הרפורמות במשק יכולות לחכות
הקדמת הבחירות וההתגוששות בין מפלגות הקואליציה כבר תקעו את רפורמת המרפסות המקרטעת של ראש הממשלה, וכעת מצטרפת אליה רפורמת הארובות להתמודדות עם בצורת החשמל. נראה שהמאבקים יותירו את כולנו בחושך
מטות הבחירות של המפלגות עלולים לסבול בקיץ הקרוב מהפסקות חשמל אם הבחירות אכן יתקיימו ב-4 בספטמבר . אבל מילא הבחירות, ההשפעות השליליות החמורות הן על מפעלי התעשייה ועלינו, האזרחים.
לשר האנרגיה עוזי לנדאו (ישראל ביתנו) יש אם כן סיבה אמיתית לדאגה, אבל הטענות ימוענו לראש הממשלה בנימין נתניהו. לצורך ההתמודדות עם המשבר הוקם במשרד האנרגיה צוות בין-משרדי. כדי להיחלץ מהמשבר ניתן לפעול בתחום שינוע הדלקים, להגדיל את כושר הייצור ולהעניק הנחות לצרכנים שיפחיתו את צריכתם, אך אלה רק טיפה בים. לנדאו דורש סמכויות חירום שיאפשרו לנקוט צעדים חריגים לקיצור הליכי התכנון והרישוי.
המהלך, המכונה רפורמת הארובות, הוא הגרסה האנרגטית לרפורמת המרפסות של נתניהו שמטרתה לקצר את הליכי הרישוי בנדל?ן. עם צעדי החירום נמנים הסמכות לקבוע למי ינותק זרם החשמל, זירוז השימוש בגנרטורים של מערכת הביטחון ושל הרשויות המקומיות, מעבר לשימוש במזוט ובסולר בתחנות כוח שהופעלו בגז (רדינג בתל-אביב, חיפה וחגית), צמצום של אספקת הגז למתקני ההתפלה, שינוי סדרי העדיפויות לפריקה בנמלים ועוד.
הממשלה אמורה היתה לאשר בתחילת השבוע את סדרת הצעדים, אך הדיון נדחה. שר האוצר, שאינו מסתיר את ביקורתו על שר האנרגיה, מסתייג מסעיפים מהותיים בתקנות, כמו ניתוק צרכנים מהחשמל. באוצר מכנים את עבודת משרד האנרגיה חובבנית? לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הסתייגויות משלו, בעיקר מהשימוש הגורף בדלקים מזהמים בתחנות הכוח, אבל עיקר הבעיה בתחום המשפטי. אי אפשר לאשר צעדי חירום ללא חקיקה, אולם אם ייקבע תאריך להקדמת הבחירות יוקפאו הליכי החקיקה. פוליטיקה כבר אמרנו?
ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן טרפד לנתניהו את רפורמת המרפסות בגלל התנגדות ש"ס להחשיב את מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי למכרזי המחיר למשתכן. יובל שטייניץ וגלעד ארדן יטרפדו ללנדאו את תקנות החירום. האזרחים, כרגיל, נופלים בין הכיסאות.
נתניהו הפיל על מנכ"ל משרדו האומלל הראל לוקר תיק כבד הכולל קידום של רפורמת המרפסות, של רפורמת הארובות ושל הרפורמה בשירות הציבורי. כמו כן נאלץ לוקר להתמודד עם בעיות שוטפות כמו ההקלות שמבקשת נובל אנרג?י, בעלת קידוחי הגז בים. אך לוקר הטירון אינו קודמיו אייל גבאי או משה ליאון, שניהל את משרד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה. הוא אינו מצוי בנבכי הפוליטיקה ואינו מורגל במגעים מתישים עם מרכיבי הקואליציה, בטח לא בתקופת בחירות.
את מחיר המחדל של אספקת הגז כבר שילמנו בגדול דרך העלאת תעריפי החשמל. הקיץ אנחנו עלולים להיתקל באספקת חשמל משובשת, ולא משנה מה יהיה מחירו. נקווה שהממשלה תתעשת ולמרות הקדמת הבחירות תדע להציע לפחות פתרונות נקודתיים.
לפני שבועיים זומן פרופ? יוסי יונה מאוניברסיטת בן-גוריון למפגש עם חברי הנהלת בנק דיסקונט במרכז הבינתחומי בהרצליה. פרופ' יונה ופרופ' אביה ספיבק הם ראשי צוות המייעץ לאנשי המחאה החברתית ומנסח את דרישותיה. יו?ר דירקטוריון הבנק ד"ר יוסי בכר והמנכ?ל ראובן שפיגל לא היססו לבקר את אנשי המחאה על שהם מסתפקים בסיסמאות ולא מתמקדים בדרישות פרטניות. אך יונה לא נותר חייב וסנט בבכר על כישלון הרפורמה בשוק ההון הקרויה על שמו, אשר פגעה בשכירים.
מבחינתי עדיף היה להשאיר את קופות הגמל בבנקים ולהנפיק לחוסכים אג"ח מיועדות. לא צריך לעשות רפורמות בכל מחיר, במיוחד כשהן באות על חשבון החוסכים", הגיב פרופ' יונה.
השבוע הוא הסביר לי את טענתו: "עמדת אנשי המחאה משלבת השקפת עולם ערכית עם עמדה מקצועית כלכלית. מבחינה ערכית אנחנו מתנגדים למדיניות הניאו-ליברלית, שלדעתנו נכשלה; מבחינה כלכלית אנו דורשים לבטל את מגבלת ההוצאה התקציבית ואת חוק ההסדרים ולעבור לתקציב חד-שנתי. מובן שיש לנו עמדה בנושאי הדיור, החינוך, הרווחה ויחסי העבודה.
הדרישות מופנות בראש ובראשונה כלפי ממשלת ישראל, שהיא הגוף הסוברני והכתובת למחאה שלנו. היא שקובעת את המדיניות ואת יחסי הגומלי", אמר יונה. אז אם הכתובת שלכם היא הממשלה, מה אתם רוצים מהמגזר העסקי, תמהתי, ופרופ? יונה הפתיע: "אני נגד העליהום על המגזר העסקי כי הוא חשוב, ובפירוש לא נגד הקפיטליזם. אבל גם המגזר העסקי צריך להפגין סולידריות חברתית.
לגבי האפשרות של התאחדות אנשי המחאה למסגרת פוליטית הוא מבהיר: ?המחשבה אכן חולפת בראשם של מובילי המחאה. המצב האידאלי הוא הקמה של מפלגה חדשה שמאגדת את כל התנועות, אבל משום שמועד הבחירות קרוב, קשה לחשוב שהם יספיקו. אני צופה שחלק מאיתנו יקים מפלגות חדשות, חלק אחר יצטרף למפלגות קיימות ויש מי שימשיכו בפעילות במסגרת עצמאית".
יועץ המחאה החברתית דוחה רעיונות של התעלמות מהמסגרת הפוליטית ושל מחאה לשם המחאה בלבד: "בתחילת הדרך האתוס שלנו היה מחאה נטו, הפעילים לא רצו להיפגש עם נציגי השלטון ומי מהם שהגיעו גורשו. אבל אני לא בעד מחאה לשם המחאה, זה לוקסוס. אנשים ממתינים לתשובות מעשיות מאיתנו".
צריך לפעול במסגרת הפוליטית הקיימת", הוא ממשיך, ?אבל אנחנו תובעים שינוי פרסה במדיניות הממשלה. אנחנו בעד שיתוף פעולה עם המעסיקים, עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים הגדולים. לתפיסתנו יש מקום גם למגזר הפרטי.
על הצפוי בקיץ הקרוב הוא אומר: בשטח ישנם תסיסה גדולה, כעס וזעם עצור משום שהציבור הרחב מרגיש שהממשלה הונתה אותו. היא הקימה את ועדת טרכטנברג שאמורה היתה לתת מענה למצוקתו, אבל בפועל נתנה מעט מדי וחלק ניכר מהמלצותיה הושמט בממשלה. עם זאת, חסרים אחדות ושיתוף פעולה בקרב פעילי המחאה.
במסגרת דאגתו ליציבות המערכת הבנקאית ובעקבות דאגה יתרה ללקוחות הבנקים החליט נגיד בנק ישראל פרופ? סטנלי לפישר לפני שנה בדיוק (5 במאי 2011) להתערב במישרין בשוק המשכנתאות. הוא הורה לבנקים להגביל לקוחות המעוניינים בהלוואות שקליות (על בסיס הפריים) לנטילת הלוואה של שליש מהיקף המשכנתה. בבנק ישראל הסבירו שעליית הריבית עלולה לפגוע בלווים וכך גם ביציבות הבנקים, והנגיד אף הורה לבנקים לשגר ללקוחות מכתבי אזהרה המפרטים את ההשלכות של עלייה חדה בריבית על החזרי המשכנתה. בדיעבד התברר שלא די שפקידי בנק ישראל אינם יועצי משכנתאות, הם גם יועצי אחיתופל. אמנם בתחילה ריבית הפריים עלתה, אך בהמשך היא רשמה ירידות.
לפני כמה חודשים ירדה הריבית ב-0.5% לשנה . תאוריית "פצצת הזמן" של בנק ישראל קרסה באחת.
ריבית הפריים ניצבת בחודשים האחרונים על 4% לשנה . את מחיר ההיסטריה של בנק ישראל שילם הצרכן הקטן - ובגדול. חישוב שנעשה באחד הבנקים המתמחה בתחום המשכנתאות מציג את ההשפעה המדויקת על הכיס. הוא משווה בין מצבם של מקבלי המשכנתאות לפני התערבות בנק ישראל ובין מצבם אחריה.
מסלול 1 (פריים מלא): מי שקיבל ב-1 באפריל 2011 (לפני השתת המגבלות החדשות) משכנתה של 600 אלף שקל בפריים מינוס 0.8% ל-20 שנה , החזיר בתחילת הדרך 3,542 שקל בחודש. כיום הוא מחזיר 151 שקל פחות, כלומר 3,391 שקל . בשנה האחרונה שילם עבור הריבית והקרן 42,219 שקל . יתרת המשכנתה מסתכמת ב-579,175 שקל .
מסלול 2 (משולב פריים פלוס מדד): לקוח שאולץ לפעול על-פי המגבלות החדשות חילק את ההלוואה בין מסלול פריים לבין משכנתה מדדית. 200 אלף שקל מתוך 600 אלף השקלים (שליש מההלוואה) היו פריים מינוס 0.8% ו-400 אלף שקל בצמוד מדד בריבית של 3.8% לשנה.
במסלול הפריים ירד ההחזר מ-1,181 שקל בחודש ל-1,130 שקל , חיסכון חודשי של 51 שקל. סך תשלומי הקרן והריבית הסתכמו בשנה האחרונה ב-14,003 שקל ויתרת הקרן להחזר היתה 193,058 שקל .
במסלול המדדי גדל ההחזר מ-2,382 שקל לחודש ל-2,421 שקל (עלייה של 39 שקל). התשלומים הסתכמו במשך השנה ב-28,778 שקל , ויתרת הקרן להחזר היא 392,783 שקל .
סך ההחזר בשני המסלולים גם יחד ירד ב-12 שקל , מ-3,563 שקל לחודש ל-3,551 שקל . ההחזר בשנה כולה היה 42,852 שקל ויתרת ההלוואה הסתכמה ב-585,841 שקל .
אני מקווה מאוד שהמספרים לא סיבכו אתכם. כדי לפשט את העניין נסכם ונאמר שמי ששפר עליו מזלו ונטל משכנתה במסלול הראשון (הפריים) שילם 633 שקל פחות בהשוואה למה שהיה משלם במסלול המשולב.
יתרת ההלוואה במסלול הפריים מסתכמת היום ב-579,175 שקל ונמוכה ב-6,666 שקל מהיתרה585,841 שקל במסלול המשולב. הפער הכולל בין שני המסלולים הוא 7,299 שקל- 6,666 שקל, 633 שקל לטובת מסלול הפריים.
בבדיקת הפערים שנוצרו בין המסלולים ב-3 השנים האחרונות עולה כי ההחזר במסלול הפריים נמוך ב-60 אלף שקל בהשוואה להחזר במסלול ההלוואה המשולב.
ההמלצה החמה שלנו לפקידי בנק ישראל היא להתפטר מתפקידם כיועצי משכנתאות ולהתמקד בניהול המדיניות המוניטרית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם