התייעלות אנרגטית היא צורך כלכלי וקיומי
הפתרון האמיתי למחירי החשמל הוא ארוך טווח. רק תוכנית לאומית כלכלית של מעבר לבנייה ירוקה וחסכונית תסיע לחסוך בעלויות הגואות
התייעלות אנרגטית באה לידי ביטוי בכל סוגי הבנייה שקיימים בארץ, בבניינים שעוברים שימור או שיפוץ ובבניינים חדשים שנבנים. באירופה למשל כבר 15 מיליון מ"ר נבנו בתקינה מחמירה מאוד של יעילות אנרגטית.
בניין שנבנה בכוונה אמיתית של יעילות אנרגטית, ולא מתוך רצון לזכות בתו ירוק כזה או אחר, הוא בניין זול לדיירים שמתגוררים בו וחסכוני הרבה יותר בחשמל ובאנרגיה. הכוונה אינה לאלו המתיימרים להיות כאלה, אלא לאלו שנבנו כך הלכה למעשה.
על-פי דוח מקינזי שהוצג בפני הממשלה, ניתן לחסוך 30% מעלויות החשמל במשק רק באמצעות תהליכים של התייעלות אנרגטית בבנייה. ממשלת ישראל כבר השכילה להבין את ההשלכות האזוריות של משבר הנפט וכבר החליטה להתייעל. עכשיו הגיע הזמן שתיישם את החלטותיה. יש צורך בפתרונות נוספים אשר יתמרצו את הקבלנים לבנות אך ורק פרויקטים יעילים מבחינה אנרגטית. כשבונים מודל התייעלות לטווח ארוך הפתרון מגלם בתוכו מחיר יציב לאורך שנים. לראיה, מודלים כאלו מונהגים בהצלחה בעולם המערבי כולו.
מניסיון העבר כבר הבנו שחקיקתו ויישומו של נושא בעל חשיבות מספקת הם בני ביצוע - למשל חוק הממ"דים. אז למה ממ"דים כן ואנרגיה לא? ממ"דים הם צורך ביטחוני, והתייעלות אנרגטית היא צורך כלכלי וקיומי.
אנחנו האזרחים בוכים על מחיר הקוטג' ולא מבינים שהגביע עם הבית אינו מהווה כל בעיה, קיימות לו אלטרנטיבות רבות. חשמל ודלק לא נוכל לקנות ממישהו אחר ואין להם אלטרנטיבה ריאלית.
הכותב הוא מנכ"ל תרמוקיר וראש המטה הירוק בהתאחדות התעשיינים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם