הרפורמה במגזר הציבורי שתשפיע על מיליון עובדים
ועדה שיזם נציב שירות המדינה בהשתתפות בכירי האוצר והיועמ"ש מתכננת שינוי דרמטי באופן העסקתם של עובדי המגזר הציבורי. על הפרק: תגמול בהתאם לתפוקה, מעבר עובדים בין משרדי הממשלה וקיצור קדנציות של מנהלים. המטרה: להעניק למנהלים כלים לתמרוץ עובדים. עם זאת, הוועדה לא תדון בנושא הפיטורים
בוועדת דיין חברים בין השאר מנכ"ל האוצר דורון כהן, הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין והממונה על השכר באוצר אילן לוין, הפורש בעוד שבועיים. בנוסף אליהם התמנו לוועדה מנכ"ל סופר-פארם ליאור רייטבליט ופרופ' מרים ארז, זוכת פרס ישראל לניהול. הוועדה דנה בין השאר בתגמול העובדים, בהדרכתם, בהעברתם בין משרדי ממשלה וגם בדרכים להעריך עובדים - לראשונה בתולדות השירות הציבורי בישראל-באופן ההולם את כישוריהם ולא רק את ההסכם הקיבוצי שהוועד הצליח לרקוח לטובתם.
בשל הסכמי ההעסקה במגזר הציבורי המנהלים שאינם יכולים בין כך ובין כך להיפטר מעובדיהם מעדיפים להעניק להם ציון מקסימלי בהערכות התקופתיות. כך למשל, הציון הממוצע שזוכה לו עובד בשירות המדינה גבוה מ-9.5 מתוך 11. מבחינה תאורטית ייתכן כי הדבר מצביע על פעלתנות ועל יעילות יתרה מצד העובדים במגזר, אך בנציבות שירות המדינה לא סבורים כך ומעוניינים לעבור לשיטת הערכה דיפרנציאלית, שכופה על המנהלים לדרג את העובדים שלהם מהטוב יותר לטוב פחות. מודל זה כבר מיושם היום במשרד החוץ וצפוי להיות מיושם בקרוב גם ברשות מקרקעי ישראל.
כיום העובדים בשירות המדינה מתוגמלים כמעט בבלעדיות
כך למשל נידונה כעת בוועדה צורת תגמול אישית לעובדים, אשר לא כופה על המנהל המעוניין לשפות עובד מסוים להעניק תגמול זהה לכל חבריו. מדובר בבונוס שמתווסף לשכר ולתמריצים שניתנו עד היום, אשר הפכו ברובם לחלק אינטגרלי מהשכר ואינם משקפים עוד את המטרה המקורית שלהם.
נושא נוסף שהוועדה מבקשת לקדם הוא המוביליות בין משרדי הממשלה השונים. העובדים המבוגרים במשרדים הממשלתיים כיום הם אותם עובדים שנכנסו למשרדים אלה בשנות העשרים לחייהם. עובדים מעטים, בדרך כלל במקומות מסוימים בתוך השירות הציבורי - כדוגמת החשב הכללי - כיהנו בתפקידים במשרדי ממשלה שונים וכך רעננו את השורות במשרדים שעבדו בהם והתרעננו בעצמם.
ועדת דיין רואה את שינוי המציאות הזאת כאחת ממטרותיה, ואחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים בהתגברות על הסטגנציה הנוכחית הוא שיטת המכרזים. כהן, מנכ"ל האוצר וכאמור חבר הוועדה, מסביר: "כיום יש 3 סוגים של מכרזים - פנימי, חיצוני ובתווך יש אופציה למכרז בין-משרדי. מנהל במשרד ממשלתי שמחפש עובד יפרסם קודם כל מכרז פנימי, ואם לא ימצא עובד ייטה לפנות למכרז חיצוני רחב יותר ולא למכרז ביןמשרדי; זאת בטענה כי העובדים בשירות הציבורי שמעוניינים במשרה יכולים להגיש מועמדות גם במכרז החיצוני".
במציאות החדשה שהוועדה רוצה ליצור יאפשרו המכרזים לגיוס עובדים את השתתפותם וגיוסם של עובדים מכל קצוות השירות הממשלתי מלכתחילה - צעד שירחיב את נדידת העובדים בין המשרדים. "צריכה להימצא נוסחה שמצד אחד מקנה יתרון יחסי לאנשים המצויים במשרד מסוים ומצד אחר מאפשרת לעובדים ממשרדים אחרים להתחרות", מסביר כהן. "כך ישתפרו ויתייעלו התהליכים והמגזר הציבורי יהפוך יעיל יותר. כדי לעשות זאת צריך להעצים את הניהול".
המגזר הציבורי והשירות הממשלתי ככלל מלאים בעובדים המכהנים בתפקידים בכירים במשך תקופות ארוכות ולעתים עשרות שנים. כך למשל, אהרון ברזאני, הנחשב לאיש חזק בתחום העובדים הזרים במשרד הפנים, יהודה אלבז, מנהל האגף לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, רבים מהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ואפילו נציב שירות המדינה הקודם שמואל הולנדר שכיהן בתפקידו כ-14 שנה - נחשבים לגורמים שצברו כוח רב מאוד ואולי רב מדי ונשבו בקונספציות שכולאות למעשה את המערכות שהם מפקחים עליהן. נקודה נוספת שהוועדה מסכימה עליה היא הגבלת משך הכהונה של בעלי תפקידים במגזר הציבורי, צעד שעשוי להוביל למעשה לביטחון תעסוקתי לא אבסולוטי עבור עובדים בחוזי בכירים.
"מנהל שמכהן בתפקיד מסוים במשך 10 או 20 שנה מתייבש" אומר גורם המקורב לוועדה. "הגבלת הכהונה בזמן תבטיח ניהול טוב יותר וגם יעילות רבה יותר, מכיוון שתהווה תמריץ למנהלים להוכיח את עצמם בתפקיד הנוכחי כדי להתמנות לתפקיד הבא".
ברכבת ישראל בחרה לאחרונה המדינה להשקיע כ-100 מיליון שקל בשנה כחלק מההסכם עם הוועד המיליטנטי על שורה של שינויים. תג המחיר האימתני שניתן כולל חבילה ובה מענק של 40 אלף שקל לכל עובד, העלאת שכר של 25% וביטחון תעסוקתי אבסולוטי לכלל העובדים עד שנת 2030. בתמורה זכתה המדינה להקים חברה בבעלות חצי פרטית, שמיעוט מעובדיה יועסקו על-ידי זכיין פרטי.
רפורמת דיין מבקשת לתת כוח נוסף למנהלים, אך צדו השני של המטבע הוא הצרת כוחם של הוועדים במגזר הציבורי, השולטים היום במערכת ההעסקה. האם נטילת הכוח מהם תישא גם היא תג מחיר?
"כל דבר שנעשה מול העובדים עולה כסף. ייתכן מאוד כי התהליך צריך להתחיל במנהלים הבכירים המצויים בהסכמים אישיים, וגם שם אין מוביליות", אומר בכיר במגזר הציבורי המקורב לוועדה. לדבריו, אם הוועדה תבחר להתחיל בבעלי המשרות הבכירות, היא תוכל ביתר קלות ליישם מודל של גמישות תעסוקתית, וייתכן שזה יתפשט יום אחד גם לכלל המגזר הציבורי. "הנושא של פיטורים לא נמצא על סדר היום של הוועדה למיטב ידיעתי", אמר הבכיר. "עם זאת, יידונו הרוטציה ואורך הקדנציה, שגוזרים מציאות שבה אי-המשך העסקה בהחלט יהפוך לאפשרי. אם אדם בחוזה בכירים יהיה חסר פוזיציה נוספת לאחר תפקידו האחרון, לא מן הנמנע שהוא ימצא את עצמו מחוץ למערכת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם