ענק בצמיחה: אינדונזיה הופכת לכלכלה המתפתחת בעולם
משאבים טבעיים אדירים ורפורמות שלטוניות הפכו את אינדונזיה מדיקטטורה חסרת כל לאחת הכלכלות המתפתחות בעולם, שעשויה להתמקם בקרוב בשורה אחת עם מדינות ה-BRIC
הסוחר האינדונזי-סיני דג' וקו סוסאנטו יכול היה להמתין בשקט במקום מושבו בהונג קונג. במקום זאת הוא טס חזרה לג'קרטה כדי להגן על 4 הסופרמרקטים שלו מפני ההמון הזועם. כשהגיע לסינגפור, שם נחתו מטוסים מאינדונזיה כשהם מלאים ולאחר מכן חזרו ריקים, בהו בו אנשי הצוות של חברת התעופה בחוסר הבנה. "היו 5 אנשים על הטיסה ואני הייתי הסיני היחידי", נזכר סוסאנטו. אף שהוא לא יכול היה להציל את חנויותיו - ארבעתן נבזזו עד נורת החשמל האחרונה - ניצל סוסאנטו הזדמנות שעתידה היתה להפכו למיליארדר.
יותר מ-1,100 איש נהרגו במהומות של 1998 והכלכלה התכווצה ב-113% באותה שנה. נביאי זעם צפו כי המדינה הרביעית בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתה, קולוניה הולנדית לשעבר המשתרעת על פני 17,500 איים (רק כ-6,000 מהם מיושבים), תתפרק ותתמוטט. אך סוסאנטו הימר כי אינדונזיה תשרוד והמשאבים הטבעיים והחקלאיים האדירים שלה יעשירו חלק ניכר מ-238 מיליון אזרחיה וייצרו כלכלה דינמית המונעת מצרכנות. הוא העריך שכאשר זה יקרה יעדיפו אינדונזים רבים לקנות במינימרקטים שכונתיים במקום בדוכנים המסורתיים לצד הכביש.
באוקטובר 1999, פחות משנה לאחר המהומות, פתח סוסאנטו את הסניף הראשון של מה שהפך לרשת בעלת 6,000 חנויות בשם אלפה-מרטס. ההשקעה הוכיחה עצמה כנבואית. מ-1999 ועד סוף 2011 זינקה הצמיחה השנתית של אינדונזיה מאפס ל-6.5%, ועל-פי נתוני הבנק העולמי צמח מעמד הביניים ב-50 מיליון איש והגיע לכ-130 מיליון.
בעוד מדינות מתפתחות אחרות דוגמת סין נאבקות כדי לעבור מכלכלה הנשענת על ייצוא לצמיחה המבוססת על צריכה, אינדונזיה מקדימה אותן: בשנת 2011 היוו הוצאות הצרכנים במדינה 55% מהתמ"ג, לעומת 35% בלבד בסין (נכון לסוף 2010). פונג הו יין, מנהל באליאנז גלובל השקעות, שמפקח על 279 מיליון יורו ברחבי העולם ומנהל את קרן החברה באינדונזיה, מאמין שהמדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם תתמקם בקרוב בשורה אחת עם שאר ענקיות ה-BRIC: ברזיל, רוסיה, הודו וסין. אמנם ברבעון הראשון של 2012 ירדה הצמיחה במדינה לראשונה זה 6 רבעונים, ל-6.3%, אך היא עדיין גבוהה מזו של הודו, של רוסיה ושל ברזיל.
בסביבה כלכלית זו שגשג סוסאנטו. 56% אחזקותיו בחברה שהקים, שומבר אלפריה טריג' איה, היו שווים ב-1 במאי כ-11.4 טריליון רופיה- 1.24 מיליארד דולר. מתחילת 2009 ועד מאי המדד המרכזי בבורסה של ג'קרטה מדורג חמישי מבחינת ביצועים מתוך 96 המדדים שמגזין בלומברג עוקב אחריהם. הוא הניב תשואה של 232%, לעומת 70% במדד הMSCI BRIC.
אינדונזיה היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם של פחם לתחנות כוח, של בדיל ושל שמן דקלים, ששליש מאוכלוסיית העולם משתמשת בו לשמן מחבתות. היא גם ביתו של מכרה הזהב הגדול בעולם, עתודת הנחושת הגדולה בעולם (שניתן להפיק) והיצואנית השנייה בגודלה בעולם של גז טבעי נוזלי. השקעה זרה ישירה - המשאב הגדול ביותר של שכנתה סינגפור - זינקה ב-20% בשנה שעברה לשיא של 19.3 מיליארד דולר. בתוך 5 שבועות בין החודשים דצמבר וינואר, סוכנויות הדירוג פיץ' ומודי'ס שדרגו את מעמדה של אינדונזיה לרמת השקעה.
אמונן המתגבר של חברות הדירוג משקף את צמיחתה של אינדונזיה מדיקטטורה חסרת כל לדמוקרטיה נשיאותית בעלת יציבות פיסקלית. במשך 53 שנים לאחר היפרדותה מהולנד בשנת 1945 היו למדינה רק שני מנהיגים. סוהארטו, השני מביניהם, שימש כנשיא משנת 1967 עד שהופל במהלך המהומות של 1998, שפרצו בגלל משבר פיננסי
הגנרל לשעבר שהתחנך בארה"ב, כיום בן 62, ביצע מהפכה במוסדות השלטון ומינה צוות מומחים לכל התפקידים הכלכליים המרכזיים. הוא נשבע להילחם בשחיתות, לשפר את מצב התשתיות, לעודד השקעות ולשפר את רמת החיים של האזרח. בדצמבר האחרון העביר הפרלמנט חקיקה שתקל על המדינה לרכוש קרקעות עבור בניית תשתיות, והממשלה הודיעה כי תשקיע בפרויקטים 18 מיליארד דולר במהלך השנה הקרובה.
אוכלוסייתה של ג'קרטה מונה 10 מיליון תושבים, אך בעיר אין רכבת תחתית. התנועה פקוקה לעתים קרובות על אף תקנה מיוחדת שקובעת כי בכל מכונית צריכים להיות לפחות נהג ושני נוסעים בשעות השיא. זו אולי לא היתה הכוונה, אך אלפי אזרחים אינדונזים מתפרנסים כיום כנהגי מוניות פיראטיים. עבור סוסאנטו, כמובן, גם העומס בכבישים משמש הזדמנות עסקית ושטחי פרסום חינמיים: הוא הדביק על אלפי מכוניות השליחות שלו סיסמאות הקוראות לנהגים התקועים בפקק לחסוך לעצמם זמן ועצבים, להיכנס לסניף האלפה-מרקט הקרוב ולערוך קניות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם