משבר החוב באירופה: ספרד על הכוונת
יוון היא כבר חדשות ישנות - הרעה תיפתח מספרד, שנדמה כי קריסתה קרובה מתמיד. הערבות ההדדית האירופית נכשלה
ההמונים ברחובות ספרד. קיץ סוער בזירה הכלכלית בלומברג
הכל נשמע כמו מזימה אפלולית לעידוד התיירות לאירופה באמצעות יחצנות חינם. בחסות שמועות על פשיטת רגל וחוב מסתורי נזעקים עיתונאי העולם פעם למדינה אירופית זו ופעם לאחרת, והופכים את המדינה ללהיט כלל עולמי. כך הזדמנה לנו חגיגה בפאב "הנמר הקלטי והחור במכנסיים" עם שון, שיימוס וכל הדבלינאים. אחר כך בילינו ערבים סוערים בליסבון, שמענו את איילפר בייארנסון על רקע הגייזרים של איסלנד, שתינו אוזו עד אור הבוקר בפאלקה ובכיכר סינדגמה - ועתה הגיע תורם של הסרבסה והפאייה הספרדיים.
אלא שהסיפור אינו מבדח כלל וכלל. לנגד עינינו מתגולל סיפור עגום של קריסת שיטת המימון והערבות ההדדית של האיחוד האירופי ושל גוש היורו - ולא רק שלהם. השיטה התבססה על רעיון פשוט: המדינה מנפיקה איגרות חוב, הבנקים, קרנות הפנסיה ושות' קונים
אותן, וכך יש למדינות כסף לממן את הוצאותיהן. הנחת היסוד של שיטת המימון היתה כי מדינות הגוש יוכלו להרשות לעצמן להמשיך ולגלגל גירעונות וחובות הלאה, שכן ה"ביטחונות" - הערבות ההדדית בגוש היורו - ישמרו על רמת סיכון נמוכה בעיני המשקיעים.
השיטה קרסה עם המשבר המשמעותי הראשון. במשבר, כתמיד, מתנתקים המשקיעים ממצב הרוח העולץ הרגיל ומתחילים לבחון את איכות הביטחונות. עם יוון התברר כי מדובר במדינה פושטת רגל מלכתחילה, שהנכס היחידי שברשותה הוא חברותה בגוש היורו. במקרים אחרים מילוט המערכת הפיננסית המקומית )שהיא מקור המימון העיקרי לממשלות( הפך מדינות מנמרים מזנקים לפשפשים הנושאים על גבם הררי חוב עצומים. כך זכינו לקרקס הנודד - ממדינה מועדת אחת למדינה כושלת אחרת - עד שלגרמנים יימאס מכל הסיפור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם