גבעת רם אינה עונה: רבות מההטבות לחיילי המילואים טרם אושרו
נציגי המילואימניקים הגיעו לכנסת ומנו סדרת הבטחות שהופרו: אין העדפה במכרזים למשרות במגזר הציבורי, רוב ההקלות במערכת ההשכלה הגבוהה עדיין לא אושרו, ההטבות למשתכנים כמעט חסרות משמעות, הנסיעות לבסיס ממשיכות להיות על חשבונם ועצמאים ממשיכים להפסיד כסף בזמן השירות מצד שני, יו"ר הכנסת קיבל אותם בחום בלשכתו
מצבם של המילואימניקים שופר משמעותית עם כניסת חוק המילואימניקים לתוקף בשנת 2010. החוק, אשר הסדיר לראשונה את היחסים בין המילואימניקים ובין הצבא, העניק להם שורה ארוכה של זכויות, הטבות והקלות, אשר היו אמורות לשפר את התגמול שלהם. אך למרות יישום חלק משמעותי מהחוק נותרו חלקים רבים מסעיפיו לא מיושמים - מציאות שעסקו בה וניסו לשנות אותה בחלק מהדיונים.
כך, לצד הנחות באגרות רישוי נשק ובכניסה לפארקים לאומיים, שכר מינימום משופר של 5,800 שקל לחודש ועד שתי נקודות זיכוי במס הכנסה - ישנם סעיפים שלא יושמו, כדוגמת העדפת מילואימניקים במכרזים למשרות במגזר הציבורי וכן הקלות במערכת ההשכלה הגבוהה שהמל"ג צריך לסמוך את ידו עליהן.
בסעיפים הנוגעים לדיור עסקה ועדת הכלכלה של הכנסת, ונידונו בה שורה של הטבות למשרתי מילואים בסעיפים של מחיר למשתכן ונושא שמירת זכויות של מילואימניקים לשעבר. בהטבות ובנקודות במכרזי מחיר למשתכן זוכים היום רק מילואימניקים שצברו ימי שירות משמעותי ב-6 השנים האחרונות. אבל לטענת אבי סייג מפורום המג"דים-מח"טים, יש לשמור על הזכויות של משרת המילואים בלא תלות בתקופת הזמן שעברה מאז שירותו - אחרי הכל, הפרופיל של אנשים הרוכשים דירה שונה מזה של משרתי מילואים. "למשרת בשנות ה-20 וה-30 לחייו אין ההון הדרוש לרכישת צמוד קרקע", הסביר סייג.
על-פי הנתונים שהציג קצין מילואים ראשי, תת-אלוף שוקי בן ענת, סייג לא רחוק מהאמת. משרת המילואים הממוצע הוא בן 31, וכ-70% מאנשי המילואים נשואים ומתמודדים עם בעיות תעסוקה ורכישת דירה. ההנחה בבנייה צמודת קרקע לא משפיעה באופן נרחב על המשרתים,
הטבה נוספת היא מתן 5 נקודות זכות נוספות בזכאות לדיור במסלול מחיר למשתכן, שמינהל מקרקעי ישראל הודיע עליו. ההחלטה שהתקבלה במינהל תאפשר מתן הטבה הנוגעת לצמודי קרקע גם למשרתים שנרשמו דרך עמותות ולא באופן פרטי. הנהלת המינהל המליצה להקים ועדת חריגים למשרתים שלא עומדים בתנאים משום שחסרים להם למשל יוםיומיים של שירות לצורך הזכאות.
ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה במתן הטבות דיור למילואימניקים. כיום מתן ההקלות וההטבות ברכישת דירה מותנה בשירות מילואים משמעותי ב-6 השנים שלפני רכישת הנכס - התניה שביקשו המילואימניקים לתקן. הם דרשו להפוך את הזכות לכזו שאינה מותנית בזמן ונקנית בפעם אחת על-ידי שירות מילואים.
כיום ההכנסה של מילואימניקים בעלי עסק מחושבת בהתאם לרווח הממוצע שרשמו בשנה הקודמת. עלפי הצעה שנידונה אתמול בוועדת הכספים, השיפוי יחושב לפי המחזור הממוצע של בעל העסק; הדבר יאפשר הכרה אמיתית בהוצאות הקבועות שלו ובתקופת המילואים שלו וכך יימנע הפסד.
עלות פיצוי זה מוערכת ב-30-20 מיליון שקל, אך במשרד הביטחון התעקשו כי טיפול בעצמאים חייב להיות במסגרת הכוללת בעלי עסקים בינוניים וגדולים, ועל כן עומד תג המחיר על חצי מיליארד שקל.
חברי ועדת הכספים ביקשו להוריד את משרד הביטחון מהעץ התקציבי הגבוה שטיפס עליו וציינו כי יש לטפל קודם כל בעצמאים. הוועדה צפויה להמשיך ולדון בנושא.
הצעת חוק של ח"כ מירי רגב, שהוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת להפסיק את הנוהג שלפיו חיילי מילואים משלמים מכיסם עבור אמצעי הגעתם לבסיס. "ברור לכולם שתדירות האוטובוסים, מיקומם ושעות הפעילות שלהם לא מאפשרים למילואימניקים לעמוד במטלות שצה"ל מטיל עליהם", אומרת רגב, שביקשה להחליף את הכרטיס שהחייל מקבל בכסף מזומן. "המילואימניקים לא צריכים לסבסד את צה"ל בבנזין ולממן אותו". בטקס המילואימניקים ניגשה רגב לשר הביטחון אהוד ברק וציינה בפניו כי מדובר בבושה. "דווקא ביום שבו אמורה להיות בשורה לאנשי המילואים, לא היינו צריכים ליפול בקטנות", אמרה .
תקנות חדשות האמורות לעבור במועצה להשכלה גבוהה דורשות מינוי רכז לענייני מילואים בכל קמפוס אקדמי ואיהכללה של זמן המילואים בזמן ההיעדרות המותר מהלימודים, 20%. סעיפים נוספים נוגעים להקצאת מעונות: המילואימניקים אמורים ליהנות מעדיפות, אך נכון לעכשיו אין קריטריונים לקבלתה. מוצע גם שיינתנו נקודות זכות אקדמיות בגין שירות מילואים ארוך, אך הטבה זו תהיה תלויה ברצונו הטוב של המוסד האקדמי.
מלבד דיון במצבם של המילואימניקים עם האקדמיה לא התקבלו החלטות קונקרטיות, והעיניים נשואות למועצה להשכלה גבוהה )המל"ג ( - הריבון האמיתי של האקדמיה הישראלית, האמור לאשר את מסמך ההקלות וההטבות הסופי שיעבדו לפיו המוסדות. "אנחנו מצפים מכלל מערכת ההשכלה הגבוהה לשפר את היחס כלפי סטודנטים המשרתים את המדינה", אמר עופרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, "פתרון אמיתי לא יימצא עד שהמדינה תחליט להקצות משאבים לצורך השלמות למילואימניקים. רצון טוב לא פותר בעיות".
מנתונים שהציגה התאחדות הסטודנטים בוועדת החינוך עולה כי 30% מכלל משרתי המילואים הם סטודנטים וכי חמישית מהסטודנטיות משרתות בשירות מילואים פעיל. 40% מהסטודנטים המשרתים במילואים נעדרים מהלימודים יותר מ-14 יום בשנה. מרבית הסטודנטים מרגישים שלימודיהם והישגיהם נפגעים בעקבות שירות המילואים, והדבר נפוץ בעיקר בתחום המדעים המדויקים. לטענת נציגי הסטודנטים, אין פיקוח על המערכת האקדמית בכל הנוגע לעמידה בסעיפי החוק.
נציג המל"ג ציין במהלך הישיבה כי ב-12 ביוני צפויה המל"ג לפרסם את רשימת הכללים שיחולו על המשרתים במילואים. "בעבר התבססו המוסדות על אמנה בלתי מחייבת, בהמשך חוקק חוק זכויות הסטודנט ונוסף גם הפרק שעסק במילואימניקים", אמר נציג המל"ג עו"ד נדב שמיר וציין כי הכללים הקודמים היו מפורטים מדי לדעתו של משרד המשפטים ועל כן נכתבו כללים חדשים והם ייושמו בקרוב.
בוועדת החוץ והביטחון לא הגיעו למסקנות ולהחלטות קונקרטיות, אך הציגו סקר שנערך בין חיילי המילואים ובדק את עמדותיהם בנוגע לשירות. לשאלה "עד כמה אתה מרוצה באופן כללי? " השיבו בחיוב 57% מהחיילים, ואילו בקרב המג"דים השיבו בחיוב 87%. מהסקר ניתן ללמוד כי קיימת ירידה של כ-5% באמון החיילים במפקדים הישירים (מ-79% ל-74%), ואילו בקרב המג"דים נרשמה מגמה הפוכה של עלייה ב-4% (מ-89% ל-93%).
עוד עולה מהסקר כי 84% נכונים לשרת. כאשר נשאלו אנשי המילואים אם יגיעו לשירות בשעת חירום שבה העורף המתקפה השיבו כ-90% מהם בחיוב. 42% מהמג "דים במילואים ציינו כי השירות במילואים פוגע בהם כלכלית, אך כאמור בשורה התחתונה ובשעת קריאה - יש עדיין מי שיעשה את העבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם