הגובה של המדינה: התוכניות של מנהל רשות המסים
מנהל רשות המסים דורון ארבלי אומר שהטענות על ידה הקשה של מערכת המיסוי מוגזמות, אבל מודה שגביית מע"מ נוחה יותר מגביית מס הכנסה ומבטיח: "אני עושה את כל המאמצים כדי לעמוד ביעד הגבייה של 2012"
"השבוע ביקרתי במשרדי מס ההכנסה באשדוד ובאשקלון", מספר ארבלי, "כשדיברתי עם העובדים על בעיית התדמית הם הנהנו בראשים שלהם. תדמית חשובה לא רק כלפי חוץ, אלא גם בתוך הארגון, ולכן אנחנו פועלים לשיפור המצב".
המסים הם מקור ההכנסה העיקרי בתקציב המדינה, שהכנתו תחל בימים הקרובים. העמקת הגבייה ניצבת בראש סדר העדיפויות, וכדי לטפל בה אי אפשר להסתפק בביקורים בשוק הכרמל, במחנה יהודה או במאה שערים.
השבוע התכנסה ועדה בראשותו של ארבלי לדיון אחרון בנושא חברות הארנק. מדובר בפטנט של בעלי הון או של שכירים עשירים שמקימים חברות כדי לצמצם את נטל המס. הוועדה גם דנה בחלוקת אופציות לעובדים ובתשלומי המס בגינם. "הוועדה הוקמה בעקבות דוח טרכטנברג. אני מקווה שהמלצותיה יסייעו בהגדלת היקף הגבייה. החלטתי להזמין לשימוע נציגים של לשכות רואי חשבון ועורכי דין ושל גופים נוספים במשק כדי לשמוע את חוות דעתם. מבחינתי זה חלק מהשקיפות", מסביר מנהל רשות המסים.
אמדן ההכנסות העדכני ממסים, לאחר שבסוף 2011 נגרעו ממנו 11.2 מיליארד שקל בגלל ההאטה במשק, הוא 221 מיליארד שקל. בשבוע האחרון נפוצו הערכות שיעד זה לא יושג - ועל כן הגירעון יעמיק ויגרור הטלת מסים חדשים. ארבלי דוחה את ההערכות על הסף ומרגיע: "אעשה הכל, כולל העמקת הגבייה ושיפור השירות לאזרח, כדי לעמוד ביעדי הגבייה המתוקנים. כל אחד מאגפי המסים יודע מהם היעדים והונחה לעמוד בהם. אנחנו עם אצבע על הדופק".
לדבריו, "אם באגף מסוים מתגלה סטייה מהיעדים, אנחנו בודקים את הסיבות ופועלים לתקן זאת מיד. אני מעריך שבסוף 2012 נגיע ליעד הגבייה, שבפועל (ללא איגרות שהיקפן 4 מיליארד שקל) מסתכם ב־217 מיליארד שקל".
דיוני תקציב המדינה לשנת 2013 שככל הנראה יהיה דו־שנתי, יחלו בימים הקרובים. ארבלי לא מודאג מהעומס שעלול להיווצר בתחומו: "בקרוב נקיים ישיבות עם הנהלת האוצר, ואנחנו מתכוונים לעמוד במשימות שיוטלו עלינו במלואן".
ארבלי מדגיש כי טרם התקבלה החלטה על העלאת המע"מ. הדיבורים על גזירות בתחום המס הקדימו את זמנם. נכון שמנגנון גביית המע"מ פשוט יותר מאופן גביית מסים ישירים (כמו מס הכנסה). בשנתיים־שלוש האחרונות יש חלוקה כמעט שוויונית בין תשלומי המסים הישירים לבין תשלומי המסים עקיפים, ואני מניח שגם ב־2013 יהיה המצב דומה. עדיין לא הוחלט אם להעלות את המע”מ או את המס הישיר, אם בכלל. הדבר תלוי ביעדי תקציב המדינה, שאני מאמין שגם בשנה הבאה יהיה דו־שנתי".
צמרת הקהילה העסקית הישראלית נפרדה בתחילת השבוע מהמנכ”לית המיתולוגית של בנק לאומי גליה מאור. באירוע המושקע, שהתקיים בנמל תל־אביב, השתתפו חברים, בני משפחה ואנשי תקשורת. נציגי הרגולציה היחידים שאותרו באולם הגיעו מבנק ישראל - הנגיד פרופ’ סטנלי פישר והמפקח על הבנקים דודו זקן.
הנגיד הזכיר בהליכותיו בעל בית ולא רגולטור. מבלי להרגיש הבעלות על הבנקאות, שהולאמה בעקבות המשבר ב־1983, שבה והחליפה ידיים. הרגולציה בשנה האחרונה - כמו ניהול בנק ללא גרעין שליטה - הפכה את הנגיד לבעל הבית דה־פקטו של בנק לאומי.
פרופ’ פישר החמיא למאור וציין לחיוב את מדיניות ניהול הסיכונים המוקפדת שלה ואת איכות יחסי האנוש שלה. מבחינת הנגיד, מאור היא המנכ”ל האידאלי לבנק בישראל ב־2012.
באירוע בלטו בהיעדרם פוליטיקאים ובראשם שר האוצר יובל שטייניץ. בארה”ב או באירופה לא ייתכן שמאירוע פרידה ממנכ”לית של בנק, שעד לאחרונה נחשב לגדול במדינה, ייעדר שר האוצר. הבנקאות היא נשמת אפו של המשק. מבדיקתי התברר ששטייניץ לא הוזמן. חבל.
כמו כן נפקדו מהחגיגה
בבנק לאומי הסבירו שהאירוע היה פרטי באופיו והוזמנו אליו רק אנשים ששמרו על קשר ישיר ומתמשך עם מאור. לו הרגולטורים היו מוזמנים, ספק אם היו מגיעים מפאת עומס העבודה וניירות העמדה. הרגולציה עסוקה בימים אלה עד מעל הראש בעוד ועוד ועדות שהוקמו כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג. ההמלצות ייושמו חלקית, אבל ועדות המשנה שלה נושמות ובקרוב גם יתחילו לבעוט.
הממונה על שוק ההון באוצר עסוק בקביעת מגבלות השקעה חדשות על הגופים המוסדיים. יו"ר רשות ני"ע מטפל תוך כדי תנועה בשינוי כללי החשבונאות על מנת למנוע מקרנות הון חלוקת דיווידנדים. המפקח על הבנקים טרוד בוועדת זקן, משום שזו תמליץ בתוך כשבועיים על צעדים להגברת התחרותיות בבנקאות. בין לבין הוא שוקל בכובד ראש להתעלם מסעיף המסים הנדחים לצורך חישוב הון הבנקים וכך להכביד עוד יותר את מצוקת האשראי.
ועדה של מנהל רשות המסים עוסקת בשאלה כבדת המשקל: כיצד להילחם בחברות ארנק שבעלי השכר הגבוה הקימו במלחמת ההישרדות הפיננסית. שר המשפטים יעקב נאמן מנסח את החוק להגבלת שכר הבכירים והמלצות לפתיחת תחנות דלק חדשות. ועדת קדמי, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, תגיש ביוני את המלצותיה לפתיחת שוק המזון לתחרות. הוועדות למיניהן רוחשות לצד הצעת החוק של ועדת התחרותיות, שהתזכיר שלה פורסם בתחילת השבוע.
אווירת הנכאים הנוכחית מנטרלת כמעט לחלוטין את התיאבון לביצוע עיסקאות חדשות, והרי ההשקעות חיוניות מאין כמותן למשק בהאטה. הלכי רוח כאלה עלולים לסכן גם את העיסקאות הבודדות שכבר סוכמו, וחלקן תלויות, רחמנא ליצלן, במימון בנקאי.
הקורבן השבועי התורן למתקפתה של ח”כ שלי יחימוביץ’ היה איש העסקים שלמה אליהו, שהעז לרכוש את חברת הביטוח מגדל לאחר שג’נרלי נמלטה מההשקעה. לא נופתע אם בקרוב חברות הביטוח יצטרפו לבנקים ויפעלו ללא גרעיני שליטה.
חבר הנהלת בנק בכיר, בעצמו רגולטור לשעבר, הגיח על רקע כל אלה בתובנה מקורית: “בעבר ניתן היה להאשים רק את הפוליטיקאים בפופוליזם, ואת זה עוד אפשר היה להבין, אך היום לוקים בנגע גם הרגולטורים עצמם".
יום לאחר הפגנות יום הנכבה שוריין קמפוס אוניברסיטת תל־אביב לעניין תכליתי הרבה יותר. יום שלישי הקיצי השבוע לא מנע ממאות הסטודנטים להשתתף ביריד התעסוקה השנתי ה־32 במספר. מחפשי העבודה התאספו במתחם מאולתר שהוקם מול בניין הפקולטה למינהל עסקים והסתופפו מתחת ליריעות חאקי בביתנים הנוטים ליפול כמו מניות התקשורת בבורסה.
על האירוע ניצח אמיר הרפז, מנהל המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטה. מספר המבקרים השנתי ביריד התעסוקה, הנחשב לגדול בישראל, הוא 12 אלף. האירוע פתוח גם בפני סטודנטים שאינם מאוניברסיטת תל־אביב. לא פחות מ־92 חברות ישראליות, ובהן בנק הפועלים, מזרחי־טפחות, סלקום, צ’ק פוינט, התעשייה האווירית, טבע, אינטל, נס טכנולוגיות ומלונות פתאל, ביקשו לגייס בסך הכל 360 סטודנטים למשרה מלאה או למשרה חלקית.
המתחמים חולקו השנה לשלושה: המוקד הטכנולוגי, המוקד הניהולי־כלכלי והמוקד הרב־תחומי. לראשונה הוקצה מתחם בינלאומי לחברות המעוניינות לגייס סטודנטים מחו”ל המשתתפים בתוכניות לימוד בינלאומיות בארץ.
מי שמעוניין להצטרף לשושואיסטים ולעבוד במשרד ראש הממשלה (שם מכובס למוסד) יכול היה לשלשל את פרטיו האישיים לתיבה יתומה מכל יומרות שהזכירה תיבה קלפי.
נדב (25), סטודנט המסיים בעוד חודשיים לימודים לתואר בכלכלה, ביקש להתקבל לעבודה בטבע. "שמעתי שהתנאים בטבע הם מהטובים בשוק. מדובר בחברה יציבה המונפקת בבורסה, ולא סביר שהיא תחווה זעזוע כלשהו כל עוד תרופת הקופקסון ממשיכה להוביל את השוק. אני מנסה את מזלי ומקווה להצליח", הוא מסביר לי.
בדוכן מזרחי־טפחות פגשתי את לימור, שכבר סיימה את לימודי הכלכלה. לצערה לא הוצעה לה המשרה המיוחלת ולכן ויתרה. ”בבנק הסבירו שהם מעוניינים בטלרים ולא ביועצי השקעות. זה לא התאים לי”, הסבירה.
בשלב זה החלטתי לנסות להתקבל לעבודה. בחרתי בבנק הפועלים, הנחשב על־פי הסקרים לאחר ממקומות העבודה הנחשקים. נועם החביבה קיבלה את פניי והפנתה אותי לניצן, זו מסרה לי פרטים נוספים. כשאמרתי שאני בן 50 (תוך שאני מעגל את גילי מטה) ציפיתי לדחייה נימוסית, אך לתדהמתי זאת לא הגיעה. הסברתי שאני מעוניין בקריירה חדשה בבנק הפועלים ורוצה להתחיל במסלולי ההכשרה לניהול.
ניצן הציעה שאתחיל כקופאי ושבתוך חודשים יתקיים קורס אשר יאפשר לי להתקדם לתפקיד קופאי ראשי. "משם פתוחה הדרך להמשך הקריירה", היא הבטיחה וביקשה ממני להשאיר פרטים. אז מי אמר שאין חיים אחרי גיל 50?
הרפז, האחראי ליריד, לא התייחס לעניין הגיל, אך הסביר שההאטה במשק השפיעה השנה על הביקוש לעובדים. ”מקצועות טכנולוגיים כמו מדעי המחשב והנדסת חשמל ואלקטרוניקה עדיין נמצאים בראש רשימת המקצועות המבוקשים. עם זאת, בחודשיים האחרונים אנחנו מזהים האטה בביקושים לחלק מהמקצועות. חברות שבעבר היו להן תוכניות גיוס גדולות צמצמו את הביקושים", הוא מסביר.
לדבריו, ”הירידה הבולטת במיוחד היא בשירותי הבנקאות והפיננסים. השנה לא השתתפו ביריד נציגי בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק אוצר החייל משיקולים של התייעלות וחיסכון בכוח אדם. גם משרדי רואי החשבון שהצליחו לסגור את רשימת ההתמחויות לא שלחו השנה משתתפים, ולמעט חברת סלקום אין ביריד נוכחות של ענף הסלולר".
כשאני תמה לגבי הרווח של האוניברסיטה מכל העניין הוא מסביר: "אנחנו לא גובים עמלות תיווך, אנחנו מסתפקים בתשלום סמלי לכיסוי הוצאות הקמת הביתנים. המטרה היא לא להרוויח, אלא לספק שירות חשוב לסטודנט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם