למה המצלמות הייעודיות עדיין שורדות?
אף שיש מצלמה בכל סמארטפון, המצלמות הייעודיות עדיין שורדות. הסיבות: איכות תמונה משופרת, יכולת לבצע זום אמיתי, סוללות שמחזיקות מעמד ושפע פונקציות לטיפול בתמונה שדוחקות לצד את אינסטגרם
למרות הכל יש מכשיר אחד שעדיין שורד, גם אם בקושי, את מתקפת הסמארטפונים: מצלמה. אין היום טלפון שאין בו מצלמה, ויותר תמונות מצולמות באמצעות אייפון מאשר בכל סוג אחר של מצלמה. התמונות שהסלולריים מפיקים הן בדרך כלל טובות, או לכל הפחות טובות מספיק לפייסבוק. אז מי שלא רואה עצמו כצלם מקצועי שואל במוקדם או במאוחר: למה מצלמות ייעודיות עדיין קיימות, ומי זקוק להן?
לפני הכל יש להבהיר שלא היינו חולמים להציע לצלם מקצוען - או אפילו לחובב רציני - להחליף את המצלמה שלו בטלפון סלולרי. מצלמות רפלקס (SLR) אמיתיות הן עדיין גדולות, כבדות יחסית ויקרות: אפשר בהחלט להוציא אפילו עשרות אלפי שקלים על מצלמה כזאת. יש, כמובן, הבדל של שמים וארץ בין המצלמות הזעירות והטובות-מספיק-לאירועים-משפחתיים בטלפונים סלולריים לבין מצלמה מקצועית, עם חיישן בעל שטח גדול, גמישות גדולה בשליטה על מאפייני הצילום ועדשות מקצועיות וגדולות הניתנות להחלפה.
שאלת המצלמה נהפכת לרלוונטית עבור משתמשים "קלים" יותר, שמצלמים רק מדי פעם וממילא לא היו קונים מצלמה מקצועית. אז האם צריך לקנות מצלמה קומפקטית חדשה לקראת הטיולים לחו“ל בקיץ או שהטלפון יספיק? התשובה, כרגיל, תלויה באדם ובמה שהוא רוצה לעשות - אבל אסור למהר להגיע למסקנה שאם יש סמארטפון המצלמה מיותרת.
הסקר לא נועד למצוא את הבחור או את הבחורה השווים ביותר באתר, אלא את המצלמה השווה ביותר. התוצאות נותחו לפי סוגי המצלמות שבאמצעותן צולמו התמונות. התוצאות היו חד-משמעיות: ככל שהאנשים בתמונה צולמו במצלמה טובה יותר - כך הם היו סקסיים יותר. את הציונים הגבוהים ביותר קיבלו תמונות שצולמו במצלמות רפלקס; אחריהם - תמונות שצולמו במצלמות פשוטות; ואחרונים - תמונות שצולמו בסלולריים למיניהם. אז אם יש סיבה אחת לזנוח את הסלולרי ולהשתמש במצלמה ייעודית, היא זו: זה עוזר להשיג דייטים.
הטעות הבסיסית ביותר של הדיוטות, בכל תחום, היא התמקדות בנתון אחד בלבד שאפשר למדוד במספרים ברורים כמדד לאיכות. במקרה של מצלמות הנתון הוא מגה-פיקסל. המספר הראשון שנכתב בגדול לצד נתוני כל מצלמה - סלולרית או לא - הוא מספר הפיקסלים בחיישן שבה.
עד לא מזמן היו המצלמות הסלולריות מוגבלות למגה-פיקסלים בודדים, בעוד מצלמות כיס התגאו ב-12מגה-פיקסל. היום לדגם העדכני של אייפון יש מצלמת 8 מגה-פיקסל, ויש גם מכשירים הכוללים מצלמת 12 מגה-פיקסל - ועדיין יש כמה אנשים שמאמינים שזה אומר משהו.
אף פעם לא מאוחר מדי לומר חד-משמעית: אין שום קשר בין מספר הפיקסלים שמצלמה מציעה לבין איכות התמונות שהיא מפיקה. המשמעות היחידה של מספר הפיקסלים היא הגודל המרבי שבו ניתן להציג את התמונה מבלי לפגוע באיכותה. אבל תמונה באיכות גרועה תיראה רע במידה שווה ב12- מגהפיקסל וב1- מגה-פיקסל.
אלמנט חשוב הרבה יותר בקבלת תמונות טובות הוא עדשה איכותית. עדשות המצלמות הסלולריות הולכות
הבדל המובהק ביותר בין רוב המצלמות הסלולריות לבין מצלמות כיס - אפילו הפשוטות שבהן - הוא עדשת הזום. ברובן המכריע של הטלפונים הסלולריים העדשה קבועה ואין בה אפשרות זום לבד מזום דיגיטלי, כמובן.
הבעיה היחידה עם זום דיגיטלי היא שאין דבר כזה. כל מה שזום דיגיטלי עושה הוא לחתוך חתיכה מתוך תמונה ולהגדיל אותה, דבר שבהכרח פוגע באיכותה ולא מוסיף פרטים. מה שנראה קטן, רחוק ומטושטש ממרחק רגיל ייראה גדול, רחוק ומטושטש בזום דיגיטלי. זום אופטי, לעומת זאת, מקרב אל האובייקט בלי לפגוע במספר הפרטים ובאיכות התמונה.
אפילו המצלמות הקומפקטיות הפשוטות ביותר מציעות היום זום אופטי של x3 לפחות, ורבות מהן מגיעות עד x10 ויותר. את ההבדל העצום מרגישים ברגע שרוצים לצלם כל דבר מלבד נופים או אנשים שנמצאים בחדר.
סמארטפון תמיד רעב. מהרגע שמנתקים אותו מהמטען מתחילה הספירה לאחור עד לטעינה מחדש. שימוש בטלפון כמצלמה - בעיקר במצב וידיאו - מרוקן את הסוללה במהירות רבה אף יותר. ביום-יום, זו לא בעיה גדולה; אבל בטיול בחו“ל, למשל, אם מצלמים תמונות על ימין ועל שמאל ולשקעים בחדר המלון יש צורה מוזרה - ייתכן מאוד שהטלפון לא יחזיק מעמד.
כאן יש יתרון גדול למצלמות כיס, שהסוללות שלהן נוטות להחזיק מעמד זמן רב הרבה יותר. ליתר ביטחון כדאי מאוד ללכת על מצלמות הניזונות מסוללות סטנדרטיות (AA או AAA) ואז אפילו אם הן מתות באמצע היום ניתן לרכוש חדשות בכל קיוסק, מאלסקה ועד תאילנד. כך לעולם לא ניתן יהיה להיתקל בעב"מ או בג‘ורג‘ קלוני בלי אפשרות לתעד כי למצלמה נגמרה הסוללה.
נקודה אחת שבה דווקא לסמארטפונים יש יתרון גדול היא קלות שיתוף התמונות. פעם היה צריך למלא פילם, למסור אותו לפיתוח, לחכות שעה או יומיים, ואז לחזור כדי לאסוף את התמונות - ולפעמים התהליך היה אורך זמן לא מבוטל, וכבר שכחנו מה צילמנו.
היום, עם סמארטפון וחיבור לרשת, אפשר להראות את התמונה לכל החברים בתוך שניות אחרי שצולמה. אפילו הצורך למצוא כבל USB כדי להוריד את התמונות למחשב נראה כמו טרחה רבה מדי, והטרחה הזאת היא בוודאי מה שגורם למצלמות ביתיות לצבור אבק. יוצרי המצלמות מודעים לבעיה הזאת, ורבות מהמצלמות החדשות כוללות חיבור לרשת ואפשרויות שיתוף מהירות וקלות יחסית, אבל הן לא מגיעות למהירות ולקלות של הסמארטפונים.
האם הביטוי מהירות תריס אומר לכם משהו? מה בנוגע לצמצם, איזון לבן, פוקוס סלקטיבי, עומק שדה או טמפרטורת צבע? אם מעולם לא צילמתם בשום מצב מלבד אוטומטי, שנותן למצלמה או לטלפון לעשות את כל העבודה בשבילכם, כל אלה כנראה יישמעו לכם כמו ג‘יבריש שרק מקצוענים מבינים אותו. זה לא מדויק: שימוש נכון בפרמטרים האלה - שעושים את ההבדל בין תמונה טובה לגרועה - הוא לא עניין למקצוענים בלבד. שווה לחפש ברשת מידע ולהעביר את עצמכם קורס קטן. לפעמים כל מה שנדרש הוא לקרוא את חוברת ההוראות שמגיעה עם המצלמה וכך להימנע מהפיכת השקיעה המהממת והצבעונית שצילמתם למשהו שטוח ומשעמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם