יו"ר דירקטוריון לאומי: מחנק האשראי של הבנקים עלול לפגוע בצמיחה
לטענת דוד ברודט יוזמות חקיקה שונות פוגעות בבנקים ו"עלולות לקזז מיליארדי שקלים מהכנסות המערכת הבנקאית ואולי אף לערער את יציבותה". בהתייחסותו לתקציב הביטחון אמר: "אם היינו מפנים אחוז אחד מהוצאות הביטחון, מדובר בסכום של 9 מיליארד שקל, ובסכום הזה אפשר לעשות הרבה מאוד בתחום החברתי"
דוד ברודט רענן כהן
"בשלוש השנים הקרובות נפתח פער שיכול להגיע עד 2% בשנה והמשמעות היא שהמערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות יותר סלקטיבית ובמקרים מסוימים תיאלץ להעלות מחירים. זה עלול לפגוע, וישנם תנאים נוספים שעלולים לגרום לכך", הוסיף.
על הרגולציה אמר ברודט: "לצערנו, חרף העובדה שעמלות הבנקים נשחקו, אנו עדים לעשרות יוזמות בשלבים שונים של חקיקה, שקבלתן עלולה לקזז מיליארדי שקלים מהכנסות המערכת הבנקאית ואולי אף לערער את יציבותה. אם לא היתה תחרות, הבנקים לא היו משקיעים סכומים כאלה גדולים בפרסום ובשיווק".
לדבריו, "אני לא נגד הרגולציה, ובעברי הייתי רגולטור בעצמי. הביקורת שלי היא שקיים עומס רגולטורי, ולא בטוח שאפשר לעכל אותו בתקופת זמן קצרה. אין תיאום בין הרגולטורים. כל רגולטור מושך לכיוון שלו וזה לא טוב".
יו"ר לאומי התייחס גם לסוגית התחרות במשק: "המשק הישראלי הוא עדיין צעיר מאוד, אין לו מסורת ואין לו ניסיון רב במימשל תאגידי. המשק נמצא עדיין בתהליך בנייה, תוך כדי תהליכי גלובליזציה ומשברים שמתרחשים בארץ ובעולם, ותוך כדי שינויים מבניים במשק מתעשיה מסורתית להיי-טק. לכן, מצד אחד אי שביעות הרצון היא תהליך מאוד בריא, אבל מצד שני צריך לראות את המשק בפרופורציות הנכונות".
"השירותים הציבוריים לא משקפים את רמת התל"ג"
בהתייחסות ראשונה לתקציב הבטחון אומר מי שעמד בראש 'ועדת ברודט' לבחינת תקציב הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה: "באופן שוטף אנחנו מרגישים את ה'אי-שלום' בנטל הוצאות הביטחון. אם אני קושר את זה לתמונת המאקרו ולמחאה החברתית הרי אם היינו יכולים לפנות אחוז אחד מהתוצר במשק מהוצאות הביטחון, מדובר בסכום של 9 מיליארד שקל, ובסכום הזה אפשר לעשות הרבה מאוד בתחום החברתי".
לדבריו "אני ער לאתגרים הבטחוניים, אבל מצד אחר גם יודע שמדינות מערב אירופה, שנמצאות בשלום, מקדישות לנושא הבטחוני אחוז אחד וישראל 6%-7%. הפער הזה גורם למצב אבסורדי: מצד אחד אנחנו מתפארים שאנחנו משק עם תוצר לנפש של 31 אלף דולר, אבל מצד אחר רמת השירותים הציבוריים
שלנו לא משקפת משק ברמת תוצר כזו, כי חלק מהשרותים הציבוריים שלנו קשורים לתחום הביטחון".
יו"ר דירקטוריון לאומי אמר עוד כי "מאז שהצטרפנו ל-OECD רואים את הדברים בצורה יותר ברורה. ישראל דומה למדינות עם תוצר לנפש ברמה קרובה יותר ל-25 אלף דולר, ובתחומים מסוימים אפילו 20 אלף דולר. הפער הזה לא מובן לציבור. הנטל שנובע מהביטחון גם מקשה עלינו בתחרות מול מדינות גלובליות".
על המחאה החברתית הוסיף ברודט: "המחאה החברתית צמחה ותפסה, כי היתה אותנטית במובן זה שהיא נבעה מתחושות של אי נחת וחוסר שביעות רצון בקרב שכבות רבות וגדולות בחברה הישראלית. אם היינו משלבים טוב יותר את החרדים והערבים בכלכלה, התמונה היתה נראית טוב יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם