החשבון עלינו
הצרכן הישראלי מכוון את האש למוקדים הלא נכונים. כשחברת החשמל הבזבזנית ורשות השידור המדושנת יוצאות נקיות, אתם משלמים את המחיר
בימים שבהם יש התקוממות צרכנית גדולה ואמצעי התקשורת מתגייסים למען המחאה לכאורה מעניין להביט קצת לצדדים ולראות על מה אף אחד מאיתנו לא עוצר למחות, אף שמדובר בשערוריות צרכניות אמיתיות.
על מחירי הדלק דווקא ידענו להתקומם, וההסבר שקיבלנו היה כי אם נוותר על מס הבלו ניאלץ לשלם את המס במקום אחר כדי להשלים את ההכנסות הדרושות למדינה. ולכן לא ניתן לוותר עליו. נאמר שההסבר הזה הניח את דעתו של הצרכן הישראלי, אבל ישנם דברים שקשה יותר להסביר ומשום מה אף אחד לא דורש לגביהם כל הבהרה. למרבה הצער, עדיין יש לא מעט דוגמאות לעוולות צרכניות שפשוט עוברות לידנו-ואנחנו ממשיכים לשלם כמו פראיירים.
חשבון החשמל, לדוגמה. מחירי החשמל בארץ מאמירים, חברת החשמל היא מונופול שיש לו ועד עובדים דרקוני, אבל צרכני החשמל משלמים ביוקר כדי שעובדי החברה ימשיכו לזכות בהטבות מפליגות. עד היום הצליח הוועד למנוע הקמת תחנות כוח פרטיות שעשויות להתחרות אפילו חלקית בחברת החשמל. נוסף על כך, המחירים גבוהים, ישנן התרעות מפני חוסר יכולת לספק את הביקוש ומפני הפסקות חשמל רבות במהלך הקיץ, ואם זה לא מספיק, חברת חשמל מפסידה המון כסף.
סתם לשם השוואה: חברת קון אדיסון האמריקאית, שמשרתת צרכני חשמל וגז בכמה מדינות בצפון-מזרח ארה"ב, מעסיקה
15 אלף עובדים, לעומת חברת החשמל הישראלית שעובדים בה 13 אלף איש, אך היקף הפעילות שלה גדול בהרבה. מלבד זאת, חשבון החשמל הממוצע בארה"ב נמוך מחשבון החשמל הממוצע בישראל, ואילו ההכנסה לנפש גבוהה משמעותית. כולנו מודעים לחוסר היעילות של חברת חשמל ולוועד העובדים תאב הבצע שלה: הוא יודע להיטיב בעיקר עם עצמו ולהחזיק תמיד את האצבע על השאלטר, למקרה שחס וחלילה מישהו יתלונן. למרות זאת, אנחנו מסכימים להמשיך לשלם את החשבון ובוחרים להילחם רק במקומות אחרים. האם יש בהתנהגות הזאת היגיון?
דבר דומה קורה גם ברשות השידור. שם יש ועד חזק והצרכן לא בדיוק בראש מעייניו של מישהו. מתברר שכשיש ועד חזק והצרכנים והתקשורת לא מעורבים אפשר לשרוד במשך שנים על אף העובדות הבלתי הגיוניות. בימים האחרונים הוועד ברשות השידור מתקומם נגד הרפורמה שבמסגרתה אמורים להיות מפוטרים 700 מתוך 1,900 העובדים וערוץ 33 צפוי להפוך לערוץ חדשות. ומה יש לצרכן הישראלי לומר בעניין? שום דבר. כולנו משלמים את אגרת הטלוויזיה והרדיו, לא פוצים פה ומתעלמים מהעסקתם של 500 עובדים בלבד בשתי זכייניות ערוץ 2. האם הגיוני שברשות השידור יעסיקו כמעט פי ארבעה עובדים מאשר בערוץ המסחרי המוביל בישראל? נראה שכשמוציאים כסף רב כל כך על משכורות אין פלא שלא נותר הרבה כדי להשקיע בתוכן.
אז איך זה שהצרכן הישראלי החדש עדיין מוכן שחברות ממשלתיות ימשיכו לגבות ממנו מחירים מופקעים כדי לתחזק גופים מסואבים? כן, זה נכון שבחברות ממשלתיות קשה יותר להילחם, פשוט משום שבדרך כלל אכפת להן מהצרכנים הרבה פחות. אבל דווקא מהסיבה הזאת בדיוק זו זירה שאסור להזניח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם