו מצדם להתנגד לאורך כל הדרך לשינוי במיסוי. כעת, לאחר שהבלו הופחת, התוכנית שגובשה במשרד האוצר כוללת גם סעיפים שישנו את שיטת התמריצים המכונה "שכר עידוד", שבמסגרתה עובדי המדינה מקבלים תוספות שכר בתמורה לתפוקות גבוהות מהמקובל.
שיטת תמריצים זו מונהגת בשירות המדינה משנת 2005, אולם באוצר טוענים כי בשירות המדינה לא מפעילים אותה בצורה תקינה - ובפועל המדינה משלמת לעובדים סכומים גבוהים שלא בצדק.
בדברי ההסבר לשיטה נכתב בין השאר: "שכר העידוד היא שיטת תגמול שבה משולם לעובד סכום כסף נוסף לשכרו הרגיל בתמורה להעלאת רמת ההישגיות מעל לנורמה שנקבעה". בהמשך נכתב כי שיטה זו נחשבת לאמינה ולכזו שתורמת לשיפור תפוקת העובדים. אולם כאמור, במשרד האוצר סבורים כי האופן שבו מנוהלת השיטה איננה תקנית ומבקשים לנצל את ההזדמנות לשינויה. לדברי האוצר, "שיטת שכר העידוד המיושמת בשירות המדינה מיושמת שלא על בסיס נורמות שנקבעו ובפועל חורגת הרבה מהנורמה והסכומים שנקבעו".

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, קרא אתמול לבטל את משרד האנרגיה והמים. "אם מחפשים היכן לקצץ בכוח האדם, צריך לבטל את משרד האנרגיה והמים. המשרד הזה לא פעיל ולא מתפקד. במשרד לא נוקפים אצבע כדי להפחית בפועל את מחירי החשמל לאזרחים, השר איננו משתמש בסמכות שיש לו בחוק להפחית לאוכלוסיות במצוקה את מחירי החשמל, והמשרד פשוט מיותר. מדובר בבזבוז משאבי ציבור", אמר גפני.
מההסתדרות נמסר בתגובה כי "הקיצוץ בתקנים לא צפוי לפגוע בעובדים קיימים".
יו "ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה אתמול כי "הקיצוץ המתוכנן בתקציב כדי לממן את הפחתת המס על הדלק הוא סטירה מצלצלת בלחי אחת של הציבור במקום בלחי האחרת".
אליעזר )איקו ( חסון, יו"ר ארגון העובדים הארצי של משרד הביטחון, מתח ביקורת חריפה על התוכנית ואמר: "אין גורם, בכיר ככל שיהיה, שיכול להפר הסכמים והתחייבויות חתומות באופן חד-צדדי וללא שום דיון או שיח. פניתי היום ליו"ר ההסתדרות שיתערב מיד בנושא. תקדים זה עלול לגרום לשבירת יחסי העבודה בישראל, ואל לנו להגיע למצב שגם העובדים ינקטו צעדים חדצדדיים. אסור לממשלה להחליטמתוך לחץ מבלי לבחון ולהבין את המשמעויות של החלטות אלו".