ולנסיה שנחשבה ליהלום בכתר הכלכלה של ספרד, הפכה לסמל הגירעון

התנהלותם הבזבזנית, השערורייתית והמושחתת של פוליטיקאים, של יזמים ושל בנקאים במחוז ולנסיה הפכה לסמל של כל מה שהשתבש בכלכלת ספרד. "אנחנו לא צריכים שיבואו להציל אותנו", אמר חבר המועצה הכלכלית של המחוז. מעטים יסכימו איתו

ג' וליין טוייר וקרלוס רואנו, רויטרס | 24/5/2012 22:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: ספרד,ולנסיה
כשהיא רוכבת על גל של תנופת בנייה אדירה לאורך העשור האחרון, השקיעה הממשלה המקומית של מחוז ולנסיה בספרד מיליארדים באירוח תחרויות שיט בינלאומיות ומרוצי אופנועים, השיקה אולפני קולנוע נוסח הוליווד ובנתה את האקווריום הגדול באירופה, בית אופרה נוסח סידני ומוזאונים רבים. אך שנות הבזבוז, לצד התפוצצות בועת הנדל"ן וקריסתם של בנקים מקומיים, מקרבים כעת את המחוז הים תיכוני למצב המחייב קבלת חבילת חילוץ מהממשלה המרכזית-אשר נתונה בעצמה בצרות עצומות.

הפגנות בוולנסיה במרס האחרון.
הפגנות בוולנסיה במרס האחרון. "שמו אותנו במרכז המפה בכל הנוגע לשחיתות ולבזבוז" 
עם שקיעתה של ספרד למיתון השני שלה מאז 2009, ולנסיה ומחוזות נוספים הנתונים בחובות הופכים למעמסה על ראש הממשלה מריאנו ראחוי, שנכנס לתפקידו בדצמבר האחרון ונוקט מאז מדיניות של צנע וקיצוצים. בעיותיה של ולנסיה הן גורם למבוכה רבה עבור ראחוי, מאחר ומפלגת המרכז-ימין שלו, מפלגת העם, ניהלה את המחוז מאז 1995. " הם אמרו שכל מה שנעשה נועד לשים את ולנסיה במרכז המפה, והם צדקו: הם שמו אותנו במרכז המפה בכל הנוגע לשחיתות ולבזבוז. הם הסבו בושה רבה לוולנסיה", אמר לאחרונה איגנסיו בלאנקו, חבר בגוף המחוקק של המחוז.
מינוס של 24 מיליארד יורו

ולנסיה, ביתם של 5 מיליון תושבים, אינו המחוז האוטונומי היחיד בספרד שסובל מחובות כבדים. מחוזות רבים מבין ה-17 המרכיבים את המדינה עומדים בפני בעיות נזילות, והבזבוז האדיר שלהם הגדיל את הגירעון התקציבי של ספרד לכדי 8.5% מהתמ "ג ב-2011, הרבה מעל 6% - הרף שגוש היורו קבע. הוצאות הממשלות המקומיות מהוות כיום כמעט חצי מכלל ההוצאות הציבוריות של ספרד.
ולנסיה אינה יכולה ללוות יותר מהבנקים או משוקי ההון. סוכנות האשראי S&P הורידה את איגרות החוב שלה לרמת זבל, ובסקירה שפרסמה בפברואר העריכה שהממשלה המרכזית תצטרך להעניק למחוז תמיכה נוספת כדי שיוכל לכסות את חובותיו. אם גירעון המחוז לא יקטן משמעותית, ייתכן שוולנסיה יהיה המחוז הראשון שיאבד את האוטונומיה שלו בכל הקשור לניהול תקציבי הבריאות והחינוך, שיפעלו בחסותה של ממשלת ספרד במסגרת חוקי הצנע החדשים.

ל"חנרליטאט" - הכינוי לממשלת

ולנסיה - חובות בסך 4 מיליארד יורו למנקי רחובות, לספקי שירותי בריאות ולספקים נוספים, והממשלה המרכזית מעניקה לה אשראי חירום כדי לאפשר את המשך החיים התקינים. אבל מעבר לחובות לספקים, לוולנסיה חובות נוספים בסך 20 מיליארד יורו - אחד החובות הגדולים ביותר במחוזות ספרד, שני רק לזה של שכנתה מצפון, קטלוניה. לשני המחוזות, שנחשבים היסטורית לשניים מהעשירים במדינה, חובות השווים ל-20% מהתפוקה הכלכלית השנתית שלהם.
מחוסר ברירה המחוז מהדק את החגורה באופן דרסטי. בחודש שעבר העלתה ממשלת ולנסיה מסים ואת דמי הלימוד באוניברסיטאות והפריטה חלקים ממערכת הבריאות שלה - רפורמות שהגיעו לאחר קיצוצים של כמיליארד יורו לצד פיטורי עובדי ציבור. "אנחנו לא צריכים שמישהו יבוא להציל אותנו", אמר מקסימו בוץ', חבר המועצה הכלכלית של ולנסיה כשהציג את התוכניות לקיצוץ הגירעון. מעטים יסכימו איתו.

מדיניות אשראי מטורפת

העיר ולנסיה, בירת המחוז, העיר השלישית בגודלה בספרד ואחת מערי הנמל הפעילות בים התיכון, שקעה בבזבוזים בדיוק כמו המחוז שמקיף אותה. פארקים, עצי דקל ומזרקות מאפיינים את השכונות החדשות בעיר, ועל החופים לא קשה למצוא שלדי בניינים בלתי גמורים. ואילו בנקי החיסכון הוולנסיים - כמו שאר הבנקים במדינה - אישרו הלוואות ליזמים כלאחר יד. המלווים והפוליטיקאים המקומיים שבוועדי הבנקים ניווטו אותם לעבר פרויקטי פיתוח רבים, ללא ניהול סיכונים.

את בנקו דה ולנסיה, מוסד בן 100 שנה, חילצה ממשלת ספרד בשנה שעברה. CAM, בנק ותיק נוסף, כונה "הגרוע שבגרועים" בפי נגיד הבנק הספרדי מיגל אנחל פרננדס אורדונס, לאחר שהמדינה הלאימה אותו ב-2011 בעקבות חור בתקציב בן 8 מיליארד יורו. ואילו בנקאחה, הגדול ביותר באזור, אולץ להתמזג עם בנקים קטנים יותר אל בנקיה - אותו בנק שזקוק כעת לחילוץ ממשלתי. "הבנקים משקפים את מה שקרה במחוז", אומר דירקטור בבנקיה שהעדיף להישאר בעילום שם, "קשרים פוליטיים ואובססיה לרווחים מיידיים הובילו למדיניות אשראי מטורפת".

האשמות שחיתות פשטו לכל פינה בוולנסיה. נשיא החנרליטאט פרנסיסקו קאמפס נאלץ להתפטר בשנה שעברה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת חליפות יוקרה בתמורה לחוזים ממשלתיים. הוא זוכה מאוחר יותר. קרלוס פברה, ששירת במשך 16 שנים כנשיא קסטז'ון, אחת מ-3 הפרובינציות במחוז, הואשם בלקיחת שוחד ובהונאת מס. הוא גם האיש העומד מאחורי הפיל הלבן הגדול ביותר בוולנסיה - שדה התעופה קוסטה דל אזאהר, שנבנה בעלות של 150 מיליון יורו. "האם אתם אוהבים את נמל התעופה של סבא? ", הוא שאל את נכדיו בטקס הפתיחה בשנה שעברה. בינתיים אפילו טיסה מסחרית אחת לא יצאה משדה התעופה, שהרשויות לא אישרו.

בדצמבר האחרון נעצר ראש עיריית מאניסס בחשד לגניבה של 25 מיליון יורו מחברת ציבורית להתפלת מים. על-פי התביעה, חלק מהכסף הושקע ביהלומים, במוצרי יוקרה ובנערות ליווי. ולאחרונה נעצרו כמה עובדי ציבור בכירים במחוז בחשד להונאה במיזם שיועד לבניית בתי חולים במדינות עניות. "גניבת כסף מילדים עניים? זהו מקרה של פשיטת רגל מוסרית מוחלטת", אמר לואיס בלוויס, כלכלן מקומי ובעל מלון בעיר העתיקה של ולנסיה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים