קבלן קולות
הבטחתו של הוגו צ'אבס לבנות 200 אלף דירות עבור מחוסרי הדיור עשויה להוביל לבחירתו המחודשת לנשיאות ונצואלה; אלא שכדי לקדם את המיזם הממשלה מפקיעה אדמות ונכסים כרצונה ומאבדת את אמונו של מעמד הביניים
15 חודשים מאוחר יותר, במקום לא נבנה כל דיור ואלוטו עדיין ממתין לקבלת התשלום המגיע לו עבור הנכס. "עבדתי קשה 42 שנה כדי לבנות את העסק שלי, אבל זה לא מעניין אף אחד", אומר אלוטו בן ה-57, " נותרתי בלי רכוש ובלי עבודה. הייתי צריך למכור שתי משאיות כדי לשרוד".
מצוקת הדיור בוונצואלה עומדת במרכז קמפיין הבחירות של הנשיא הוגו צ'אבס. בשל המרוץ הצמוד מול מנהיג האופוזיציה אנריקה קפרילס רדונסקי הודיעה הממשלה כי תשקיע השנה 16 מיליארד דולר בבניית 200 אלף בתים במסגרת תוכנית הנקראת "מיסיון הדיור הגדול". היוזמה זוכה לפופולריות רבה בארץ העשירה בנפט, שרבים מאזרחיה עדיין מתגוררים בבקתות עץ ופח. צ'אבס אומר שהתוכנית נחוצה ל"מהפכה הסוציאליסטית" שלו, שמבקשת לצמצם את הפער בין עשירים לעניים. מסקר שנערך לאחרונה עולה כי 75% מהציבור מצפים לקבל בית מהמדינה במהלך השנתיים הקרובות בזכות התוכנית.
"אנחנו לא הבורגנות"
אך הפקעת הרכוש בשכונות של המעמד הבינוני מתחילה לעורר תגובות נגד גם בקרב מי שהגדירו את עצמם כתומכי צ'אבס. בפברואר האחרון, כאשר משטרת קרקאס ניסתה לפנות דיירים ובעלי עסקים מ-3 בלוקים בשכונת קאטיה, התושבים התמרדו. הממשלה נטשה מאז את יוזמות הפינוי, אך רבים חוששים שאם צ'אבס ינצח בבחירות ב-7 באוקטובר הן יתחדשו.
"אנחנו יודעים שאנשים זקוקים לדיור, אבל מה יקרה לנו? ", אומר קרלוס רוביו, תושב השכונה וחלק מאגודה של 20 בעלי עסקים קטנים בשכונה המתנגדים לפינוי, "עכשיו כשצ' אבס מנסה לנצח בבחירות הוא מבטיח בתים לכולם". את ההתנגדות מתדלקים הסיפורים הרבים על בעלי נכסים כמו אלוטו, שמעולם לא קיבלו פיצוי על רכושם המופקע. אלוטו ו-19 משכניו - רובן בעליהם של מגרשי חניה - קיבלו צווי פינוי החל מסוף 2010. הממשלה הבטיחה לשלם להם בהקדם. זה לא קרה.
נלסון רוחאס מספר שפונה מהבית שחלק עם בנו הנכה. הממשלה העבירה אותו לשיכון ציבורי, שם הם נדחקים לדירה בת שני חדרים עם שתי משפחות נוספות. רוחאס ובנו חולקים מיטה ומבשלים בחדרם. "תמיד שמענו על הפקעת רכוש של חברות גדולות ושל משקיעים זרים", אומר רוחאס, "אבל לא חשבתי שזה יקרה לי. אנחנו לא עשירים, אנחנו לא הבורגנות".
לא ברור כמה אנשים נמצאים במצבם של רוחאס ושל אלוטו. משרד התקשורת של ונצואלה, שמטפל בבקשות העיתונות, לא הגיב לשאלות שהפננו אליו. אך לפי "החזית למען הרכוש הלאומי", ארגון המגן על הרכוש הפרטי, בין 2006 ל-2008 נרשמו 241 פינויים בקרקאס; מבין ההפקעות הללו שילמה הממשלה רק על 12. ב-3 השנים האחרונות רשם הארגון 100 פינויים נוספים.
הממשלה מנסה לצמצם את ממדי התופעה. שר הדיור ריקרדו מולינה אמר לאחרונה ש-80% מהאדמה המשמשת לבנייה במסגרת התוכנית היא בבעלות המדינה; ובאשר לרכוש הפרטי שהופקע, חלק מהבנייה לא היתה חוקית. הוא הוסיף שכאשר נמצאים בעלים חוקיים "אנו אומדים את ערך הרכוש ומשלמים לבעליו".
על אף סבלם של אלה שאיבדו את רכושם, תוכנית הדיור וה"מיסיונים" האחרים הם המפתח לפופולריות של צ'אבס. לאחר 13 שנים בשלטון והתאוששות מניתוח להסרת גידול סרטני הוא ממשיך להוביל ברוב הסקרים.
קפרילס, יריבו בן ה-39, מאשים את הממשלה בהפצת שקרים סביב נושא הדיור ובעשיית הון פוליטי ממצוקתם של ההמונים. קפרילס טען לאחרונה שהמספרים של הממשלה אינם הגיוניים: הממשל פרסם כי ב-2011 נבנו 146 אלף בתים - הרבה יותר מהנדרש כדי לשכן את המשפחות שנותרו ללא בית לאחר השיטפונות - אך במדינה עדיין פועלים 800 מקלטים המשכנים יותר מ-27 אלף משפחות. "זה פשוט שקר שהממשלה בנתה 140 אלף בתים בשנה האחרונה", אומר קפרילס, "אם זה נכון - מדוע כל כך הרבה משפחות נותרו במקלטים?".
הממשלה הגיבה שהבתים מיועדים לא רק לקורבנות השיטפונות, אלא גם למשפחות חסרות בית אחרות המתגוררות במרכזי קניות, בבנייני משרדים ובשיכונים שהפכו למקלטים.
נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז
צילום: אי-פי-אי
בצד האפל של קרקאס
כמו מלונות רבים בקרקאס, הממשלה אילצה את הוטל פרזידנט להקצות חלק מחדריו לקורבנות השיטפונות. למשפחות יש יציאה פרטית, מעליות המלון אינן עוצרות בקומה שבה הן שוכנות והן אינן באות במגע עם האורחים. אחד מעובדי המלון מסביר שאם מתעוררת בעיה עם המשפחות הצוות מזעיק את הצבא. "החיילים מאיימים להעביר אותם למקלטים האחרים, ואחרי זה הם לא עושים יותר בעיות", הוא מסביר.
יוליס חיה ב"מקלט אחר" שכזה - בניין משרדים אפור במרכז קרקאס. זה שנה ו-4 חודשים שהיא, בעלה ושני ילדיהם חולקים תא משרדי קטן. לדבריה במקום אין מים זורמים והתקרה דולפת. הממשלה הבטיחה להם בית חדש, אך לאחרונה הם התבשרו שזה לא יקרה לפני
שנת 2013. " אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר", אומרת יוליס, החוששת שתפונה אם תיתן את שמה המלא, "אי אפשר לגדל ילדים בתנאים כאלה. חשוך ומלוכלך פה". אנשי הביטחון לא התירו לנו להיכנס לבניין, אך תושבים אחרים אישרו את טענותיה של יוליס.
על אף הבעיות, יוליס אמרה שהיא אסירת תודה לצ'אבס על שהוא בונה לה בית חדש.
מגג ביתו של אלוטו ניתן לראות היטב את מגרש החניה שהיה שלו, ואמור היה לפרנס אותו לעת זקנה. הוא מספר שב-11 הימים האחרונים לא הניחו הפועלים במקום אפילו לבנה אחת. השמועה אומרת שלממשלה אזל הבטון. "אני לא נגד הנשיא", הוא אומר, "אבל אני לא יכול להצביע למפלגה שהרסה לי את החיים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם