חוזרים למקורות: היוונים רוצים לפרוש מגוש היורו
הרחוב היווני כבר לא מבולבל. אחרי שהמשכורות נחתכו ב–35%, האבטלה זינקה ל–22% ו–30% מהפנסיה נמחקו, היוונים יודעים מה הם רוצים - להיפרד אחת ולתמיד מגוש היורו ולחזור לדרכמה. באירופה טוענים שפרישה היא התאבדות כלכלית וחרדים שעוד מדינות יעזבו
כבר יש שטרות שחזרו למחזור. יוונים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה משתמשים בהם כקופונים בשוקי הברטר החדשים, שבהם התושבים מחליפים ביניהם הכל, מעגבניות ועד לשיעורי אנגלית. צעירים יוונים אפילו מקשטים את עמודי הפייסבוק שלהם בתמונות של המטבעות הישנים כדי להראות שהם מייחלים לקריסת היורו. באחרונה אף נפוצה שמועה ברחובות שמכבשי הדפוס מוכנים ושניתן יהיה להתחיל להדפיס מחדש את הדרכמה כמעט בן לילה.
דימיטרי סיריגוס, שהעסק שלו לייצור וילונות קרס בשנה שעברה, מצפה ליום הזה בכיליון עיניים. "אמרו שהיורו ישפר את מצבנו, אבל תראה אותנו עכשיו", הוא אומר. "יוון צריכה לשוב ולהיות יוון".
עד לפני כשבועיים רק אנשים כמו סיריגוס ומפגינים קומוניסטים נגד צעדי הצנע חשבו שיוון תנטוש, או אמורה לנטוש, את היורו. אבל כיום נשקלת האפשרות בכל רחבי אירופה. אפילו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שבעבר ראתה בפרישת יוון קטסטרופה, מודה שייתכן שאתונה תיאלץ להסתדר לבד.
התוהו ובוהו ביוון שינה את מצב הרוח של אירופה. לפני כמה חודשים ניקולא סרקוזי, אז עדיין נשיא צרפת, שיבח את חבילת החילוץ השנייה שהוענקה ליוון ואמר שהיא מסמנת את תחילת הסוף של המשבר. אך כיום רבים חוששים שזה תחילת הסוף של היורו.
אזרחי אירופה תוהים מה קורה כאשר מטבע של מדינה מתפרק לחתיכות, האם גם פורטוגל, אירלנד ואולי ספרד ילכו בעקבות יוון אם זו תעזוב את היורו, ואם כן, האם יהיה זה סופו של המטבע האחיד?
הסיבה לשינוי היא שלראשונה יש ביוון משבר פוליטי חמור לא פחות מהמשבר הכלכלי שלה. יוונים רבים, שמאסו בתוכנית הצנע שמוסדות האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית כפו עליהם בתמורה לחבילות חילוץ בשווי כולל של 170 מיליארד יורו, נטשו את הפוליטיקאים שהסכימו לתוכנית. אמנם שום מפלגה לא זכתה במספר קולות מספק להקמת ממשלה בבחירות שהתקיימו החודש, אבל שניים מכל 3 יוונים הצביעו עבור מפלגות המתנגדות לצעדי הצנע.
אלכסיס ציפרס, מנהיג מפלגת השמאל סיריזה, זכה בתמיכה רחבה להתחייבותו לבטל את הקיצוצים "הברבריים והנפשעים" במשכורות ובפנסיה, שהממשלה היוצאת טענה שתבצע. הוא מצדו מתעקש שיוון יכולה להישאר בגוש היורו. שכח מזה, אומרים באיחוד האירופי. "כדי להישאר בגוש יורו על היוונים לכבד את ההתחייבויות שלהם", אומר חוזה מנואל ברוסו, נשיא הנציבות האירופית. ציפרס מקווה שהאיחוד האירופי ימצמץ ראשון. באיחוד מקווים שהיוונים יחשבו על זה שוב.
"מפתה מאוד להתייחס למצב בין יוון לבין האיחוד האירופי כמשחק פוקר פוליטי מרתק, אולם הוא מסוכן. הם משחקים רולטה רוסית בעתיד של יוון ושל אירופה", אומר אלכסיס פפחלס, עורך עיתון האיכות היומי המוביל במדינה ומנחה תוכנית האקטואליה הטלוויזיונית המשפיעה ביותר.
כשאתונה ובריסל מצויות במבוי סתום כל הסימנים מורים
ההשלכות של צעד כזה יהיו מאוד לא נעימות. החזרת הדרכמה תגרום למשקיעים לברוח ולהוציא את הכסף שלהם, ביורו, למקום בטוח יותר. זה כבר קורה. בתוך שבוע מיום הבחירות משכו היוונים לפחות מיליארד יורו מחשבונות הבנק שלהם כדי לשים אותם מתחת למזרון או לקנות ניירות ערך זרים. הסכום התנפח מאז פי כמה.
כל מטבע חדש שיוון תנפיק יהיה שווה פחות מהיורו, אולי אף ב-50%, כך שביום ההחלפה יתעוררו היוונים ויגלו שהם עשירים ב־-50% פחות מאשר כשהלכו לישון. יוון נשענת על ייבוא, ומחירי המוצרים יוכפלו בעקבות החלפת המטבע. לאחר שהדרכמה תוחזר יתקשו עסקים יווניים ליטול הלוואות וכך יחל גל של פשיטות רגל.
העיתון פייננשל טיימס, ממש לא עיתון שאוהב להפחיד ללא סיבה, דיווח באחרונה שאם לא ישולמו משכורות השוטרים ביוון עלולים לא להתייצב לעבודתם, וכך ישלטו ברחובות כנופיות חמושות, שמאלנים ופשיסטים. "הפיכה או מלחמת אזרחים בהחלט מתקבלות על הדעת", נכתב
הלן סובידיאס (56) פוטרה לפני 4 שנים, וכעת היא ואמה בת ה־80 עומדות בתור בבית תמחוי כדי לקבל שעועית וחתיכת לחם. "כל דבר יהיה טוב יותר מזה", היא רוטנת. "עבדתי קשה, חסכתי כסף, עכשיו הכל הלך ואני ואמי נאלצות להתגורר ברחוב, כמו שרצים".
אם שאיפותיהם של תושבי אתונה כמותה יתגשמו והדרכמה אכן תחזור לשימוש, יוון לא תהיה היחידה שתיפגע. זה נכון שיוון קטנה - התוצר הלאומי הגולמי שלה, 200 מיליארד יורו, מהווה רק 2% מגוש היורו - אולם צעדיה ישפיעו על כל היבשת. מה שמטריד את מנוחתם של פוליטיקאים, מנכ"לים, כלכלנים ומספר הולך וגדל של אירופאים מהשורה הוא המילה "התפשטות".
אם יוון תזרוק את היורו, מדינות נוספות שמצבן דומה עלולות ללכת בעקבותיה. לאחר שכולם יראו את היורו ביוון נחתך בן לילה ונהפך לדרכמה בחצי מחיר, אזרחים בפורטוגל, באירלנד ובספרד עלולים גם הם למשוך את כספיהם ולהפקידם במקום בטוח יותר. לפני כשבוע נפוצה בספרד שמועה שלקוחות משכו מיליארד דולר מבנקיה, בנק ההלוואות שנקלע לקשיים ובאחרונה הולאם למחצה. הממשלה מיהרה להכחיש את השמועות, אולם אם אכן תהיה נהירה לבנקים ספרדיים למשיכת כספים, תיאלץ מדריד להתחנן לסיוע מאירופה.
חשש מחדלות פירעון עלול להקפיץ את הריבית על הלוואות לרמות בלתי אפשריות עבור ספרד למשל. הריבית שממשלת ספרד משלמת על איגרות החוב שלה ל־10 שנים כבר עברה באחרונה את 6.5 האחוזים, וגובהה מתקרב לרמות שאילצו בעבר את האיחוד האירופי להעניק חבילות חילוץ ליוון, לפורטוגל ולאירלנד.
יש גם סכנה של התפשטות מגפה פוליטית. פקידים רשמיים באיחוד האירופי חוששים שההצלחה של ציפרס בסקרים ביוון דרך הוצאת אצבע משולשת לבריסל עלולה לעודד פוליטיקאים פופוליסטים במדינות נוספות. "הדבר האחרון שאנו צריכים הוא חבורה של פוליטיקאים שמנסה להיות הגרסה האירופית של הוגו צ'אבס", אומר דיפלומט באיחוד האירופי.
כדי לעצור את ההתפשטות יצרו מנהיגי האיחוד האירופי את "החומה לעצירת התפשטות האש" European Stability Mechanism and European Financial Stability Facility. אף שהמוסדות האלה צברו 750 מיליארד יורו, יש החוששים שהם לא יצליח לכבות את האש היוונית. ראשית, ייתכן שאין מספיק כסף בקופה: 750 מיליארד יורו יספיקו לכסות את ההלוואות של ספרד או של איטליה במשך שנה או שנתיים, אבל לא יוכלו לכסות את ההלוואות של שתיהן. שנית, אנליסטים כבר מזהירים שממשלות בגוש היורו יסרבו לסייע למדריד או לרומא אם הן יאבדו כסף באתונה.
אם חדלות פירעון יוונית תגרום למשבר כלכלי בדרום אירופה יהיה זה "האיום החמור ביותר על הפריחה הכלכלית ועל הלכידות החברתית מאז תחילת המשבר הפיננסי", אומר קונסטנטין מיקלוס, שמנהל את לשכת המסחר באתונה. "יוון היא ליהמן ברדרס של אירופה", הוא אומר בהתייחס לבנק האמריקאי שקרס בשנת 2008 והתחיל את משבר האשראי.
האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית יכולים להקל מעט בתנאים לקבלת חבילת החילוץ או ללחוץ על הבנק האירופי המרכזי לקנות איגרות חוב של יוון וכך לסייע לבנקים במדינה. אך האם גרמניה, שסיפקה את חלק הארי של קרן החילוץ ליוון, תסכים למדיניות חדשה? רוב הגרמנים, אזרחים ופוליטיקאים, מתנגדים למה שנראה להם כזריקת כסף. "עד עתה היינו נדיבים הרבה יותר ממה שהתכוונו להיות", אומר מיכאל פוקס, בכיר בקואליציית המרכז־ימין. "הבוחרים שלי לא יסכימו להעניק ליוון סיוע נוסף".
ציפרס נותר נחוש בהתנגדותו לצעדי צנע נוספים ואומר: "לאף אחד אין זכות להביא עם גאה לרמה כזו של אומללות וחוסר כבוד. לאחר שנתיים וחצי של קטסטרופה היוונים כבר ירדו על ברכיהם. הפעם אנו נלחמים כדי לנצח". אם הם ימשיכו להצביע עבור מפלגה שמאמינה שיוון יכולה להישאר בגוש היורו אבל תצליח לבטל את הגזירות שהטיל האיחוד האירופי, והגרמנים ימשיכו בסירובם לקבל כל תוכנית חלופית, נדמה שלא תהיה ברירה לבד מפרישה מהגוש.
כמה רע זה יכול להיות? מדינות כבר נקלעו בעבר לחדלות פירעון, ביצעו פיחות או פרשו מהסכמי מטבע, אבל מעולם צעד כזה לא איים על קיומו של המטבע השני בחשיבותו בעולם. איש לא יודע מה בדיוק יקרה, אבל כולם מסכימים על דבר אחד: מומלץ להצטייד בכובעי פלדה. דאג ויליאמס מהמרכז למחקר כלכלי ועסקי אמר באחרונה שחדלות פירעון של יוון עלולה להוביל לירידה של 5% - טריליון יורו - בתוצר של האיחוד האירופי.
בתוך כל התחזיות השחורות יש אנליסטים הסבורים שחדלות פירעון יוונית עשויה להיטיב עמה ועם אירופה. "יוון סובלת ממחסור כרוני בתחרותיות ומחוב משתק. גם אם היא תיישם את תוכנית הצנע ובאורח פלא תחזור הצמיחה, בשנת 2020 החוב הציבורי יהיה 120% מהתוצר המקומי הגולמי", אומר ג'ונתן לוינס, הכלכלן הבכיר לענייני אירופה בקפיטל אקונומיקס. "אחרי 4 שנים של משבר הגיעה השעה שיוון תצא לדרך משלה".
התקווה היא שאם יוון תצליח לעזוב את גוש היורו בצורה חלקה היא תוכל לבצע פיחות ולשקם את התחרותיות. הבעיה היא שבשל הניהול הכלכלי הגרוע ביוון והמערכת הפוליטית שלה רק מעטים מאמינים שיציאה חלקה היא אפשרית.
מי שרוצים שיוון תישאר בגוש היורו נאחזים בתקווה שעד הבחירות החוזרות יסכימו הגרמנים לוויתורים או שהיוונים יתאפסו. "בבחירות החודש היתה הצבעת מחאה של כעס מהלב, אבל אני מקווה שההצבעה בחודש הבא תהיה עם הראש", אומר ג'ורג' כריסטודולקיס, הממונה לשעבר על ההפרטה ביוון ומרצה לפיננסים בבית הספר לעסקים במנצ'סטר. "אנו חייבים לחזור לחשוב בהיגיון".
ביום שאחרי הבחירות הכל אמור להתבהר: ממשיכים לשחק או שוברים את הכלים - ביוון, בגוש היורו הנוכחי ואולי אפילו במטבע היורו עצמו. אז סמנו ביומנים: יום ראשון, 20 ביוני. זה עשוי להיות היום הראשון בשארית חייה של אירופה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם