ראשי » עסקים » שוק ההוןגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

עמי פדרמן: "משקיעים בורחים בגלל היעדר כדאיות כלכלית"

נשיא התאחדות בתי המלון מצהיר שנתוני התיירות דומים לאלה שקדמו לאינתיפאדה, אבל לא שוכח להזכיר את המחסור בחדרים, את הבירוקרטיה ואת התנאים המקשים שיש רק בישראל - ארנונה מופרזת, הוצאות אבטחה ומשגיחי כשרות: "כדי שנגיע למצב של אירופה המדינה חייבת להכריז שהתיירות היא בעדיפות לאומית"

ביום שלישי חגג עמי פדרמן את יום הולדתו ה־64. נשיא התאחדות בתי המלון והבעלים של מלונות דן נולד ביום שבו קמה המדינה ושמו האמצעי ישראל. "זו הסיבה שאני חוגג יום הולדת בתאריך העברי", הוא אומר. אם לשפוט לפי כמות זרי הפרחים שזרמו לפתח ביתו בהרצליה השבוע, לא מעט אנשים סביבו דבקים בתאריך הלועזי. באותו היום פונו מספר שעות מיומן הפגישות שלו, ופדרמן ואשתו מיכל שכרו שני סאגווי ונסעו לאורך הטיילת של תל־אביב עד לנמל יפו, שם סעדו בארוחת צהרים במסעדה היוונית קלמטה. "בחרתי להיות תייר ביום ההולדת שלי", הוא מסביר בלי להתנצל, "אין דבר כיפי יותר מזה עבורי. אם הייתי תייר לא הייתי מפסיק להתלהב ולומר כמה זה מדהים. זה היה תענוג לא נורמלי".

פדרמן נולד לתוך עולם התיירות, ינק אותו, נשם אותו ובסופו של דבר גם נכנס לנעליו הגדולות של אביו, שמואל סמו פדרמן ז"ל, שהקים את התאחדות בתי המלון בשנות ה־60, עמד בראשה, ובשנת 1988 היה לישראלי הראשון שכיהן כנשיא התאחדות המלונות הבינלאומית. לפני כשנה וחצי נבחר פדרמן לנשיא התאחדות בתי המלון. בהשוואה לתקופות אחרות הוא נהנה מתקופה טובה יחסית, אך זו כללה התקפה קשה נגד המלונאים על מחירי הלינה הגבוהים בארץ.

"אנו עדים לרצף של שנים טובות לתיירות בישראל, הנמשך משנת 2006", הוא אומר. "זה לא אופייני כי עד אז סבל עולם התיירות מתנודתיות חזקה. אחרי כל שנה טובה היו נפילות בעקבות אירועים ביטחוניים. רק עכשיו הנתונים שהיו בשנת 2000, טרום האינתיפאדה, חוזרים".

עד כמה שזה נשמע ציני, הטרור העולמי בכלל ואירועי 11 בספטמבר בפרט עשו לתיירות בישראל רק טוב. "כשכל העולם הוא אזור מסוכן ומוכה טרור, כבר לא משנה לאן נוסעים לחופש", מסביר פדרמן, "אז אולי זו ההזדמנות להגשים חלום ולבקר בארץ הקודש. מנגד, עם כל הכבוד לירושלים יש שני גורמים האחראיים לתנועת התיירות: המצב הביטחוני בארץ והמצב הכלכלי במדינות שהתיירים מגיעים מהן. כשפה יהיה שקט ושם יהיה טוב התיירים יגיעו. זה בדיוק מה שהתאחדות בתי המלון מנסה לעשות בשנים האחרונות - להתכונן לקראת היום שבו שני התנאים הללו יתממשו ויהיה שילוב מנצח של שקט ביטחוני ושל פריחה כלכלית בעולם".

אם כך, נדמה שאפשר לנוח עוד כמה שנים טובות.
"ממש לא. שנת 2010 היתה שנת שיא לתיירות הנכנסת, ובמהלכה ביקרו בארץ יותר מ־3.4 מיליון איש. על־פי תחזיות משרד התיירות, בשנת 2015 צפויים להגיע לישראל כ־5 מיליון מבקרים. זו תחזית המחייבת התאמת תשתיות - חדרי המלון, התעופה ושאר השירותים התיירותיים - וכרוכה בתכנון ארוך טווח.

"התפוסה הארצית הממוצעת כאן היא 66% . כ־5 מיליון תיירים ב־3 שנים הוא יעד שאפשר לעמוד בו, אך בשל מצבת חדרי המלון שיש כיום זה בלתי אפשרי. ניתן להוסיף חדרים בטווח הקצר בהרחבת בתי המלון הקיימים. זה זול, מהיר ויעיל יותר. מלונאות היא לא חברה סלולרית ואין פה מפעיל וירטואלי. צריך לתכנן, להשיג אישורים, לצקת בטון ולהתחיל לבנות - ועוד לא נמצא האיש שיודע לעשות זאת בפחות מ־10 שנים, כי הבירוקרטיה פה לא מאפשרת".

לא מעט משקיעים ישראלים מקימים בתי מלון בעולם בתוך 3 שנים.
"משקיעים בורחים בגלל היעדר הכדאיות הכלכלית. אקירוב בונה באמסטרדם, פפו בלונדון, פתאל בשוויץ ורשת דן בהודו. אבל כדי שנגיע למצב באירופה, שבו מוקם מלון בשנתיים, המדינה חייבת להכריז שהתיירות והמלונאות הן בעדיפות לאומית, וכנראה יש נושאים בוערים קצת יותר".

מהי התחזית לקיץ הקרוב?
"למרות החששות הרבים אני מקווה שנמשיך להיות מופתעים לטובה. זה לא עניין של מה בכך לחזור על הנתונים של שנת 2010. היו לנו בדרך משט טורקי, אביב ערבי וכלכלה עולמית קורסת, וממשלות סביבנו נעלמו זו אחרי זו. נוכח אי־הוודאות שיש כיום סביב האיום האיראני, גם לשמור על המספרים הקיימים זה הישג".

תושבי ישראל מאיישים לא מעט מההיצע המקומי. בשנת 2011 נרשמו בארץ 21.9 מיליון לינות בבתי מלון, וכמעט 12 מיליון מהן של ישראלים. מהבחינה הזאת ישראל מדורגת במקום גבוה מאוד בעולם המערבי.

אולי במדינה השרויה במצב ביטחוני מורכב כמו ישראל אין לתיירות חוץ מקום מרכזי?
"התיירות מניעה גלגלים רבים מאוד בכלכלה ובחברה, זו תעשיית העתיד. אנחנו הפלאחים החדשים. התיירות היא החקלאות החדשה והיא מחליפה אותה בהרבה מקומות. זכות הקיום של יישובים שלמים שבעבר היו תלויים בחקלאות נשמרה הודות לצימרים, ליקבים, לאטרקציות ולמסעדות. המלונאים, בדומה לחקלאים, נטועים עמוק בקרקע. המלונות מעניקים תעסוקה לשכבות סוציו־אקונומיות שזקוקות לכך, כי לא כולם יכולים להיות מהנדסי היי־טק. כך גם נהגי מוניות, מפעילי חנויות, מסעדות, טיולי ג'יפים ועשרות בעלי מקצוע אחרים. כנגד כל שקל שתייר משאיר בבית המלון הוא מוציא שקל נוסף בסביבת המלון. תיירות היא לא טקסטיל שאפשר להעביר להודו או סטארט־אפ שעושה אקזיט, זו השקעה לתמיד. ישראל לא יכולה לצאת פתאום מהאופנה, כי יש עוד מיליארד קתולים בעולם שצריכים לבקר בירושלים, ואין לה תחליף".

אם זה ברור כל כך למה זה קשה?
"יש רתיעה מהעיסוק בתיירות ובמלונאות כאילו זה לא נושא רציני. הוא מוקף בזוהר ולא מלכלכים בו את הידיים כמו בחקלאות. בביטחון כולם אוהבים לעסוק, משום שזה נושא רציני, אבל התיירות היא הענף הכלכלי הגדול ביותר בעולם. בשנה 1952 היו בעולם 50 מיליון תיירים, והשנה הנתון עבר את רף המיליארד, וזה עוד לפני מימוש של שווקים כמו סין והודו. התעשייה הזאת מגלגלת טריליון דולר בשנה וקצב הגידול השנתי שלה הוא 4%.

"מבחינת קרבה לשווקים ואטרקטיביות של המוצר ישראל נמצאת במקום פנטסטי. אבל שיעור הגידול אצלנו הוא בקושי 2% ב־10 שנים בגלל המצב הגאופוליטי. לגידול של 1% בשנה נדרשת תוספת של 500 חדרים בשנה - כלומר, בכל שנה צריך להיבנות כאן הילטון אחד. זה נחמד מאוד שנפתחים מלונות בוטיק ושאיש בעל יוזמה הופך בניין ישן לפנינה קסומה בת 21 חדרים, ואני חסיד גדול של לייף סטייל, אבל אין מענה לתיירות המסיבית. וכדי שייבנו כאן שני הילטונים בשנה, זה חייב להיות כדאי. בניית חדר במלון חדש עולה מיליון שקל, כך שמדובר בהשקעה כוללת של 500 מיליון שקל. בניית חדר במלונות הסופר־מפוארים עולה מיליון דולר. זו מגה־השקעה שלא נכנסים אליה כהימור".

מלבד מחיר הנופש בארץ, הביקורת כלפיכם גורסת שעיקר המועסקים במלונות משתכרים מינימום ושבתי המלון באילת מתבססים על עובדים זרים.
"חסר לנו כוח אדם, ואם לא יתווספו לנו עובדים ממש בקרוב, בתי המלון, בעיקר באילת ובים המלח, לא יוכלו לקלוט אורחים. בטווח המיידי אנחנו זקוקים ל־2,000 עובדים שם. כל תעשיית המלונאות בעולם מושתתת על עובדים זרים, ואם יגורשו הסודנים לא יהיה מי שיעבוד בניקיון בתי המלון. שכל הגיבורים יבואו לעבוד בניקיון בבתי מלון או ישלחו את הבנים שלהם. אני לא מבין למה עובדים זרים בבניין ובקטיף זה בסדר, ולניקיון חדרי בתי מלון אי אפשר לגייס אותם. מדובר בעוד חוק שצריך לשנות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...