העיניים של המדינה
הדבר הבא בעולם התעופה האזרחית הוא הכטב"ם - כלי טיס בלתי מאויש המצלם מהאוויר; בקרוב יסתיימו תהליכי הרישוי של 4 חברות התעופה הישראליות הראשונות לכטב"מים, וברשות התעופה האזרחית כבר מפנטזים על הטסת אנשים כשהטייס יושב על הקרקע
כטב"מים, מזל"טים, מל"טים ומה שביניהם הם כבר מזמן לא רק עניין צבאי, אלא הדבר הבא בעולם התעופה האזרחית. כי מה שטוב לפלוגה של גולני בעת פעולה בשטח או לסיור משטרתי, מצוין גם לאיתור נעדרים, לטיפול בקווי חשמל, לחיפוש אחר רכבים גנובים, לצילום אירועים ושטחים ואפילו להעברת מטענים.
כבר אין צורך להרים לאוויר מטוס או מסוק עם טייס ועם צלם, אם אפשר להסתפק במשהו קטן וקומפקטי המופעל מהקרקע. אך כאן נעוץ גם שורש הרע: עולמנו, גם הפרטי ביותר, חשוף לכל. ולא מדובר בסודות מדינה, חלילה. יש להניח שהדור הבא של צלמי הפפראצי ושל הבלשים הפרטיים כבר לא ייאלץ לטפס על מרזבים או להתחבא בין השיחים.
ישראל נמנית עם המדינות המובילות בענף. 1,378 פרויקטים אזרחיים הקשורים בכטב"מים קורמים כעת כנפיים ושלטים ברחבי העולם. בארה"ב מרוכזים 418 מהם, בצרפת 86, באנגליה 78 ובישראל 77 - הרבה לפני רוסיה, גרמניה, סין, איטליה ויפן.
בחודשים הקרובים יסתיימו תהליכי ההקמה והרישוי של חברות התעופה הראשונות לכטב"מים - 4 מהן בישראל. באוקטובר 2010 הוקמה ברת"א (רשות התעופה האזרחית) מחלקה שעיסוקה כטב"מים, ובראשה עומד בני דוידור, טייס חיל האוויר שעסק גם בכטב"מים צבאיים. עד 2006 היה כל ענף הכטב"מים בארץ בפיקוח של חיל האוויר. כשהענף תפס תאוצה וחרג מתחום הצבא הוקמה ועדה שהתוותה את התשתית שעליה מתבססים הנהלים והחוקים להפעלת כטב"מים בארץ.
ב-5 באפריל פורסם פמ"ת )פרסום מידע תעופתי( ראשון בנוגע לכטב"מים. לצד הוראות ההטסה בשמי
לא פחות מ-12 חברות ישראליות מפתחות כטב"מים, ובהן אלביט, ארונאוטיקס והתעשייה האווירית. עד כה נרשמו ברת"א 46 דגמים שונים המצויים בפיתוח אזרחי, ו-142 מטיסים ישראלים כבר נושאים בכיסם רישיון טיסה לכטב"ם (מהם שתי נשים).
"התחום שמתפתח עכשיו בעולם הוא הפעלה מסחרית של כטב"מים", אומר דוידור, "כלומר חברות מסחריות שימכרו שירותי הטסה בכטב"ם. בדיוק כמו חברת תעופה רגילה, רק שכאן כלי הטיס שוקל בין 1 ק"ג ל-5 טונות ". עלות הכלים נעה בין כמה מאות דולרים לכטב"ם בסיסי מאוד לבין מיליוני דולרים למסוק או למטוס רגיל שעבר הסבה לכטב"ם.
לדברי דוידור, "הכטב"ם הוא משקפת שמסוגלת לשבת בשמים שעות ארוכות ולבצע את המשימה". ומהן אותן משימות? בזק"א מתעניינים בהקמת יחידה לאיתור נעדרים באמצעות כטב"ם ולטענתם אחד מהיצרנים הסכים לתרום להם כלי; ביפן יש 1,000 מסוקי ריסוס שכולם מופעלים מרחוק; בדרום אמריקה ובאוסטרליה פועלות יחידות של כטב"מים לאכיפה ימית נגד מבריחי סמים ונשק; משטרת הולנד מצוידת במסוק משטרתי ללא טייס; וחלק משמירת הגבולות בארה"ב מתבצע באמצעות כטב"מים הפועלים בשירות משטרת ההגירה.
"מסוק שמשקלו 50 ק"ג מסוגל לטוס נמוך ולצלם עבירות תנועה שהניידת שחונה בצד הדרך לא יכולה לראות", מסביר דוידור, "בניסוי הדגמה שערכנו עבור משטרת ישראל עלה שיעור התפיסות של נהגים המבצעים עבירות תנועה במאות אחוזים".
וכאן עולה השאלה הבלתי נמנעת: מתי הקברניט שידבר אלינו במהלך הטיסה לניו-יורק יישב בקרון הפעלה על הקרקע? "באפגניסטן ובעיראק כבר מטיסים מטענים במסוקים ללא טייס", אומר דוידור, "בשלב הבא יוטסו מטענים אזרחיים בכטב"מים ואחריהם גם נוסעים".
מתי זה צפוי לקרות?
"כאשר יהיה זול יותר להפעיל כטב"ם מאשר להפעיל מטוס או מסוק מאויש. היום זול יותר להפעיל כטב"ם לצילום מהאוויר, ולכן כל תחום צילומי האוויר יתבסס בשנים הקרובות על כטב"מים. מל"ט מסוגל לטוס 40 שעות, ואילו זמן הטיסה המרבי שנרשם למטוס מאויש היה 17 שעות בלבד".
לצד ההתלהבות מהאפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות של הכטב"מים, מתעוררות כאמור גם בעיות. "חובה לבדוק שהכלי בטוח, כי הוא טס מעל אנשים, לפעמים נמוך מאוד", אומר דוידור.
עד כה נדרש כל כלי טיס שמשקלו יותר מ-150 ק "ג לעבור תהליכי רישוי, אך רוב הכלים כיום בתחום האזרחי קלים יותר. "הגישה של רת"א היא לדרוש מהיצרן להוכיח שהכלי אמין לפני מתן הרישיון", מסביר דוידור, "בעולם מוכנים לקבל הרוג אחד ב-10 שנים כתוצאה מנפילת כטב"ם. כל ילד שיודע לבנות טיסן עשוי לנסות למכור שירותים מסחריים, וואנחנו מפחדים שזה ייעשה ללא רגולציה ופיקוח. אנחנו מנסים להסדיר את העניין לפי שיתחיל להיות צפוף בשמים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם