"אם בחו"ל מאמינים בהיי-טק הישראלי אין סיבה שגופים פיננסיים בארץ ישקיעו בנדל"ן"
עורכת הפטנטים ד"ר אסתר לוצאטו מודאגת מהירידה המובהקת במספר חברות ההזנק בישראל בשנה האחרונה, לעומת העלייה חדה בבקשות לרישום פטנטים בעולם וקוראת לאוצר לעודד השקעות בטכנולוגיה הישראלית. "המדינה צריכה לצפות 20 שנה קדימה. אסור לנו להיות שאננים לרגע, עולם ההיי-טק העולמי הוא קשוח ותחרותי מאוד ורק מי שמציג תוצאות מתקדם"
הכנס שעסק בעיקר בחברות ההזנק ובקשיים איתם התמודדו בשנה החולפת, מהווה יוזמה משותפת של קבוצת לוצאטו, חברת BDO ישראל ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון. השתתפו בו כ-400 מבכירי אנשי ההיי-טק בישראל, ביניהם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, היזם הסדרתי יוסי ורדי ואלישע ינאי, לשעבר נשיא מוטורולה ישראל, ומי שיכול לזקוף לזכותו חלק גדול בבניית התשתית הטכנולוגית בישראל.
מטרת הכנס, המתקיים אחת לארבעה חודשים, היא הצגת תמונה עכשווית של תחום ההיי -טק בישראל, וגיבוש תכניות פעולה. "קשה לומר שמי מהמשתתפים בכנס הופתע מהנתונים שהצגתי", מספרת הד"ר לוצאטו, "מי שחי את העולם הזה יודע שמציאת משקיעים הפכה כיום למשימה לא פשוטה בכלל".
הנתונים אותם ערכה והציגה לואטו בכנס נשענו על ניתוח סטטיסטיקות של ארגון WIPO -
(World Intellectual Property Organization) לשנת 2011. "הירידה המובהקת במספר חברות ההזנק בישראל בשנה האחרונה, נובעת מירידה בהשקעות בעיקר בשלבים המוקדמים, קרי שלב ה-pre-seed וה-seed", טוענת לוצאטו, "וזאת הבעיה העיקרית".
השלבים הראשוניים הללו בהתהוותה של חברת סטארט אפ, עוסקים בדרך כלל בעיקר במחקר ופיתוח. אם בעבר, בשנות ההייפ של התחום, נטו קרנות ההון סיכון להשקיע בחברות כבר בשלבים אלה (הנחשבים כבעלי סיכון רב יותר), כיום התמונה היא אחרת.
"קרנות ההון סיכון נוטות היום להשקיע יותר בחברות
בשנת 2011 סך הכסף שהושקע בחברות הזנק בשלבים המוקדמים היה נמוך פי 2 מאשר בשנים שקדמו לכן. "הנקודה החשובה היא שחברות ההזנק הן מנוע הצמיחה של הענף הטכנולוגי בישראל והן אלה שצופות את פני העתיד. יותר חברות סטארט אפ בישראל של היום יבשרו על עתיד יציב וחזק יותר של תעשיית ההיי טק בארץ".
אינדיקציה נוספת המצביעה על אותה המגמה, לדברי ד"ר לוצאטו, היא הירידה במספר ההגשות לפטנטים בינלאומיים שמקורם בישראל. "הפטנט הוא נקודת המפגש הראשונה בעצם עם הרעיון, זהו השלב שמקדים את המוצר. חברות ישראליות שהגו רעיון עוברות ראשית דרך המדען הראשי ובשלב השני מגישות בקשה בינלאומית", היא מסבירה.
לדבריה, "ישראל נחשבת היום לאחת המדינות החזקות בעולם, בעיקר ביחס לגודל שלה, בכמות הגשת הבקשות. אמנם בשנת 2008 נצפתה ירידה כלל עולמית, אך בעוד ביתר מדינות העולם נרשמה התאוששות החל מ- 2010, בישראל נמשכת הירידה".
ד"ר לוצאטו מציינת עוד כי כיום המדינות המתחרות של ישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית הן סין, והודו שרואים ששתיהן בצמיחה וגידול בהגשת בקשות פטנט בינלאומיות ביחס לישראל.
מהנתונים שהציגה לוצאטו עולה כי בשנת 2010 עלתה כמותה בקשות לפטנטים שמקורם בסין ב-36% ובהודו ב-13%. בישראל לעומתן, מדובר היה על ירידה של 5%. המגמה הזאת, כך על פי ד"ר לוצאטו צריכה להדאיג מאוד.
"חשוב להבין שכמות הבקשות המוגשות היא המדד לחדשנות הטכנולוגית של מדינה", אומרת לוצאטו, "סין והודו, הנחשבות כיום למתחרות העיקריות של ישראל מצליחות לצמצם פערים בהרבה תחומים, אך בחדשנות טכנולוגית, ידינו היא עדיין על העליונה. לצערי, אם המגמה הנוכחית תימשך, הדבר לא יהיה לאורך זמן. חשוב להבין שמלבד חדשנות טכנולוגית והון אנושי אין לנו יתרון אמיתי על המדינות הללו בכל הקשור למסות כח האדם ואופני ייצור. זהו משבר שחייבים להתגבר עליו ויתרון שחובה עלינו לשמר".
ישראל נחשבת היום למובילה ברמה העולמית בתחומים רבים של חדשנות טכנולוגית ומככבת באחד מהמקומות הראשונים בתחומים כמו טכנולוגיות אודיו-ויזואל ו-ICT sector (ענף טכנולוגיות המידע - ד"כ) והיא במקום הראשון במכשור רפואי.
"המכון השוויצרי שמודד בכל שנה קידמה טכנולוגית, על פי 14 פרמטרים שונים (מדד IMD) כמו שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה, מספר מדענים ומהנדסים פר קפיטל והוצאות פיתוח לנפש, מציב את ישראל במרבית הפרמטרים באחד מחמשת המקומות הראשונים", מספרת לוצאטו, "וזוהי אינה תוצאה מקרית".
לדברי לוצאטו, הסיבות העיקריות לכך הן ראשית כל ההון האנושי המוביל בישראל, ושנית, הסיבה הפחות מדוברת מבין השתיים - התרומה הענקית של התעשייה הביטחונית, כמו רפאל ותע"ש, לקידמה הטכנולוגית בארץ.
"בגלל שהתעשייה הזאת אינה יכולה להיות מדידה", מסבירה לוצאטו, "חשוב להבין כי אם כן היה ניתן לכלול אותה בנתונים, הם היו נראים אף מרשימים יותר, ביחס לגודלה של ישראל. המשאבים הכספיים של המדינה המושקעים שם, הם אמנם מצורך קיומי, אך כזה שגם נגזרים ממנו פירות לרוב".
לדבריה, "כשמכנים את ישראל מדינת הסטארטאפים זה לא לשווא, ולא ניתן להוציא את התעשייה הביטחונית מחוץ למשוואה. הצבא והתעשיות הבטחוניות בונים תשתית טכנולוגית מאוד רחבה. בנוסף חשוב לזכור גם את המדע הטכנולוגי האיכותי ואת שיתוף הפעולה של האקדמיה בישראל עם חברות טכנולוגיות".
על אף הנתונים המחמיאים, אסור לנו, לדברי לוצאטו, להיתפס לשאננות. "המדינה צריכה לצפות 20 שנה קדימה. אסור לנו להיות שאננים לרגע, עולם ההיי טק העולמי הוא קשוח ותחרותי מאוד ורק מי שמציג תוצאות מתקדם. עולם ההיי טק מתייחד בכך שהוא תחום ללא דריסת רגל של פוליטיקה, ואנו נמדדים בו רק על פי איכות ותוצאות, כך שהטיעון האנטישמי המפורסם פשוט לא תופס במקרה הזה".
בעשרים השנה האחרונות, יצאה מידי פעם ממשלת ישראל עם תכניות מרשימות לתמיכה בחברות ההזנק בישראל. כך לדוגמא, קרן ההזנק ממשלתית ותכנית זינוק, שמטרתן היתה לתת איתות חיובי למשקיעים על ידי תמיכה והתערבות ממשלתית, מה שייצר תמריץ חיובי למשיכת השקעות נוספות והקמתן של חברות סטארט אפ.
"זה היה אחד הדברים הגדולים שנעשו פה", אומרת לוצאטו, "וכיום ממשלת ישראל חייבת להפנות את המשאבים לנקודה הספציפית של גיוס השקעות בשלבים המוקדמים. בגלל שאלה השלבים עם הסיכון הכי גבוה, לממשלה יש תפקיד חשוב של צמצום הסיכון ושידור לגופים הפיננסיים השונים שבטוח להשקיע".
היא מציינת כי מקור הכסף של קרנות ההון סיכון בשנים האחרונות, היה גם מגופים פיננסיים בחו"ל שעסקו לדוגמא בקרנות הפנסיה של עובדים בחו"ל. "אם תעשיית ההיי טק הישראלית מספיק חזקה כדי שגורמים בחו"ל יאמינו בה, אין סיבה שהגופים הפיננסיים בארץ ימשיכו להשקיע בנדל"ן במזרח אירופה במקום בתעשייה הטכנולוגית בישראל".
תכנית נוספת אותה הגתה ממשלת ישראל בשנים האחרונות, הייתה מודל החממה הטכנולוגית, שהיוותה גוף עסקי דרכו יכלו יזמים בתחילת דרכם להקים חברת הזנק על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. במצב הקיים בשוק של היום, מהווה המודל תשובה חלקית לבעיה. "אחד הדברים שמחריפים את המצב", אומרת לוצאטו, "הוא מודל החממות שלא הצליח בדיעבד כפי שצפו. אם פעם היית צריך רק לגבש רעיון ראשוני וכבר יכולת לגייס סכומים יפים, כיום כמעט בלתי ניתן לגייס השקעות לפני שמציגים מוצר או משהו שעובד. ולראייה, אם פעם ראינו אקזיטים בתווך של שנתיים עד ארבע שנים, כיום התארכו מאוד לוחות הזמנים".
קבוצת לוצאטו, העוסקת בקניין רוחני, קיימת כבר 143 שנים (ראשיתה במילאנו) ופעלו בה חמישה דורות במשפחה. המשרד מלווה חברות בינלאומיות וישראליות בכל הגדלים ובכל התחומים מתעשייה כבדה ועד יזמים מתחילים. למשרד שלושה סניפים- בירושלים, תל אביב והסניף הראשי היושב בעומר.
"לא לשווא אלא מתוך אידיאולוגיה ציונית של יישוב הנגב", מספרת לוצאטו ומסכמת, "ממשלת ישראל חייבת להבין שהחדשנות הטכנולוגית בארץ היא בסופו של דבר מקור ההכנסה הראשון והמשמעותי ביותר של דולרים לקופת המדינה. כרגע המגמה מצביעה על קשיים בתחום, בעיקר בשלבים המוקדמים של גיוס השקעות, ושם נדרשת התערבות ממשלתית דחופה. ישראל חייבת לשמר את היתרון היחסי שיש לה על מדינות כמו הודו וסין. במצב השוק של היום המוח היהודי כבר לא מספיק. ללא תזרים של השקעות בעיקר לשלבי הpre-seed וה-seed, היתרון לא יישמר לאורך זמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם